מעסיק שהפריש סכום נמוך מהנדרש לפנסיה

הפרשות פנסיוניות- לטענת התובע, הנתבעות לא הפרישו סכומים לקופת גמל ולפיצויים להן זכאי היה על פי צו ההרחבה בענף הבנייה או בענף כח האדם ולחילופין בהתאם לצוו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, 2008.

הלכה פסוקה היא כי נתינים זרים השוהים במדינה כמבקשי מקלט, אשר לא הופרשו עבורם כספים בגין רכיבים פנסיונים זכאים לפצוי בגובה ההפרשות שהיה על המעסיק להפריש עבור העובד (ראו- בר"ע (ארצי) 51823-10-14 י.ב. שיא משאבים בע"מ ואח' - Hitam Abaker ואח' [פורסם בנבו], ניתן ביום 6.2.15, בר"ע (ארצי) 36959-06-15 Abdalla – טלרן אחזקות וניקיון בע"מ [פורסם בנבו], ניתן ביום 15.7.15).

הנתבעות הסתפקו בהעלאת טענות כלליות לפיהן התובע אינו זכאי לפצוי בגובה ההפרשות הפנסיוניות אשר היה על הנתבעת להפריש לזכותו, ולא הגישו תחשיב נגדי בעיניין זה. לפיכך, מאחר ודחינו את טענות הנתבעות כי התובע אינו זכאי לפצוי, אנו קובעים כי על הנתבעת 1 לשלם לתובע את מלוא הפצוי בגין ההפרשות הפנסיוניות אותו הוא דרש בסך של 9,625 ₪ (נספח ו' לכתב התביעה, סעיף 88 לכתב התביעה).

כן טענו הנתבעות כי אם ייפסק כי התובע זכאי ליום חג או יותר, ערך יום חג לו היה זכאי התובע נמוך מהסכום הנתבע.

...

לטענת הנתבעות, נתבעת 1 שהינה חברת כח אדם היא בלבד, שימשה כמעסיקת התובע לפיכך, יש לדחות את התביעה כנגד נתבעת 2.

משהעמיד התובע את תביעתו ברכיב זה על 36 יום ועל 172 ₪ כתעריף יומי (נספח ו' לכתב התביעה), אנו מקבלים את התביעה ברכיב זה. מאחר והנתבעת לא הוכיחה כי התובע יצא לחופשה בפועל, ומאחר מדובר בתחשיב על בסיס הוראות הדין והנתבעת אף לא הגישה תחשיב נגדי לפיכך, הנתבעת 1 תשלם לתובע פדיון ימי חופשה בסך 6,192 ₪ (36 ימי חופשה X 172 ₪ תעריף יומי).

בנסיבות המקרה דנן, אנו מחליטים כי אין מקום לפסוק סעד שלא התבקש מפורשות בכתב התביעה, מאחר ומסכימים אנו עם עמדת הנתבעת, לפיה היה על התובע להבהיר כי הוא תובע סעד זה עוד בכתב תביעתו, על מנת שתוכל להביא לעדות את הגורמים הרלבנטיים ממחלקת הכספים מטעמה.

סוף דבר - התביעה כנגד הנתבעת 2 - נדחית.

הנתבעת מודה בזכאותה של התובעת להפרשי דמי הבראה, פדיון חופשה וכן הפרשות לפנסיה, אולם בסכומים השונים מאלו הנדרשים על ידי התובעת.

התובעת טוענת כי היא זכאית לחלק המעסיק בהפרשות בשיעור של 6% בגין 14 חודשי העסקה טרם יציאה לחופשת לידה, בגין 14 שבועות של חופשת לידה וכן בגין התקופה המוגנת לפי חוק עבודת נשים.

הנתבעת מנגד טוענת בסיכומיה כי התובעת זכאית לסכומים הנמוכים מאלו הנדרשים על ידי התובעת, ומוסיפה כי התובעת זכאית גם להפרשות שאמורה הייתה הנתבעת לבצע על חשבון הפיצויים.

...

] לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין גובה הפיצוי שיש לפסוק, אם בכלל, לפי הוראת חוק זו (ע"ע (ארצי) 39970-03-14 שומרוני חברה להשקעות נ' דאוד טארק, מיום 19.3.19), תשלם הנתבעת לתובעת סך של 2,000 ₪ בלבד בגין רכיב זה. קיזוז הודעה מוקדמת הנתבעת טוענת כי יש לקזז מכל סכום המגיע לתובעת סך של 3,700 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

עם זאת, לאחר בחינת נסיבות העניין, לא מצאנו כי יש לקזז את תמורת ההודעה המוקדמת.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והתובעת זכאית לסכומים הבאים: א. פדיון חופשה בסך 740 ₪ ב. דמי הבראה בסך 1,710 ₪ ג. הפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך 5,976 ₪ ד. פיצוי בגין העדר הודעה על תנאי עבודה בסך 2,000 ₪ לסכומים האמורים יצטרפו הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.10.2014 ועד למועד התשלום בפועל.

לפי דו"חות הפנסיה ותלושי השכר, הנתבעת הפרישה דמי גמולים בשיעור 5% בלבד ועל פי שכר נמוך מסכום הזכאות.

לפיכך, אלו סכומי הזכאות: תקופה מספר חודשים משכורת התובעת בהתאם לפסק דין זה סך שכר 8.4% 10/11 – 4/12 6.2 3,055 ₪ 18,941 ₪ 1,591 ₪ 5/12 – 6/12 2 3,501 ₪ 7,002 ₪ 588 ₪ 9/12 – 6/13 10 3,531 ₪ 35,310 ₪ 2,966 ₪ 9/13 – 8/14 12 3,548 ₪ 42,576 ₪ 3,576 ₪ 9/14 – 4/15 8 3,579 ₪ 28,632 ₪ 2,405 ₪ 5/15 – 8/15 4 3,597 ₪ 14,388 ₪ 1,209 ₪ חודשי הקיץ 14,064 ₪ 1,181 ₪ לפיכך זכאית התובעת לפצוי חלף הפרשות מעסיק לקרן הישתלמות בסך 13,516 ₪.

טענות קזוז קזוז הפרשות לגמל- לטענת הנתבעת, היא זכאית לקזוז הפרשות בסך 1,309 ₪ אשר הפרישה בטעות לתובעת לקרן פנסיה בתקופה שבין חודש 9/2012-4/2013, בה התובעת לא הייתה בגיל בו נידרש להפריש הפרשות פנסיוניות.

...

אנו דוחים את טענת הנתבעת להעדר זכאות לפיצויי פיטורים בנסיבות סיום עבודתה של התובעת.

הכרעה אנו דוחים את שתי טענות הקיזוז של הנתבעת, כפי שנפרט להלן - אשר להפרשות לפנסיה ביתר - אין לנו צורך לדון בשאלה האם אכן הופרשו הפרשות ביתר אם לאו, שכן ממילא הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי היא זכאית להשבת סכומים אלו, גם אם שולמו ביתר.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 23,556 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.11.2013 (אמצע תקופה) ועד התשלום בפועל.

ביחס לחלק המעסיק בתשלומים לקרן הפנסיה, טען כי בעקבות המכתב שקבל בינואר 2019 מקרן הפנסיה על אודות חוב של הנתבעת בסך 12,170 ₪, ולאחר שהיתקבל דו"ח עדכני מחברת הפניקס ימים אחדים לאחר דיון ההוכחות שהתקיים בתיק זה, נערכה על ידו בדיקה, שהעלתה כי החל מחודש 01/2013 ועד 03/2019 הפרישה הנתבעת באופן עיקבי סכום נמוך יותר מאשר נדרשה להפריש בהתאם לצוו ההרחבה במשק.

...

אין עילה להרמת מסך באשר לדרישת התובע להורות על הרמת מסך ההתאגדות בין הנתבע 2 לבין הנתבעת 1, החלטתי לדחותה, ולהלן נימוקיי.

אחרית דבר התביעה מתקבלת ואני פוסק לתובע את הסכומים הבאים: (1) פיצויי פיטורים - 61,488 ₪.

בנוסף, אני מורה לנתבעת להמציא לתובע, באמצעות בא כוחו, בתוך 14 ימים מהיום, מכתב שחרור המיועד לקופת הפיצויים; (2) דמי הודעה מוקדמת - 11,157 ₪; (3) פיצוי בגין פיטורים שלא כדין - 50,000 ₪; (4) פדיון ימי חופשה - 12,552 ₪; (5) השלמת ימי חופשה שלא נצברו כדין - 9,937 ₪; (6) פדיון ימי מחלה – 3,110 ₪; (7) הפרשים לפנסיה (עובד) – 9,405.73 ₪; (8) הפרשים לפנסיה (מעסיק) – 13,636 ₪; (9) אי מתן הודעה לעובד – 15,000 ₪.

דרישתו של התובע בכתב התביעה הייתה לתשלום הפרש בסך 114,783 ₪ לפי: 20 ימי עבודה כפול 500 ₪ כפול 30.5 שנים סה"כ 305,000 ₪ בנכוי הסכום שקבל, יהיה זכאי ל 262,648 ₪ (אין הסבר מדוע נתבע סכום נמוך מההפרש).

א.    בכפוף לאמור בסעיף קטן ג' להלן, ההפקדות ותשלומי המעביד לקופת גמל ו/או לקופת ביטוח (לרבות לקרן פנסיה מקיפה, חדשה או ותיקה), בעבור רכיב פצויי הפיטורים בהתאם לפרק זה (6% או 8.33% מהשכר המבוטח, לפי העניין), יבואו בהתאמה במקום 72% או במקום 100% מחובת המעביד לתשלום פצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים), בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה בלבד.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנתבע לשלם לו את הסכומים הבאים : השלמת הפרשות לפצוי פיטורים 8,616 ₪ השלמת הפרשות לפנסיה 6,206 ₪ פדיון חופשה 15,876 ₪ פדיון דמי הבראה 19,278 ₪ חלף הפרשות לקרן הישתלמות 11,162 ₪ סה"כ: 61,138 ₪.

...

יחד עם זאת לא מצאנו לכך אינדיקציה בדו"ח ריכוז הנתונים השנתיים של מת"ש. את התשלומים בגין תנאים סוציאליים הפחתנו זה מכבר מתשלום בגין פדיון חופשה.

יחד עם זאת, התובע כאמור שינה את גרסתו ולא הביא עדות נוספת או אסמכתה בתמיכה לעלות הנסיעה ועל כן לא ניתן לקבל את גרסתו ברכיב זה. בהתאם לכך, תביעתו של התובע ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנתבע לשלם לו את הסכומים הבאים : השלמת הפרשות לפיצוי פיטורים 8,616 ₪ השלמת הפרשות לפנסיה 6,206 ₪ פדיון חופשה 15,876 ₪ פדיון דמי הבראה 19,278 ₪ חלף הפרשות לקרן השתלמות 11,162 ₪ סה"כ: 61,138 ₪.