כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעסיק המנסה לגרום להתפטרות עובדת בהריון

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

משכך נדחה ערעור העובדת כי פוטרה מעבודתה ונדחה ערעור המעסיק כי לא היה במעשיו כדי לגרום להתפטרות העובדת ולא כל שכן כי אלה לא נעשו בקשר להריונה.
...
דין טענה זו להידחות משלא הוכח על ידי המעסיק כי ההיעדרות האמורה, ככל שהיתה, היתה שלא בהסכמתו של המעסיק (ראו: ע"ע (ארצי) 44382-04-13 מנצור - גז חיש בע"מ (4.5.2015) בס' 22 ה' לפסק הדין).
לא מצאנו כי יש מקום להתערב בסכום הוצאות המשפט שפסק בית הדין האזורי לחובת המעסיק.
סוף דבר – הערעור והערעור שכנגד נדחים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משהגישור לא צלח ואף לא ניסיון הפשרה אותו ערך בית הדין נקבע התיק לדיון הוכחות, לאחר שניתן צו להגשת תצהירים/ תמצית עדות ראשית, בהתאמה.
לאחר שהודיעה על הריונה, החל מסע שיטתי לפגוע בה על מנת לגרום לה להתפטר.
דיון והכרעה זכאות התובעת להפרשי שכר בגין פגיעה בהקף משרתה ולפצוי עבור עוגמת נפש התובעת טוענת לזכאות להשלמת שעות עבודה שנמנעו ממנה בשל הריונה וכן לפצוי בגין עוגמת נפש, שאף היא נגרמה לה, לטענתה, בשל הריונה.
(ב) בסעיף זה – "פגיעה", בהקף המשרה – למעט שינוי זמני בהקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא; "פגיעה", בהכנסה, למעט – (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קבוצי; (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובילבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.
...
לאור כלל האמור, טענה בדבר הפחתת היקף משרה שיטתית ומכוונת החל מספטמבר 2014 בעקבות הריונה של התובעת, אין בידינו לקבלה.
משכך, ושמלא נתנו אמון רב בעדותה של התובעת, שאף לא הביאה כל עדות חיצונית מסייעת לטענותיה בדבר התנכלות וזלזול, כאשר ניתן היה להוכיחן בנקל באמצעות זימון עדה מטעמה, אין בידינו לקבל טענותיה אלו ודינן דחייה.
סוף דבר משהתובעת לא הוכיחה כי נפגע היקף משרתה בעת הריונה בניגוד לחוק או כי נגרמה לה עוגמת נפש בשל התנהלות הנתבעת בתקופת הריונה, נדחית התביעה על שני ראשיה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשיחה שניהל נציג המעסיקה עם התובעת ששהתה בחופשת לידה אמר לה הנציג:" אני רוצה שאת תתפטרי... היא לא מרוצה, גם אם יעבור זמן, הרי אם תכנסי להריון עוד פעם ויהיה אותו תרגיל, אז זה כבר יהיה מכוער.". האם פוטרה התובעת בחופשת הלידה או שמא התפטרה התובעת – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.
התרשמנו כי אכן התובעת עבדה על פי הנחיות מנהלת הנתבעת והטעויות שנעשו ע"י התובעת, נעשו מחוסר ניסיון אולם הסיבה האמתית לפיטוריה אינה קשורה למקצועיות של עבודתה, ובודאי לא הוכחו הנזקים שנגרמו לנתבעת ואם נגרמו הם מיזעריים.
...
הודעת הקיזוז נדחית.
סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת נותרה המומה וביקשה מהנתבע שיפתח את הדלת, אך הנתבע כלא אותה בחנות למשך כ- 40 דקות, במהלכן מנע ממנה לצאת מהחנות וניסה בצעקות והשפלות לגרום לה להתפטר מיוזמתה.
סעיף 9 לחוק עבודת נשים קובע כי: "(א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
...
לאחר ששקלנו את כל האמור לעיל, ולאור תקופת ההעסקה של התובעת (מעט פחות מ- 6 חודשים), ובשים לב לשכר הקובע ולאור מחדליו הראייתיים של הנתבע, ובשים לב לכך כי עסקינן בעבודת יחידה בחנות, מצאנו לקבל את התביעה ברכיב זה, בסך של 7,500 ₪.
סוף דבר הצדדים לא הרשימו בעדויותיהם ובאמינות טענותיהם והכרעתנו התבססה על הנטלים שבדין ועל הראיות שהוצגו.
הנתבע ישלם לתובעת הסכומים שנפסקו לעיל, תוך 30 יום ובצרוף ה"ה וריבית כחוק מיום 01.01.17 ועד התשלום המלא בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, היא חשה בשיחה כי מנסים לגרום לה להתפטר מעבודתה באמצעות רמזים עבים, כי אין לה יותר מקום כמלצרית בנתבעת.
לטענת הנתבעת, משהעבודה כרוכה במאמץ פיזי במהותו, נדרשה התובעת למסור אישור רפואי בדבר בריאותה והריונה, כשכל שהנתבעת רצתה לוודא, זה שאין לה בעיות רפואיות שיגרמו לה לנזקים עקב עבודתה.
הלכה פסוקה היא כי על המעסיק לשלם לעובד פדיון מלוא ימי החופשה שהצטבר לזכותו במהלך תקופת עבודתו ואין להיתחשב בסכומים ששולמו לו כפדיון חופשה, במהלך תקופת העסקתו [ראה לעניין זה ע"ע 324/05 ריבה אצילדייב – עמישב שירותים בע"מ (פורסם בנבו, 27.03.06); עד"מ (ארצי 13/07 אלירן אסלטי נ' כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ (פורסם בנבו, 29.10.08)].
...
משאין בפנינו הודעה כאמור בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002, והגם שברי לנו כי התובעת ידעה עם תחילת עבודתה את תנאיה לאשורם(כפי ששוכנענו),ומנגד, משלא פעלה הנתבעת כחובתה כדין, נעתרים אנו לתביעה ברכיב זה. הנתבעת תשלם איפוא לתובעת סך של 5,000 ₪.
משקבענו לעיל כי שכרה הקובע של התובעת היה כאמור, ומשאין מחלוקת כי את סכום הנטו שבתלושיה אכן קיבלה, ומשלא שוכנענו בפגם בתלושים, בהקשר האמור, נדחית תביעתה ברכיב זה. מהימנות יש לציין כללית כי לא התרשמנו ממהימנות עדותה של התובעת, כשמנגד, התרשמנו מעדויות הנתבעת (כולן) כעדויות מהימנות ומשכנעות, כפי שציינו בפנינו גם במהלך שמיעתן.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים שנקבעו לעיל ובתוך 30 יום ובצרוף ה"ה וריבית כחוק מ- 1.2.17 ועד לתשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו