מענק פיצויים מוגדלים לעובדים מפוטרים

בין לבין בחודש פברואר 2019 הגיש הנתבע בקשת צד כנגד האירגון (ס"ק 28422-02-19, בפני כב' השופטת יפית מזרחי לוי) להורות על מינוי בורר להכרעה במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בעיניין פצויי הפיטורים המוגדלים; ובחודש מרץ 2019 הגיש האירגון בקשת צד כנגד הנתבע (ס"ק 53916-03-19, בפני כב' סגנית הנשיאה השופטת אריאלה גילצר) בעיניין הפרות שונות נטענות על ידי הנתבע, ובכללה הפרת ההסכם הקבוצי בעיניין תשלום פדיון ימי מחלה לעובדים הפורשים.

הנתבע העיר כי בכוונתו להגיש כתב הגנה מתוקן, שכן קבלת מענק אי ניצול ימי מחלה מתגבשת רק במועד פרישת חבר סגל לגימלאות ולאור נסיבות סיום העסקתם של התובעים, רק לשניים מתוך 12 התובעים עומדת עילה ברכיב זה. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב הליכים להיתקבל, בכפוף לאמור להלן.

...

ביום 10.2.2020 הגיש הנתבע הודעת עדכון ובקשה לעיכוב הליכים, היא הבקשה נשוא החלטתי זו. לוז טענות הצדדים לטענת הנתבע, מאחר שניתן פסק בורר בעניין תשלום בגין פיצויי פיטורים מוגדלים, הרי שעל הנתבע לערוך את התחשיבים הנדרשים לצורך תשלום פיצויי פיטורים המוגדלים לתובעים, ולשלמם בהתאם; ועם ביצוע התשלום על בית הדין להורות על דחיית התביעה ברכיב זה. בכל הקשור לתשלום פדיון ימי מחלה, הרי שנושא זה עדיין מצוי במחלוקת בין הצדדים להליך הבוררות ולפיכך יש להורות על עיכוב הליכים ברכיב זה. זאת משני טעמים עיקריים – מניעת הכבדה מיותרת על היריב והטרדה מיותרת של בית הדין; ומניעת תוצאה בלתי רצויה של פסיקות סותרות.

לטענת התובעים, יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים.

דומה, כי אף התובעים בעצמם הכירו בחשיבותו של פסק הבורר ולא בכדי הגישו ביוזמתם את הבקשה ביום 5.2.2020 וביקשו לדעת את ההסכמות שהושגו בעניינם, אשר הובילה לבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה ביום 10.2.2020 נשוא החלטתי זו. רביעית, עיון בסעיפים 89(א) -89(ה) להסכם הקיבוצי מעלה, כי מהותם ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים; וסעיף 89 (ו) להסכם הקיבוצי עניינו ביחסים שבין הנתבע לבין כל אחד מחברי הסגל וכי אין בהוראות הבוררות כדי למנוע מחבר סגל לפנות לכל ערכאה מוסמכת (בשינוים המחויבים ראה בר"ע 45153-12-19 חני אזולאי ואח' – המפעל להכשרת ילדי ישראל (מיסודה של רחל פריאר (מיום 17.2.2020)).

עם זאת, דומה כי הארגון אשר היה ער להליך זה, סבר כי הדרך הנכונה לפתור את העניין היא באמצעות הליך קיבוצי שנותב בסופו של דבר להכרעת הבורר.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה לעיכוב הליכים מתקבלת, כדלקמן: לגבי רכיב פיצויי פיטורים המוגדלים – נוכח מועד סיום העסקתם של התובעים, כמו גם פסק הבורר בעניין מיום 23.1.2020 אשר נחתם טרם משבר נגיף הקורונה בישראל, ובשים לב לתגובת התובעים מיום 9.3.2020, הנתבע יפעל במהרה (ובכפוף להנחיות משרד הבריאות מעת לעת בהיבט הגעה למקום העבודה), על מנת שלתובעים ישולמו סכומי השלמת פיצויי הפיטורים המגיעים לפי פסק הבוררות, תוך שקודם לכן יפורטו התחשיבים המפרטים את אופן חישוב הסכומים, בשים לב לנתוניו של כל תובע ותובע.

] בקצירת האומר מבקשת הנתבעת לדחות את תביעת התובע על כל חלקיה; ובתמצית טענותיה הן כדלקמן: מהנימוקים עליהם נעמוד בהמשך פסק הדין, גורסת הנתבעת כי התובע אינו זכאי לתנאי פרישה שנקבעו בהסכמים קבוציים מיוחדים (הסכם קבוצי משנת 2003 וההסכם הקבוצי משנת 2013), שבמסגרתם שולמו פצויי פיטורים מוגדלים ומענק היסתגלות לעובדים אשר פרשו במסלול של פיצויים מוגדלים במסגרת אותם הסכמים.

...

לטעמנו, גם בתביעה זו אין ממש, משבפסק הבוררות מאוגוסט 2014 נדונו טענות התובע לעניין בטלות ההסכם האישי משנת 1998, אשר ביטל את ההוראה בהסכם האישי משנת 1995 שעניינה תקופת ההודעה המוקדמת לה זכאי התובע עם פיטוריו[footnoteRef:40].

] אשר על כן, תביעת התובע לזכאות להודעה מוקדמת על בסיס הסכם 1995, נדחית מכוח קיומו של מעשה בית דין בין הצדדים, אשר דחה את טענות התובע עניין בטלות ההסכם האישי 1998.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תביעת התובע על כל חלקיה נדחית.

וביישום לעניינו של התובע – גם אם ניתן להתייחס אל תשלום פצויי הפיטורים המוגדלים (או בשמם האחר – מענקי פרישה), כאל תשלום בגין ויתור של התובע על זכותו לעבוד בבנק עד גיל הפרישה החוקי (עניין המעורר שאלה נפרדת בדבר זכותו של פלוני להיות מועסק עד גיל הפרישה), אין בכך להפוך את תשלום מענקי הפרישה לתשלום "הוני". לסיכום האמור לעיל, נדחית התביעה לצוו עשה המורה לבנק ליתן בידי התובע אישור כי מענק הפרישה ששולם לתובע, מעבר לפצויי הפיטורים על פי חוק, מהוה מענק הוני.

...

על כן לא מצאנו סיבה לפקפק בשאר תוכנה של תשובת הבנק בנושא יתרת החופשה של התובע.

נוכח חלוף הזמן מאז סיום יחסי העבודה שבין הצדדים, כאשר טענת התובע בעניין אינה מתיישבת עם תלושי השכר שהוצגו או עם שאר הראיות בנושא, אנו סבורים כי דין הטענות בעניין פדיון החופשה להידחות לגופן וזאת חרף העובדה שהבנק לא הציג פנקס חופשה לשנת 2006.

סוף דבר - התביעה נדחית.

במסלול של פצויי פיטורים מוגדלים קבע ההסכם הקבוצי כי העובדים אשר מופיעים בנספח ב' יהיו זכאים לשיחרור הכספים הצבורים בקרן הפנסיה או בביטוח מנהלים או בקופות גמל בהם בוטחו, לרבות כספי הפיצויים.

נציגי הנתבעת הצהירו כי הנתבעת שילמה לתובע את כל התשלומים שהגיעו לו לפי ההסכם הקבוצי – מענק אי ניצול ימי מחלה, מענק ותק לפני שנת 1973, מענק הבראה, השלמת פיצוי פיטורים (שיחרור כספי 2.33% מקופת הגמל), פדיון חופשה והבראה, פנסיה תקציבית ותשלום חלף ביטוח פנסיוני במהלך תשלומה, עד לפרישתו לקיצבת זקנה מקרן הפנסיה (בגיל 67).

...

אשר על כן, דין הטענה להידחות.

כאמור, רכיבי התביעה צומצמו לרכיבים שבכתב התביעה וטענה זו לא הועלתה שם, על כן הטענה נדחית.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית על כל רכיביה.

ביום 28.5.2015 נחתם עוד הסכם קבוצי מיוחד בין ידיעות אחרונות לבין ארגון העובדים היציג החדש, במסגרתו הוסכם על סיום עבודתם של 60 עובדים, בפרישה מרצון או בפיטורים, כנגד תנאי פרישה מוגדלים (להלן: "ההסכם הקבוצי החדש").

על פסק הדין של בית הדין האיזורי הוגשו ערעורים, הן על ידי העותרת והן על ידי ידיעות אחרונות: העותרת ערערה על דחיית תביעתה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ואילו ידיעות אחרונות ערערה על חיובה בתשלום מענק הפרישה המוגדל.

...

כן גורסת העותרת כי פרשנות נכונה של הוראות ההסכם ונוסח כתב הוויתור מביאה למסקנה שהוויתור אינו חל על תביעות שעניינן שכר עבודה, וגם לא על תביעות תלויות ועומדות בשעת חתימת ההסכם הקיבוצי החדש.

לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, ללא צורך בתגובות.

אשר על כן, העתירה נדחית.