מענק מיוחד לעובד בעת פרישה רפואית אינו כספי פנסיה

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ק"ג 36413-01-18 13 ינואר 2021 לפני: כב' השופט תומר סילורה נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי נגר נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם גלאי התובעות 1. סמדר ליכטיג לבקוביץ 2. נועה עילי שילה 3. ענת אחיעז 4. הדס ליכטיג ע"י ב"כ: עו"ד אבי זהר הנתבעת קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד) ע"י ב"כ: עו"ד תומר אלטוס פסק דין

התובעות טוענות, כי בהתאם לסעיף 49(ד) וכן בהתאם לתכלית ההסדר שבתקנון, "המנוח, אשר נפטר במועד שהיה זכאי לקיצבת נכות – היה מבוטח בקרן בתכנית יסוד, שכן טרם הגיע לגיל פרישה המזכה בפנסיית זקנה. הצטברו לזכותו כספים למשיכה בסך של 788,433.31 ש"ח בערך ליום 9.2.2012." (סעיף 14 לכתב התביעה המתוקן).

לטענת התובעות, בתקנון הישן של קג"מ מופיע כי ליורשים קיימת זכות בלתי מסויגת לקבל מענק פטירה, וכך גם בתקנון האחיד לקרן פנסיה חדשה שפורסם על ידי המפקחת על הביטוח, אשר ניכנס לתוקף החל מחודש 2/2017, ממנו עולה כי ליורשים עומדת הזכות לכספים מהיתרה הרשומה על שם המנוח.

לטענת התובעות "ליורשים נקבעה זכאות למשיכת כספים שאינה מסויגת כזכאות המבוטח שנפטר לקיצבת נכות. התשלום הוא לסכום לפי הנוסחה שנקבעה בסעיף 49 ב'. לעומת זאת, זכאות השארים מסויגת בכך שהמבוטח שנפטר אינו זכאי לקיצבת נכות." (סעיף 26 לכתב התביעה המתוקן).

את יכולה להסביר לי למה אדם שיודע שהוא חולה במחלה שאת מתארת אותה כמחלה שמקצרת חיים, שמצבו הרפואי מתדרדר, לא לוקח את כל הכספים שיש לו בקרן הפנסיה.

...

לאור כל האמור, מבקשות התובעות, כי על בית הדין להצהיר כי התובעות כיורשות של המנוח, קמה להן הזכות לכספים הן בהתאם לסעיף 49(ד) והן בהתאם לסעיף 49(ב) לתקנון.

בהתאם לאמור, אין אנו מקבלים את טענת התובעות כי הופרה על ידי הנתבעת החובה לגלות למנוח, כי יורשיו לא יהיו זכאים להחזר כספים מהקרן.

סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות.

מאחר שקבענו כי דין התביעה להידחות אין אנו נדרשים לתת את דעתנו לסוגיית השיהוי בהגשת תובענה זו. בנסיבות המצערות של העניין, החלטנו שלא לחייב את התובעות בתשלום הוצאות משפט.

בהקשר זה נטען אף להתיישנות חלק מהמעשים ולהרחבת חזית; התובעת נימנעה מהבאת עדים שיש ביכולתם להעיד על שהתרחש, וכי היא עצמה התלוננה רק בשנת 2010 לאחר ארוע מסוים, כך שלבטח לא יכולה הייתה הנתבעת לדעת על אירועים קודמים משאלו לא דווחו לה על ידי התובעת; תיק המישטרה ניסגר, לאחר חקירה מקיפה, והנתבעת אינה חבה באחריות כלשהיא, במיוחד כשלא ידעה על אירועים שקדמו לארוע בשנת 2010, שטופל כראוי ובאופן מיידי.

בסעיף 4 לחוק נקבע איסור כללי על הטרדה מינית, ולפיו "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו". החוק קובע כי הטרדה מינית מהוה עבירה פלילית שדינה מאסר ועוולה אזרחית המזכה בפצוי כספי.

בהתאם לאמור באישור שחורי הנ"ל ההפסד שיווצר לתובעת בעת פרישה, בגין ניצול ימי המחלה, הנו בסך של 103,000 ₪ שהוא הסכום לו עתרה התובעת תחת הכותרת "הפסד שכר בעבר". אולם, בהתאם לאמור לעיל כי אין לייחס את מלוא הירידה בהקף המשרה לאירועים מושא התביעה, אלא רק 2/3 מכך, ומאחר ויש להוון סכום זה למועד הפרישה (כפי שקבעתי אותו להלן בחישוב ההפסד לעתיד) אני פוסקת לתובעת הפסד זה בסך של 60,000 ₪ (103,000 ₪ * 2/3 * 0.87 (מקדם ל4.5 שנים)).

אולם כפי שעלה מעדות שחורי, ממוצע גיל הפרישה אצל מורים נמוך יותר ועומד על 59 שנים, בין היתר לאור קיומו של מענק פרישה מוקדמת (עמ' 73 שורות 1-3).

הוצאות רפואיות ונסיעות בתצהיר עדות ראשית של התובעת היא טענה כי היא טופלה ע"י הפסיכולוגית חגית צפריר בקריית ביאליק למשך כ- 4 שנים, עד אמצע שנת 2018, ובמהלך תקופה זו היא עברה כ- 150 טיפולים/מפגשים.

סיכום ניזקי התובעת לאור כל האמור ניזקי התובעת מסתכמים לסכומים הבאים: ניצול ימי מחלה (עד לחודש 4/20) (סעיף 65 לעיל) – 60,000 ₪ הפסד שכר בפועל בעבר (סעיף 66 לעיל) - 30,464 ₪ הפסד הישתכרות בעתיד (סעיף 68 לעיל) - 140,000 ₪ הפסד גלובלי בשל אי קידום (סעיף 69 לעיל) - 25,000 ₪ הפסדי פנסיה (סעיף 70 לעיל) - 24,433 ש"ח עזרת צד ג' בעבר ולעתיד (סעיף 74 לעיל) - 35,000 ש"ח הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד (סעיף 78 לעיל) - 40,000 ש"ח כאב וסבל (ראה סעיף 81 לעיל) - 100,000 ש"ח סך כל ניזקי התובעת 454,897 ₪ בהתאם לאמור בסעיף 46 יש להפחית מסכום זה 10% בגין אשם תורם כך שהיתרה הנה - 409,407 ₪ לאחר ניכוי תגמולי המל"ל שעומדים על סך של 117,993 ₪ יתרת הפצוי לה זכאית התובעת הנה בסך של 291,414 ש"ח תביעת השבוב של המל"ל המל"ל זכאי, במסגרת זכותו לשיבוב ניזקו, להפרע מהנתבעים (שאינם המעסיק), עד גובה התגמולים ששילם וישלם, אך לא יותר מסה"כ הפצוי שנפסק כי על הנתבעים לשלם לתובעת.

...

לסיכום ת"א 20648-07-15 אני מחייבת את הנתבעים 2 ו-3 לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, את הסך של 291,414 ₪.

התביעה כנגד נתבעת 1 נדחית.

שקלתי באם יש מקום לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת 1 שנתבעה חרף טיפולה הראוי בענין לאחר שזה הובא לידיעתה, אולם לנוכח העובדה כי ממילא נפתחה חזית בין נתבעת זו לבין משרד החינוך, אינני מוצאת מקום לעשות כן. בת"א 34780-10-17 אני דוחה את התביעה כנגד העירייה, ללא צו להוצאות מאותם הטעמים שלעיל.

ניכר כי לתובעת נותרו ימי מחלה רבים לשימושה וכי היא לא הייתה זכאית לפדיונם בכסף.

עם יציאת התובעת לחל"ת ב- 03/2020, קיבלה התובעת דמי אבטלה עד היום, ובסוף תקופת העסקתה, פרשה התובעת בתנאים מיטיבים הכוללים פצויי פיטורין מלאים ומענק מיוחד של 82,800 ₪, ללא קשר לתאונות, כפי שעולה מתלוש השכר לאוקטובר 2020 (מוצג ו-30 לראיות התובעת).

לא הוכח שהתובעת פרשה או פוטרה כתוצאה מהתאונות, או משום שתנועת הרכבות פסקה בעת משבר הקורונה, ובשל קשייה לנהוג ברכב.

משמדובר בנזק מיוחד המחייב הוכחה באמצעות אסמכתות, וכאלו לא היו, אין מקום לפצוי בראש נזק זה. הפסדי שכר לעתיד לטענת התובעת, יש לפסוק לה פיצוי בגין הפסדי שכר לעתיד בהתאם לחישוב אקטוארי מלא, המבוסס על שכר של 20,000 ₪, בנכוי מס בשיעור של 25%, בהוון עד גיל 67 ובנכות בשיעור של 19%, בתוספת הפסדי פנסיה בשיעור של 12.5%.

לאור האמור, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ונתתי ביטוי מחד לקבלות שהוגשו כאמור להוכחת נזק מיוחד, לנסיעות שבהכרח נדרשו מהתובעת לאור הטיפולים הרבים שעברה ולהוצאות שעוד תדרשנה מהתובעת בעתיד, ומאידך לעובדה שהתובעת זכאית למרבית הוצאותיה מקופת החולים, בייחוד מאחר שהתאונות השנייה והשלישית הוכרו כתאונות עבודה במל"ל, אני פוסקת לתובעת פיצוי גלובאלי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד בסכום של 5,000 ₪.

גם המומחים הרפואיים לא קבעו שנדרשת עזרה.

...

אינני מקבלת את טענות התובעת נגד חוות דעת ד"ר רגב.

על פי נתונים אלו, אני קובעת כי הפיצוי לעתיד, לרבות בגין הפסדי פנסיה, יעמוד על סך של 300,000 ₪.

אינני מקבלת את טענת התובעת שהמומחים הרפואיים קבעו כי ניידותה נפגעה.

לאור כל האמור, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים כמפורט לעיל, אני פוסקת לתובעת סכום פיצוי גלובלי של 30,000 ₪ בגין עזרה לעבר ולעתיד.

עיקרה של המחלוקת בין הצדדים נוגעת לנכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה, השלכותיה התפקודיות, וסכום הפצוי המגיע לו. לטענת התובע, היה על המומחה להעמיד את נכותו האורתופדית על 5% לפי סעיף 37(5)(א) לתקנות הביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, שכן מצבו הקודם הוא חסר משמעות ואינו מצדיק ייחוס של 2.5% מהנכות שנקבעה.

מר אלמוג חזר ואישר שהתובע זכאי לפדיון ימי מחלה בהתאם לכתוב בהסכם (עמ' 9, שו' 3), והסביר כי סעיף 4 שבנספח א' להסכם הקבוצי קובע מהם התנאים לחישוב הפצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו בהתאם לנוסחה הקבועה בו, וכי התובע יקבל את המענק בגין ימי המחלה הצבורים רק אם לא ניצל במשך כל תקופת עבודתו יותר מ-65% מסך כל חופשת המחלה המגיעים לו. אם ישתמש התובע בלמעלה מ- 65% מימי המחלה המגיעים לו בעד כל תקופת עבודתו, סעיף 4.1 לא יחול והוא לא יקבל את המענק (עמ' 9, שו' 18-4).

מאחר ואין חולק כי התובע ניצל 40 ימי מחלה בתקופת אי הכושר הזמני שקבע המומחה, אזי יש טעם בטענות התובע כי בשל ניצול ימי מחלה אלו, בעת יציאה לפרישה או במקרה של פיטורין הוא עשוי לצאת נפסד, ולחסות תחת ההגדרה בהסכם הנוגעת לעובד שניצל למעלה מ-65% ימי מחלה ובכך להפסיד את הפדיון, או שיחסה תחת ההגדרה של עובד שניצל בין 36%-65% מסך ימי המחלה ובכך יוקטנו לו דמי הפדיון.

בחקירתו טען התובע כי נעדר מהעבודה במשך שלושת החודשים הראשונים של שנת 2020 בשל כאבים בצואר (עמ' 10, שו' 28 – עמ' 11, שו' 2), אולם מעיון בראיות שצורפו לתיק, לא עלה כי התובע ביקר אצל רופאים בתקופה זו או עבר טיפולים רפואיים (למעט רפלקסולוגיה), ולא מצאתי לקבל את הסברו לכך שנעדר פרק זמן רב ללא כל בירור מצב רפואי: "הסיבה היא שלא הלכתי לרופא ולא השתמשתי בשירותים רפואיים ולקחתי את הזמן הזה לחשוב עם עצמי בלי קשר לכסף ופצוי כספי לאן העתיד שלי הולך. התביעה לא הייתה בראש מעייני באותו זמן" (עמ' 11, שו' 8-10).

בהיתחשב במומו, טיב עבודת התובע ועסוקו, היותו חסר השכלה והכשרה מיוחדת, גילו, וכ- 20 שנות העבודה שנותרו לו, יש מקום לפסוק לתובע פיצוי גלובאלי, לרבות בגין הפסדי פנסיה, בסך של 45,000 ₪ (לפי אומדן של 50% אקטוארי מהשכר המשוערך להיום, כולל הפסדי פנסיה בשיעור 12.5%).

סוף דבר אני פוסקת לתובע פיצויים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר הפסדי שכר לעתיד (כולל פנסיה) 56,590 ₪ 45,000 ₪ עזרת צד ג' בעבר ובעתיד 5,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ובעתיד 3,000 ₪ כאב וסבל 4,090 ₪ סה"כ 113,680 ₪ הנתבעת תשלם לתובע סך של 113,680 ₪ ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד כדין בשיעור של 15.21% (כולל מע"מ).

...

לאור כל האמור, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים והבאתי בחשבון כלל השיקולים כמפורט לעיל, אני פוסקת לתובע סכום פיצוי גלובלי של 5,000 ₪ בגין עזרת צד ג' בעבר ולעתיד.

סוף דבר אני פוסקת לתובע פיצויים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר הפסדי שכר לעתיד (כולל פנסיה) 56,590 ₪ 45,000 ₪ עזרת צד ג' בעבר ובעתיד 5,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ובעתיד 3,000 ₪ כאב וסבל 4,090 ₪ סה"כ 113,680 ₪ הנתבעת תשלם לתובע סך של 113,680 ₪ ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד כדין בשיעור של 15.21% (כולל מע"מ).

כן תשלם הנתבעת לתובע החזר אגרת בית משפט כפי ששולמה בפועל, והחזר תשלום חלקו של התובע בשכ"ט המומחה (2,633 ₪).

. אמור איפוא, כי משהועברו הכספים לחסכון בטוחי דרך חשבון משותף (ועל כך אין התובעת חולקת), צריכה התובעת להוכיח כי הכספים לא נטמעו בקופה המשותפת וכי הסך שנחסך הוא דוקא מכספי הירושה וכי ניתן לאפיינו ככזה – כזאת לא עשתה.

העיקרית היא האם כספי הפנסיה המוקדמת (עד הגיע הנתבע לגיל 67 ) הם בבחינת שכר עבודה שאין לאזנו או שמא עסקינן ברכיב של העתודה הכלכלית של הצדדים (כגון חסכון) שהוא בר איזון לכל דבר ועניין? אכן, במרץ 2010 פורסם דו"ח הוועדה לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו בראשות כב' השופט שאול שוחט, אשר סברה כי יש לראות בכספי הפנסיה המוקדמת כתחליף שכר לעובד ולא לקיצבת פרישה ובהתאם המליצה כי חלוקת קצבת פרישה מוקדמת בין בני זוג שנפרדו לא תחול עד למועד הפרישה.

( וראה תמ"ש (נצרת) 55595-02-12 ח. נ. נ' ד. נ. פמ"מ - 03.03.2013 עוד הביא ופירט כבוד השופט זגורי, מעמוד 14 לפסק הדין שם, כך: "לשני הצדדים ואין לראותו "כשכר עבודה". אלה היו דברי בית המשפט העליון בבע"מ 3514/13 פלוני נ' פלונית ]פורסם בנבו[ ( 18/12/13 לעיל): "לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה גם ככל שהיא נוגעת לחלוקת מענק

אותו מקרה עסק בשאלה האם קצבה שקבל המבקש לאחר פרישה מוקדמת מעבודתו בשב"ס עקב מצב בריאות לקוי היא קצבת 5 (2) פנסיה או קצבה הנתנת בשל ניזקי גוף.

אין אנו נתקלים בבעייתיות מיוחדת שעה שמועד פרישתם של בני הזוג קרוב האחד למישנהו, אולם סוגיה זו שבה ומתחדדת כל אימת שקיים פער משמעותי בין פרישתו של צד א' לבין פרישתו של צד ב'.

יחד עם זאת, אם וככל שחלקו של התובע בפנסיה הרעיונית של הנתבעת גדול מחלקה של הנתבעת בפנסיה הממשית של התובע, אזי לא תשלם הנתבעת לתובע הפרשים כלשהם, והפרשים אלו ישולמו לתובע במועד קבלת כספי הפנסיה בפועל לידיה של הנתבעת.

...

3 ( יעקובי נ' יעקובי, מט( במקרה שלנו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך ביום 09.12.2019 , אותו קובע אני כיום הקרע (וראה 5 .

אשר על כן משעה שאני קובע כי סך 300,000 ₪ והדירה ב..

אני ממנה את רואה חשבון רונן קידר כמומחה כלכלי, אשר יחווה דעתו על דרך ביצוע האיזון בשווה וזאת בתוך 90 ימים מהיום.

התובענה לעניין תחילת מועד השיתוף והחלוקה בתקבולי פנסיה נדחית.