מובטל מוגדר בחוק בזו הלשון: "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור". אנו סבורים כי לשונו ותכליתו של החוק בפרק ביטוח אבטלה היא מציאת מקומות עבודה למובטלים בתוך ישראל ולא מחוצה לה, ותשלום דמי אבטלה למי ששרות התעסוקה לא מצא לו עבודה מתאימה.
]
כך בעיניין מנביץ,[footnoteRef:3] נאמר: "מבחינת תכלית החוק לא די בעצם עשיית העבודה המועדפת. יש הכרח כי אותה עבודה תבוצע במקום עבודה שחסרים בו עובדים על פי צרכי המשק ואין זו דרישה פורמליסטית כלל. מלצר במסעדה למשל לא זכאי למענק להבדיל ממלצר בבית מלון, בשל צרכי המשק להפניית אנשים לבתי המלון". [3: עב"ל (ארצי) 20165/97 סטניסלב מנביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה (2000) 193 (ניתן ביום 9.03.00).
הפניית חיילים משוחררים ל"עבודה נידרשת" או "עבודה מועדפת" מכוונת, כאמור לעיל, על פי תכליתה להגשמת שתי מטרות עיקריות השלובות זו בזו: תמריץ לחיילים משוחררים להישתלב במקומות עבודה בישראל, ובתוך כך מניעת כניסתם למעגל האבטלה; העסקתם של החיילים המשוחררים במקומות עבודה שנקבעו כמוקדים בעלי חשיבות לצרכי המשק הישראלי בישראל כפי שנקבעו בלוח ח'.
...
ברור כשמש בצהריים שמדובר בעבודות חיוניות למשק הישראלי בישראל ולא מחוצה לה. המעיין ברשימה זו של העבודות הכלולות בלוח ח' חייב להגיע למסקנה שמדובר בעבודות בישראל בלבד.
]
נראה לנו שתכלית החוק לא יכולה בשום פנים ואופן להתפרש כמחילה אותו דרך משל על חייל משוחרר ישראלי הנשלח לניו יורק או ורשה כדי לעבוד בעבודות בניה בבניינים שבונה מעסיקו הישראלי במקומות אלה.
סוף דבר, לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל, ודין פסק דינו של בית הדין האזורי להתבטל.
