מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מענק לעובד מובטל המועסק

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2014 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מובטל מוגדר בחוק בזו הלשון: "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור". אנו סבורים כי לשונו ותכליתו של החוק בפרק ביטוח אבטלה היא מציאת מקומות עבודה למובטלים בתוך ישראל ולא מחוצה לה, ותשלום דמי אבטלה למי ששרות התעסוקה לא מצא לו עבודה מתאימה.
] כך בעיניין מנביץ,[footnoteRef:3] נאמר: "מבחינת תכלית החוק לא די בעצם עשיית העבודה המועדפת. יש הכרח כי אותה עבודה תבוצע במקום עבודה שחסרים בו עובדים על פי צרכי המשק ואין זו דרישה פורמליסטית כלל. מלצר במסעדה למשל לא זכאי למענק להבדיל ממלצר בבית מלון, בשל צרכי המשק להפניית אנשים לבתי המלון". [3: עב"ל (ארצי) 20165/97 סטניסלב מנביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה (2000) 193 (ניתן ביום 9.03.00).
הפניית חיילים משוחררים ל"עבודה נידרשת" או "עבודה מועדפת" מכוונת, כאמור לעיל, על פי תכליתה להגשמת שתי מטרות עיקריות השלובות זו בזו: תמריץ לחיילים משוחררים להישתלב במקומות עבודה בישראל, ובתוך כך מניעת כניסתם למעגל האבטלה; העסקתם של החיילים המשוחררים במקומות עבודה שנקבעו כמוקדים בעלי חשיבות לצרכי המשק הישראלי בישראל כפי שנקבעו בלוח ח'.
...
ברור כשמש בצהריים שמדובר בעבודות חיוניות למשק הישראלי בישראל ולא מחוצה לה. המעיין ברשימה זו של העבודות הכלולות בלוח ח' חייב להגיע למסקנה שמדובר בעבודות בישראל בלבד.
] נראה לנו שתכלית החוק לא יכולה בשום פנים ואופן להתפרש כמחילה אותו דרך משל על חייל משוחרר ישראלי הנשלח לניו יורק או ורשה כדי לעבוד בעבודות בניה בבניינים שבונה מעסיקו הישראלי במקומות אלה.
סוף דבר, לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל, ודין פסק דינו של בית הדין האזורי להתבטל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 8.2.15 הוגשה תעודת עובד ציבור בה הודיע המוסד כדלקמן: חישוב סכום המענק היומי נעשה על ידי חלוקת השכר החודשי של התובע למספר ימי העבודה בפועל; חישוב כאמור לחודשים 5-7/2013 מראה כי שכרו היומי של התובע שווה או גבוה מדמי האבטלה ליום ולכן אין מקום להשלמה; עוד ציין המוסד, כי "כאשר בחלק מחודשי העבודה השכר נמוך מדמי האבטלה ובחלק לא – ההנחיה היא לא לדחות את התביעה אלא לאשר אותה אישור עיקרוני, ולשלם את ההשלמה רק בעד החודשים בהם השכר היומי נמוך מדמי האבטלה ליום.
לפיכך עובד המועסק 5 ימים בשבוע, עובד מספר רב יותר של שעות ביום, כדי להגיע לאותו מספר שעות חודשיות.
...
לאור לשונו הברורה של החוק, אין מקום לקבוע כי החישוב צריך להיות חודשי וטענה זו נדחית לפיכך.
לאור כל האמור, אני מקבל את עמדת המוסד, לפיה יש לחשב את ממוצע ההכנסה היומית על ידי חולקה למספר ימי העבודה בפועל.
אשר על כן, ובכפוף להעברת הסכום בו הכיר המוסד בזכאות התובע לעניין חודשים 9-10/13, התביעה נדחית ללא צו בהוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" בהתאם להוראת סעיף זה, חישוב המענק מתבסס על חישוב השכר היומי הממוצע של העובד וכן על חישוב דמי האבטלה להם היה זכאי לו לא היה מועסק.
...
התובע לא ביקש לזמן את המעסיק לעדות ולא צירף את הסכם העסקה או כל מסמך אחר ממנו ניתן יהיה ללמוד על תנאי העסקתו ומשכך אין בידי לקבלן.
אינני מקבלת את טענת התובע כי יש לחשב את ימי העבודה "מבלי להתעמק בכמות הימים" ואת הטבלה שצורפה בסעיף 22 להודעה מיום 17.1.23, בהיעדר אחיזה שבדין לטענות אלו.
כללו של דבר התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הרי התובע היה בחל"ת וקיבל דמי אבטלה, התובע הכין מכתב סיום ההעסקה והעביר לנתבע וזה הסכים לחתום ואף העביר לתובע באופן מידי את הסכום שדרש במייל לחשבון בנק הורי התובע בהתאם להנחיות שקבל.
רצה לקבל החזרים כספיים ממל"ל. כלומר, סתר התובע את גירסתו שלו כי המכתב היה בכוונה אמיתית לפטרו, והעלה לראשונה את הגרסה שהכוונה שעמדה מאחורי המכתב, להציג מצג לפני המוסד לביטוח לאומי שהוא פוטר והושב לעבודה וזאת כדי לקבל מענק החזרה לעבודה.
...
לסיכום אנו דוחים את רכיבי התביעה – החזר הוצאות; שכר לחודשים מרץ אפריל 2020; פיצויי פיטורים; דמי הודעה מוקדמת; פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה; פיצוי בגין הפרת איסור לשון הרע; עשיית עושר ולא כדין; שעות נוספות.
אנו מקבלים רכיבי תביעה אלו: הפרשי הפקדות לפיצויים 198 ₪; הפרשי הפקדות לפנסיה 531 ₪ ; דמי הבראה 568 ₪; דמי חגים 1,530 ₪ ; סכומים אלו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 10.08.2020, ישולמו בתוך 30 ימים.
כמו כן, ישלם התובע לנתבע את הסכום שנפסק לחובתו ביום 27.02.2022 בסך 1,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

(1) עובד המבוטח לפי פרק ז' לחוק (להלן – עובד מבוטח), המתקיימים בו כל אלה, זכאי למענק: (1) הוא לא היה מועסק במשך 75 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע; (2) בתקופה שבין יום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) לבין היום הקובע שולמו לו דמי אבטלה בעד 75 ימי אבטלה, גם אם אינם רצופים; (3) החל להיות מועסק בתקופה שבין יום י"ט בשבט התפ"א (1 בפברואר 2021) לבין יום י"ח באייר התשפ"א (30 באפריל 2021).
...
סוף דבר בהתאם למפורט לעיל - תביעתה של התובעת נדחית.
היות ותביעתה של התובעת נדחית, איננו פוסקים צו להוצאות.
עם זאת מצאנו לנכון לציין, כי אנו סבורים שהתנהלות הנתבע בכל המתייחס לפניות התובעת לקה בחסר ויתכן שאם הנתבע היה מתייחס לפניותיה בזמן אמת, התובעת לא הייתה נדרשת להגיש תביעתה זו. הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. ניתן היום, כ"ד חשוון תשפ"ד, (08 נובמבר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו