מענק ביטוח לאומי לרכישת מזגן

טוען ב"כ הנתבעת שיש להיתעלם מהפחתת דרגת הנכות שנעשתה על ידי הביטוח הלאומי ביחס לפגיעה שבגין מחלת הסרטן לאחר תאונת הדרכים מינואר 2000 (מ-100% נכות ל-46% נכות) הואיל ולפי עמדת ב"כ הנתבעת הפחתה זו נעשתה על ידי הביטוח הלאומי ללא סמכות (עיינו: במכתבה של הגב' יפה פרטי, מרכזת ועדות רפואיות ונכות מתאונות עבודה במוסד לביטוח לאומי סניף עפולה מיום 26.10.04, נספח ג' לסיכומי ב"כ הנתבעת).

עוד יש להפחית את המענק לרכישת מזגן אוויר שקבל התובע בסך 11,430 ₪ ב-21.1.96 (עמ' 2 של חוות הדעת האקטוארית בענין קיצבה מיוחדת, מוצג 3 א' (2) באסופת מוצגי הנתבעת).

...

מסבירה גב' יפה פרטי במכתבה, עמ' 2: ”ההחלטה לנהוג כך היא לפי הוראה שבעל פה שניתנה על ידי ענף נפגעי עבודה במשרד הראשי בירושלים, שמטרתה להיטיב עם התובע” ס"ט. לאחר שעיינתי בטיעוניהם של ב"כ שני הצדדים, ובהסבר הנ"ל שמטעם המוסד לביטוח לאומי, אינני רואה כל סיבה מדוע יופחתו מן הפיצוי המגיע לתובע גימלאות ביטוח לאומי לפי 100% נכות בגין מחלת הסרטן ממאי 1992, בשעה שהמוסד לביטוח לאומי קבע, בסופו של דבר, כמוסבר במכתבה של הגב' יפה פרטי, שהגימלה בגין מחלה זו תחושב לפי 46%, ואילו הגימלה בגין תאונת הדרכים מינואר 2000 תחושב לפי 54%, וזאת על מנת שהתובע יוכל לקבל תגמול כספי בגין 54% הנכות הנובעים מתאונת הדרכים לפי בסיס שכר גבוה יותר, כאשר מובהר שאין הנכה זכאי לקבל גימלה בגין יותר מאשר 100% נכות.

התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 117,193 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מן הסכום שנפסק ומע"מ כחוק על שכר הטירחה בצרוף הפרישי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וכן החזר אגרת המשפט שהתובע נשא בה בסכום של 645 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מיום 24.7.96 ועד התשלום המלא בפועל, ולרבות החזר השכר ששילם התובע לרופא פרופ' מ. ענבר בגין חוות דעתו (כשלגביה הודיע ב"כ התובע כי הוא מסתמך עליה לפי הודעתו לביהמ"ש מיום 2.11.98), וכן החזר השכר ששילם התובע למומחה הבטיחות מטעמו מר אשר אסבן בגין חוות הדעת.

הנתבעת תשלם במישרין לקופת בית המשפט את יתרת אגרת המשפט המגיעה בגין הליך זה כשיעורה בבית משפט השלום, ועל התובע יהא לשלם במישרין לקופת בית המשפט את יתרת אגרת המשפט המגיעה כשיעורה בבית המשפט המחוזי (תקנה 6 (ג) של תקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987.

בהיתחשב בגילו של התובע, בחוות הדעת שהגישו הצדדים, בראיות ובעדויות המומחים; בטענות הצדדים לרבות טענות התובע בדבר הקף נסיעותיו המוגבר נוכח מקום מגוריו והטיפולים הרפואיים להם הוא נידרש; בסוג הרכב שאושר לתובע על ידי המכון לבטיחות בדרכים; בעלות הרכישה הראשונית של הרכב; במענקים ובהלוואות שמעניק המוסד לביטוח לאומי; עלות האחזקה החודשית של הרכב; מצב הדברים שמשך התקופה החל מיום 1.5.13 ועד ליום 31.8.16 התובע לא רכש ביטוח לרכב ולאביזריו (בהקשר זה ראה בהמשך פסק הדין בפרק נכויים); עלותם של האביזרים לאחר ההלוואות מאת המוסד לביטוח לאומי ועלות אחזקתם ובהפחתה רעיונית לפיה גם אילמלא התאונה היה התובע מחזיק ברכב או באופנוע, אעריך את הפצוי בראש נזק זה לעבר ולעתיד בסך של 450,000 ₪ בערכי היום.

נוכח מקום מגוריו ובשים לב לעובדה שכיום כימעט בכל בית יש מזגן, יש להניח שהתובע היה רוכש ומפעיל מזגן ללא קשר לפגיעתו.

...

לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע סך של 6,938,347 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בגין חוות דעת ותשלומים לעדים (תשלומים בגין שכר מומחים כנגד הצגת קבלות ולגבי עדים אחרים בהתאם להוצאות שנפסקו) וכן אגרות בהליכי התביעה העיקרית והתשלום תכוף כמו גם הוצאות צילום המסמכים כמפורט בנספח לסיכומי התובע.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הנ"ל תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

מאחר ולאור חוות דעתו של מר ספיר לענין ניידות, הקצבה החודשית למי שאינו נוהג ומשתכר הנה בין 2,464 ₪ לרכב עד 2000 סמ"ק עד 3,583 ₪ לרכב מעל 2000 סמ"ק, ובשים לב למענקים וההלוואה העומדת שהתובע מקבל וזכאי לקבל לרכישת רכב והחלפתו, אני סבורה כי יש בגימלאות שהתובע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי כדי לענות על הפצוי לו זכאי התובע בגין ניידות ואין לפסוק לו סכום נוסף.

בהתאם לחוות דעתו של מר אייל בוכבינדר, שערך חישוב גם בדרך האמורה ( לאור טענות ב"כ התובע) מסתכמים תגמולי המוסד לביטוח לאומי נכון ליום 13/11/13 כדלקמן: סך תגמולים לנפגע עבודה - 1,368,424 ₪ סך קצבה מיוחדת - 2,195,923 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית להיום – 3,573,842 ₪ סה"כ ניזקי התובע מסתכמים כדלקמן: · עזרת צד ג' בעבר 406,551 ₪ · עזרת צד ג' בעתיד 4,140,480 ₪ · הפסד שכר בעבר 200,807 ₪ · אבדן הישתכרות לעתיד 2,044,362 ₪ · אבדן הישתכרות בשנים האבודות 62,413 ₪ · הפסדי פנסיה 277,000 ₪ · דיור לעבר 81,276 ₪ · דיור לעתיד 300,000 ₪ · טיפולים רפואיים 200,000 ₪ · ניידות לעבר 16,000 ₪ · אחזקת מזגנים 60,000 ₪ · אחזקת מכונות כביסה וייבוש 10,000 ₪ · כאב וסבל 178,330 ₪ ___________ סה"כ 7,977,219 ₪ ב"כ התובע טען כי לסך ניזקי התובע יש להוסיף שכר טרחת עורך דין טרם הנכויים.

...

מאחר ולאור חוות דעתו של מר ספיר לענין ניידות, הקצבה החודשית למי שאינו נוהג ומשתכר הינה בין 2,464 ₪ לרכב עד 2000 סמ"ק עד 3,583 ₪ לרכב מעל 2000 סמ"ק, ובשים לב למענקים וההלוואה העומדת שהתובע מקבל וזכאי לקבל לרכישת רכב והחלפתו, אני סבורה כי יש בגמלאות שהתובע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי כדי לענות על הפיצוי לו זכאי התובע בגין ניידות ואין לפסוק לו סכום נוסף.

כבוד השופט א. ריבלין ציין בספרו "סדרי הדיון וחישוב הניכויים", עמ' 857 כי: "שכרו של עורך דין נקבע מתוך סכום הפיצוי אותו מקבל התובע, לכן מחושב השכר לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, כאשר אלה האחרונים אינם חלק מהפיצוי המשתלם לתובע". לפיכך אני קובעת כי שכר הטירחה יחושב מסכום נזקי התובע בניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי.

תביעת התובעים מס' 2 ו- 3 נדחית.

אנו ערים גם לקבלות עבור רכישת מיטות לילדים ומזגן מהשנים 2011 ו-2014 על גביהן נרשם כתובת המנוחה (ע' 12 ש' 22-29), אך אפילו סייע התובע בתשלום (ע' 12 ש' 22-29), הדבר נעשה לטובת ילדיו ואין באמור כדי להעיד על ניהול משק בית משותף.

(1) בטופס תביעה לתשלום מענק פטירה מיום 8.10.2015 (נ/1)(צורף לתביעת שארים שהגיש התובע לנתבע ביום 7.2.2019) לא נזכר התובע, אלא נרשם כי המנוחה "גרושה" (ע' 3 ש' 16-25).

(5) מכל מקום, אם היה קשר זוגי מהותי וקשירת גורל בין המנוחה לבין התובע כמו גם קשר אינטנסיבי בין התובע לבין הילדים במהלך חיי המנוחה (שאינו מכריע את הכף לעניין ידועים בציבור), מה טבעי יותר כי לאחר מות המנוחה התובע הוא זה שיגדל את הילדים חלף הכנסתם למסגרת אומנה? (6) ביום 26.2.2019 (נ/5) נעשתה פנייה נוספת של התובע, במסגרתה ביקש לקבל פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי מקיצבת השארים אותה הוא מקבל עבור בנו.

...

מכל מקום, לא שוכנענו כי התובע והמנוחה ניהלו משק בית משותף.

לסיכום: התובע והמנוחה לא התגוררו תחת קורת גג אחת ולא ניהלו משק בית משותף; והתובע לא הוכיח כי התקיימה מערכת זוגית וכי קשר את גורלו עם המנוחה.

אשר על כן, התביעה להכרה כידוע בציבור של המנוחה נדחית.

כמו כן, יש לקחת בחשבון, כי על פי תעודת עובד הציבור של הגברת שריי לייכט ממחלקת השקום של המוסד לביטוח לאומי, שהוגשה ביום 22.9.03, התובע קיבל מענק מיוחד ביום 25.10.99 לצורך התאמת תנאי הדיור לנכותו, בסך של 55,928 ₪.

על פי תעודת עובד הציבור של הגברת שריי לייכט הנ"ל, התובע קיבל מענק מיוחד ביום 12.3.03 לצורך רכישת מזגן מיני מרכזי בסך של 11,800 ₪.

לדעתו, לפי ההסכם בדבר גמלת ניידות שנחתם בין האוצר למוסד לביטוח לאומי, התובע יהיה זכאי לפטור בשיעור של 75% מהמסים על מכונית VAN יציגה לנכים מסוגו, דוגמת ניסן לרגו אליו יועלה באמצעות רמפות או באמצעות מעלית צד. מחיר הרכישה הראשוני של רכב כזה לאחר פטור חלקי ממסים הוא 93,775 ₪.

...

לעתיד לפי 2,200 ₪ בחודש עד תוחלת החיים המקוצרת – 615,874 ₪ בהתחשב בעובדה שכבר היה בבעלות התובע רכב ונראה שבעתיד היה רוכש רכב וכן בהתחשב בכך שהוא היה זכאי לפטור ממסים, גם אם לא מימש אותו בפועל, בשל העדפתו רכב אחר, אני קובעת את עלות הרכישה הראשונית של הרכב בסך של70,000 ₪ 11.

לא שוכנעתי כי מדובר בטיפולים שאינם אמורים להינתן לתובע עקב היותו נפגע עבודה.

לפיכך אני קובעת כי יש לנכות גמלת ניידות רעיונית החל משלוש שנים לאחר התאונה.