מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מענה לשאלון לצורך הוכחת מונופול

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

טענות המבקשים: המבקשים טוענים כי הבקשה עונה על דרישת הספציפיות שבתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סד"א), כי המסמכים שגילוים מבוקש רלוואנטיים וחיוניים לצורך הוכחת טענותיהם, וכי גילוים בשלב זה יחסוך זמן שפוטי יקר, יקצר את שלב שמיעת הראיות ויחסוך בעלויות כספיות של הצדדים, וגם אם מדובר בכמות גדולה של מסמכים – אין בכך כדי להגביל את זכותם של המבקשים.
לעניין זה, נא ראו: ע"א 5792/99 תיקשורת וחינוך דתי-יהודי מישפחה (1997) בע"מ – עתון "מישפחה" נ' אס.בי.סי פירסום שיווק וקידום מכירות בע"מ – עתון "מישפחה טובה" [פורסם בנבו 23.5.01], שם קובע כבוד השופט מ. חשין: "בראש ובראשונה שומה עליו על תובע להוכיח כי רכש מוניטין בטובין או בשירותים שהוא מציע לציבור, לאמור: כי הציבור מזהה את הטובין או את השירותים שבהם מדובר עם עסקו של התובע-הנפגע (לנוחות הדיון נדבר להלן אך בטובין, ודברים שנאמר יחולו, בשינויים המחויבים, על שירותים אף-הם). פירוש הדברים הוא, שעל התובע להוכיח כי נתקיים בטובין אופי מבחין מיתר הטובין של העוסקים בענף. באין הבחנה בין טובין של התובע לבין טובין של זולתו, לא ניתן לומר כי קם לו מוניטין ייחודי כנדרש. נזכור כי על דרך העוולה של גניבת עין יכול תובע שירכוש מונופולין בטובין מסוימים; מונופולין, על דרך הכלל, אינו אהוד, ובצדק כך; חונק הוא תחרות חופשית, מסגיר הוא את הציבור בידיו של בעל-המונופולין, ומכאן התביעה הבלתי מיתפשרת כי התובע – הנפגע, לטענתו – יוכיח תחילה שהציבור מזהה את הטובין שבהם מדובר (על דרך של שם, של כינוי של סימן) דוקא עם הטובין שלו. לא יעמוד בנטל זה – לא תקום עילה של גניבת עין. ובלשונו של המלומד א' ח' זליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם [37], בעמ' 118:
בהקשר זה, יש לתת את הדעת לקביעותיו של כבוד השופט בעז אוקון בבר"ע 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ, [פורסם בנבו] (22.3.06): "אין להטביע את הערכאה הדיונית, בגדרם של הליכים מוקדמים, במשימות ומטלות בלתי נדלות, אשר מקשות על הבשלת ההליך ומונעות את קדומו. הערכאה הדיונית רשאית, בגדריו של קדם משפט, לנקוט בהליכים הנראים לה נחוצים כדי לקדם ההכרעה בסכסוך העקרי. אגב כך, רשאית הערכאה הדיונית להכריע בדרך מקוצרת בשאלות דיוניות של מה בכך, ובילבד שאין בכך כדי לשנות לרעה את מצבו של אחד מבעלי הדין. סדרי הדין הם עבד יעיל, אך אדון מסוכן, ואין להאחז בהם כאמצעי להארכת הליכים שלא לצורך (ראו: רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי, פ"ד נה(3) 730). על כן, ברור שלא ניתן לחייב את הערכאה הדיונית להדרש לכל אחת ואחת מעשרות רבות של שאלות, אם התרשמותה הכוללת היא שהשאלון הוא מכביד ובלתי רלבאנטי. לא הערכאה הדיונית היא זו החייבת להפריד בין הבר לבין התבן והקש. גם אם אין הגבלה על אורכו של שאלון - הוא חייב כמכלול לשאת אופי עינייני, רציני ומעשי. אם השאלון אינו עונה על תנאי סף זה - רשאית הערכאה הדיונית לפסול אותו בכללותו." שאלון – מטרתו אינה התשתו של בעל הדין שכנגד, אלא מיועד הוא לחדד את השאלות השנויות במחלוקת, לקבל מידע שיסייע למציג השאלון בהוכחת טענותיו או בסתירת עמדתו של בעל הדין שכנגד.
...
מבלי לקבוע, לעת הזו, את מידת המשקל שיש ליחס לטענת המכירה של שלט הניאון לעניין מכר סימן המסחר והמוניטין לידי המבקשים, כפי טענתם – הרי שאיני רואה, לעת הזו, כי לא קיימת כל רלוונטיות לנתון זה. על כן, אני מורה למשיבה לגלות ולמסור העתק מהסכם המכר של הציוד הקבוע שבינה לבין בעל המניות לרבות העתק טופס הפחת הרלוונטי לעסקה זו, וזאת בתוך 14 יום ממועד מתן החלטה זו. באשר לדרישת גילוי המסמכים שהמשיבה נדרשה לגלות במסגרת השאלון – לאחר עיון בשאלון ובמסמכים שנדרשו בו, אשר רובם מתייחסים למסמכים שנדרשו במסגרת הבקשה דנן לגילוי מסמכים – לא מצאתי כי יש מקום להורות על גילוים של מסמכים נוספים כלשהם.
יובהר, כי תקנה 107 לתקנות סד"א קובעת לעניין רלבנטיות השאלות, כי הרשות תינתן רק לשאלות הקשורות לעניין שבנדון: "בית המשפט או הרשם, בהחליטו בדבר בקשת הרשות, ישקול כל הצעה שתבוא מצד הנשאל למסור לו פרטים או להודות בעובדות או להראות מסמכים הנוגעים לדברים הנדונים, כולם או מקצתם, והרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה." לפיכך, ובשים לב להחלטתי לעיל בנושא הגילוי והעיון במסמכים שהתבקשו, ולאחר שעיינתי ברשימת השאלות שהמבקשים עתרו כי אחייב את המשיבה לענות עליהן – לא מצאתי כי יש בסיס בדין להוסיף ולחייב את המשיבה במתן תשובות לשאלות הנ"ל. ביחס לחלק מן השאלות ברשימת השאלות – ניתנו תשובות על ידי המשיבה וביחס לחלק הגדול של השאלות שלא נענו או שנטען כי אינן רלוונטיות – מצאתי כי עמדת המשיבה נכונה היא בנסיבות העניין ואין לחייב את המשיבה להוסיף וענות על השאלות שפורטו בסעיף ב' עמ' 2 לבקשה.
סוף דבר: הבקשה ברובה – נדחית, כמפורט לעיל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד דחה בית המשפט קמא את טענתה של תנובה לפיה יש לדחות את בקשת הגילוי מן הטעם שעילת התביעה עליה מבוססות בקשות האישור טרם הוכרה בפסיקה, בקבעו כי על מנת לבסס תשתית משפטית נאותה המצדיקה להעתר לבקשת הגילוי די בכך שהממונה על ההגבלים העיסקיים פירסם גילוי דעת בו קבע כי חוק ההגבלים העיסקיים אוסר על גביית מחיר מונופוליסטי מופרז וכן בכך שהאפשרות להגיש תובענה ייצוגית בגין גביית מחיר כאמור לא נשללה בפסיקה.
דרישה זו מעוגנת בתקנה 4(ב)(2) לתקנות תובענות ייצוגיות המצוטטת לעיל והיא מתייחסת לגילוי ועיון במסמכים, אך יש טעם רב להחילה גם לגבי מתן צו המורה על מענה לשאלונים בהליך לאישור תובענה ייצוגית, שכן לעניין הנטל הראשוני שנידרש מבקש בקשת האישור לבסס בהליך מסוג זה, אין סיבה להבחין בין גילוי מסמכים למתן מענה לשאלון.
בין היתר טוענת תנובה כי המידע והמסמכים שבית המשפט קמא הורה לה למסור למשיב דרושים לו לצורך הוכחת מבחן אחר מזה שעליו ביסס את עילת התביעה בבקשות האישור ועל כן, לגישתה, מדובר במידע ובמסמכים שאינם דרושים להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים להליך.
...
טענות המשיב המשיב אינו חולק על עמדתה של תנובה כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי במקרה דנן, אך לטענתו דין הבקשה להידחות משום שתנובה עצמה טענה בבקשת רשות הערעור הראשונה כי "דרך המלך" לקבל את הנתונים שאותם ביקש היא בהליך של גילוי מסמכים ומשלוח שאלון.
עם זאת, לא מן הנמנע שלאחר העיון והבדיקה שיקיים בית המשפט קמא, בין היתר, בדו"ח שיף המלא, יגיע אף הוא אל המסקנה כי יש מקום לגלות למשיב לצרכי בקשות האישור דנן רק חלקים ממנו.
סיכומו של דבר – הערעור מתקבל במובן זה שתנובה תגיש תחילה לעיניי בית המשפט קמא בלבד את המידע המסמכים שעל גילויים הורה, על מנת שיעיין בהם ויקבע איזה מהם יש לגלות למשיב והכל בכפוף להתחייבות מפורטת ומפורשת כאמור בפסקה 17 לעיל.
אשר על כן, הערעור מתקבל כמפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אחת הבקשות, היא בקשה מס' 8 דנן, שעניינה במתן מענה לשאלון, במענה לדרישה לגילוי מסמכים באשר לתחום ההגבלים העיסקיים וכן בהודאה בעובדות.
עיקר דרישותיה של פסטו בבקשה נותרו באשר לשאלון, שהתשובות מכוחו אמורות לסייע לפסטו להוכיח את טענתה כי גוגל היא מונופול בשוק Online Display Advertising Networks.
שאלות מסוג זה חורגות מהכללים הנהוגים באשר לשאלונים ועל כן אינן יכולות להצדיק מתן צו כופה כנגד גוגל לחייבה להשיב לאותן שאלות.
...
מבלי לקבוע מסמרות באשר לחששות שהעלתה גוגל בעניין חוסר ההרמטיות של המנגנון לשמירה על סודותיה המסחריים, אני סבור כי קיימים שיקולים נוספים שיש לשקול בהקשר זה. ובמה דברים אמורים? בחינת טענותיה המהותיות של פסטו על פי כתב התביעה מלמדת כי הן משתרעות על פני שני מישורים: מישור החבות החוזית – שם טוענת פסטו כי גוגל הפרה עמה את הסכם ההתקשרות, במובן זה שהשעתה אותה מן השירות למרות שלא הפרה את התנאים בהסכם.
" הגם שמועד תחילתן של תקנות 2018 טרם הגיע, אני סבור שלא יהא זה מיותר לשקול, לצד האינטרסים של בעלי הדין, גם את האינטרס הציבורי.
סיכומו של דבר הבקשה מתקבלת בחלקה ובתנאים הבאים: מכוח סמכותי לפי תקנה 143(7) לתקנות 1984, אני מורה אפוא על פיצול הדיון בתביעה באופן הבא: בשלב ראשון, תידון שאלת החבות החוזית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אחרי החקירה הארוכה של אחיו בשאלת מילות החיפוש "גו ארז" ו"גם ארז" התמם איתן ארז כשנשאל בעיניין זה והעיד: "ש. ... למה אתם רכשתם את מילות החיפוש גו ארז וגם ארז, יש לך תשובה לזה. ת. רכשנו את מילות החיפוש גו ארז?" ש. כן. ת. לא מכיר כזה דבר, גו ארז רכשנו מילות חפוש ש. כן, זה מופיע בתצהיר מענה לשאלון שלכם.
השוק החופשי אינו אוהד מונופולין ולכן הדרישה הבלתי מיתפשרת כי התובע – הנפגע, לטענתו – יוכיח תחילה שהציבור מזהה את הטובין שבהם מדובר (על דרך של שם, של כינוי של סימן) דוקא עם הטובין שלו.
...
כאמור לעיל, אני מקבלת את גרסת התובע שהוא מכר ציוד נלווה.
בהתחשב בכך, בעובדה שמדובר בחברה שכל מניותיה מוחזקות על ידי שני האחרים, ששניהם מנהלים את העסק, שאין לחברה עובדים נוספים למעט שניים שגם הם צוינו במססגרת החקירה הנגדית ללא כל פירוט בדבר תפקידם בחברה, בהתחשב בכך שבתצהיריהם לא נתנו הנתבעים שום פירוט בעניין זה, ובהתחשב בגרסתו של התובע בעניין זה, שעליה התובע לא נחקר, אני מקבלת את טענת התובע כי ההחלטות בקשר עם הפרסומים המעוולים נעשו באופן אישי על ידי הנתבעים 1-2.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע פיצוי בסך של 50,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (5.8.18) ועד למועד התשלום המלא בפועל, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום על ידי התובע ועד למועד התשלום המלא על ידי הנתבעים, וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת, במעשיהם, הפרו המשיבים מספר הוראות כפי שמפורט להלן: ס' 7(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות") בדבר התניית שירות בשירות; הפעלת השפעה בלתי הוגנת לפי ס' 5 לחוק הבנקאות; הטעה לפי ס' 3 לחוק הבנקאות וס' 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת חובה חקוקה לפי ס' 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הפרת ס' 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; הפרת ס' 29א לחוק התחרות הכללית, התשמ"ח-1988, בגין ניצול מעמדו לרעה של בנק הפועלים בתור מונופולין; הפרת חובת אמונים ופעולה בנגוד עניינים.
מתוך אותם לקוחות בסעיף ג' לעיל ששלמו דמי ניהול (ככל שקיימים) – מה היה שיעור דמי הניהול ששלמו? בנוגע לרלוונטיות השאלון והמסמכים, תחילה הבהירה המבקשת כי מכוח תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות בסמכותו של בית המשפט ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים, כמו גם מענה על שאלון בהיעדר טעם ממשי להבחנה בינו לבין גילוי ועיון במסמכים [רע"א 7150/18 סטפנסקי נ' הפניקס פנסיה וגמל בע"מ (18.12.2019)].
וכי רק תוך כדי ניהול ההליך מנסה המבקשת לצקת תוכן בדיעבד לתביעתה ולבקשת האישור, במטרה לבססה באמצעות הליך הגילוי והשאלון, כמו גם במטרה להפוך את נטל ההוכחה.
...
מעבר לכך, טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה לאישור אף לגופה, מפני שאינה עומדת בתנאים המקדמיים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות.
בנסיבות העניין, לאחר ששבתי והפכתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה בשל הגשתה בשיהוי, העדרה של תשתית ראייתית ראשונית ובהתייחסות להצהרת המשיבים, כפי שניתנה במסגרת כתב התשובה כמפורט להלן.
דלות המקרים מעוררת קושי בהסקת מסקנה בדבר קיומה של מדיניות ונדמה כי המבקשת, הערה לכך, מבקשת במסגרת בקשה זו לאתר מקרים נוספים על מנת לעבות התשתית הראייתית.
המבקשת לא הניחה תשתית ראיתית ואף לא ברמה הלכאורית אשר יש בה כדי לסתור טענה זו. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית מהנימוקים המפורטים לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו