בתמצית יצוין, כי הקניית מעמד של תושבות בישראל לתושב זר, במסגרת הליך של איחוד מישפחות – בזיקה לסמכותו של שר הפנים להעניק רישיונות ישיבה בישראל למי שאינו אזרח ישראל או בעל תעודת עולה – נעשית בהליך המכונה "ההליך המדורג", שהותווה בנהלים שהוציא משרד הפנים (בג"ץ 3648/97 סמטקה ואח' נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 788-787 (1999)).
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורני כי לא קמה עילה להתערב בהחלטת בית-הדין, לפיה לא מתקיימות בעניינם של המערערים נסיבות מיוחדות שבעטיין ניתן למחול על השיהוי בהגשת הבקשה.
סבורני, כי הדברים יפים ביתר שאת כיום, כאשר הבקשה מטעם המערערים הוגשה בשנת 2013, ובפרט לאחר קביעת המדיניות האחידה של המשיב, והביקורת השיפוטית עליה בפסק-הדין בעניין תתהירה.
בנסיבות אלו, החלטת בית-הדין לקבל את טענת המשיב בדבר שיהוי בבקשת המערערים, בהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות את דחיית הטענה, לנוכח הנזק הראייתי שנגרם למשיב בגין חלוף הזמן, ובשים לב למדיניות המשיב הנדונה – משתלבת היטב עם פסקי-הדין של בית-המשפט בעליון בעניין תתהירה ובעניין בראדעיה, ולא קמה כל עילה להתערב בה.
התוצאה
אשר על כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
