מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעמד עובדים קבועים מול עובדי חוזה מיוחד לעבודה בלתי צמיתה

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לכן, הוסכם בהסכם 2006, כי עצם ההסכמה על המועד הקובע - לצורך התחלת ביטוחם של רופאים בשירות המדינה בפנסיה צוברת, להבדיל מפנסיה תקציבית - לא תמנע תביעה פרטנית, להעביר רופא, שהיה זכאי "שיתקיימו בו הדרישות או התנאים הקבועים בהגדרה של רופא קבוע אצל אחד המעסיקים החתומים על הסכם זה, לפני היום הקובע, ומסיבות שונות טרם היתקיימו בו ... להעבירו למעמד קבוע בדיעבד". חתימת המדינה מול הר"י על הסכם 2006, המאפשר לרופאים לתבוע העברתם למעמד קבוע, המשפיע על זכאותם לפנסיה תקציבית, גם לאחר המועד הקובע, מאריכה, הלכה למעשה, את תקופת ה,היתיישנות" של דרישה כזו גם מצד התובעת.
העובדה שהמדינה בחרה להחתים את התובעת על חוזה, אשר ברור לחלוטין שאינו הולם את המצב העובדתי ביחס למשרתה - שכן, היא עובדת עד היום באותו תפקיד, גם לאחר שקבלה תואר מומחה, וגם כמומחית הועסקה לפי אותו חוזה, משך מספר שנים, עד כתב המינוי השני, וברור שלא מדובר על העסקה "שלפי טיבה אינה צמיתה", שהרי - העסקה בתפקיד בו מועסקת התובעת מאז ועד עתה ובהמשך, הנה צמיתה לחלוטין ואין לראות בתפקידה כרופאה בתחום הגריאטריה בבי"ח, כהעסקה בתפקיד מסוג "משימה חולפת" - אינה מרפאה את המחדל של אי הענקת המעמד של רופא קבועה לפי כתב מינוי, עם פנסיה תקציבית, בעת שהתובעת נקלטה מחדש בשירות המדינה, בבי"ח נהריה, מתוך בחירה של המדינה לנסות לעקוף בעייה של העידר תקן.
בכל מקרה, לא ניתן היה לקלוט את התובעת בבי"ח נהריה לפי החוזה המיוחד שנחתם עמה, שהיה שגוי, משום שהתקבלה לעבודה שלפי טיבה מנוגדת לכתוב בו ואינה "בלתי צמיתה", אינה עקב "לחץ עבודה" ולא בגדר "משימה חולפת". זאת, כבר בזמן שהתובעת היתה רופאה מתמחה, ועל אחת כמה וכמה מעת שקבלה תואר "מומחה" בגריאטריה, בחודש 3/01, כאשר מאז ועד עתה היא מועסקת באותו תפקיד בשירות המדינה.
...
המסקנה המתבקשת מכך היא, שלכל הפחות, היה על המדינה לחתום על חוזה אחר מול התובעת, נכון למועד קליטתה בבי"ח נהריה.
מאחר שהמדינה קלטה את התובעת לעבודה בבי"ח נהריה - אין לאפשר לה להסתתר מאחורי חוזה שתוכנו בלתי נכון בעליל, ועצם קליטת התובעת לתפקיד והשארתה שם, מחייבת את המדינה לקבוע את תחילת העסקתה לאחור, למועד הנכון בו החלה את עבודתה בבי"ח נהריה, כפי שגם כתב המינוי בפלימן, שניתן לה בשנת 1999, היה בתחולה של שנתיים אחורה, מתחילת העסקתה כעובדת מדינה בפלימן - 1.5.97.
מכיוון שהמדינה לא פעלה כפי שהיה עליה לפעול - אנו קובעים בזאת, כי יש לראות את התובעת כמי שחזרה לשירות המדינה כרופאה מתמחה קבועה, עם פנסיה תקציבית, מתחילת העסקתה בבי"ח נהריה, בהמשך לכתב המינוי שהיה לה בפלימן, למרות הפסקה של חודש ימים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 19972-06-18 09 ספטמבר 2019 לפני: כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי התובע מולי רבנוף ע"י ב"כ עו"ד ד"ר מודן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד רונית סגל פסק דין
אישתו של התובע קיבלה אשרת שהייה קבועה ורישיון עבודה (נספח ד1) ובהמשך ניתנה לה תעודת זהות ישראלית (נספח ד5 לכתב התביעה).
בשנת 2018 התקבלו החלטות הנתבע השוללות רטרואקטיבית מהתובע את זכאותו לקיצבת זקנה וקיצבת ילדים וכן שוללות את מעמדו כתושב ישראל, כדלקמן: בהתאם למכתב מיום 1.3.18 נדחתה התביעה לקיצבת זקנה מהטעם הבא: "אינך תושב ולא היית תושב ישראל בהגיעך לגיל המזכה בקיצבת אזרח ותיק " (נספח יד לכתב התביעה).
התובע עמד בכל התנאים למבחן מרכז החיים, בפן האובייקטיבי והסובייקטיבי: התובע הגיע לארץ עם אישתו ובנם המשותף; התובע שכר דירה בהרצליה, העביר על שמו את חשבונות הארנונה, החשמל והמים והתקשר בהסכם ל- 3 שנים עם חברת הוט; רכש ריהוט ומכשירי חשמל; רכש מכונית וקטנוע; בנו של התובע למד בגן חובה בהרצליה; התובע נרשם ללימודי תואר שני.
התובע לא הרים את נטל ההוכחה בדבר מרכז החיים בישראל הן מבחינה אובייקטיבית: אישתו, חמותו ובנו הקטין אזרחי וילידי תאילנד, אין לו נכסים בארץ, מקור התעסוקה שלו בחו"ל, ומרבית הימים שוהה בחו"ל; והן מבחינה סובייקטיבית: התובע לא ראה את עצמו כתושב הארץ והגיע במיוחד לצורך קבלת הקצבה.
בתחילת שנת 2017 חזרתי לארץ על מנת להשאר בה לצמיתות, אישתי ובננו המשותף בן ה- 7 שהנו אזרח ישראל נושא ת"ז מספר- 22154198 (נולד בחו"ל), הגיעו כחודש וחצי אחרי, לאחר שהסדרתי את עניין אישור הכניסה לארץ עבור אישתי שהנה אזרחית תאילנד" (סעיפים 3- 4 לתצהיר התובע).
...
בהתאם לסיכום נתוני ביקורת הגבולות, בשנת 2017 התובע ומשפחתו אכן שהו מרבית זמנם בגבולות הארץ (נ/2).
ממכלול הראיות שהוצגו עולה כי בחודשים מרץ – דצמבר 2017 מרכז חייו של התובע היה בישראל.
התביעה מתקבלת, כך שהתובע יוכר כתושב ישראל מיום 16.3.17 ועד ליום 28.12.17, ותוכר זכאותו לזכויות הנובעות מכך.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מעמד אשר קיבע את ארעיותם לצמיתות, והפך אותם למועמדים ראשונים לפיטורים.
המונח "לאומיות" בחוק שויון הזדמנויות בעבודה אינו מתייחס להבחנה בין עובדים ישראלים לעובדים פלסטינאים.
יתרה מכך, הטענות הכלליות ביחס להיעדרויות בתקופת מגיפת הקורונה נסתרו דוקא בעדותו של מר שי כהן, שהיה הממונה על התובעים בעבודתם, אשר העיד כך: "ש: לא, תקרא אותו לעצמך. הסעיף הזה בעצם אומר שאחת מהסיבות שבגינם נבחרו התובעים מבין כל שאר העובדים לפיטורין זה בגלל קושי שיש בהתנהלות מולם בשל היותם תושבי שטחים ובצורך שלהם לקבל אישורי כניסה ובכפיפותם להסגרים בטחוניים ודברים כאלה אז רציתי לשאול אותך כמנהלם הישיר את עמדתך עד כמה זה היה מוחשי וקיים בחיים, בתיפקוד היום יומי לאורך השנים של עבודת היחידה עם העובדים האלה, אתה יכול להשוות לעובדים אחרים ישראלים או בכלל.
בסעיף 6 להסכם נקבע, ביחס לעובדי חוץ, כך: "הוראות סעיף 6.9 להסכם דור ממשיכים ביחס לעובד חוץ שהועסק באמצעות הסכם מיוחד להעסקת עובדי שדה אירעיים וזמניים, כהגדרתו בהסכם דור ממשיכים, תעמוד על 4 שנים ושנה נוספת בהודעה לאירגון העובדים, ולא כקבוע בסעיפים 6.9.1- 6.9.3. עובד חוץ אשר מועסק בקק"ל טרם חתימת הסכם זה, ישלים את תקופת הניסיון הקבועה בסעיף זה ומאותו מועד יחשב עובד קבוע בהתאם לאמור בסעיף 6.9.5 להסכם דור ממשיכים". קביעה זו מפנה להוראות סעיף 6.9 להסכם הקבוצי מיום 17.1.10, שזו לשונה: "6.9 תקופת ניסיון – עובד חדש
אשר למעמדה של הוראה מפלה בהסכם קבוצי נפסק בדב"ע (עבודה ארצי) לג/25-3 ועד אנשי צוות דיילי אויר- עדנה חזין, פדע ד(1) 365 (1973), כך: "לו בחוזה בין ראובן ושמעון דובר, ולו בפסילת הוראה באותו חוזה שיש בה "אפליה" דובר, אין ספק שאותו סעיף היה נפסל בהיותו נוגד את "הסדר הצבורי". בא כוח ועד העובדים ביקש, לעניין זה, לאבחן בין חוזה רגיל ובין הסכם קבוצי, ולהעדיף את חופש המשא-ומתן הקבוצי על פני היתערבות בית משפט בתוכנו של ההסכם.
...
לפיכך, תשלם הנתבעת לתובעים הפרשי שכר וזכויות בהתאם לחישובי מר טבוריסקי, מן המועדים שנקבעו לעיל.
התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד נדחית.
סיכום התביעה מתקבלת בזאת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר ששקל את מכלול השיקולים, אישר הבורר את העסקת העובדים באגף הבטחון בהסכמים אישיים, בקבעו כי "העסקת העובדים באגף הבטחון בחוזים אישיים, כפי שנעשה היום, אינה מנוגדת להסכמות שבין הצדדים לאורך השנים ולאורם של האילוצים החיצוניים המכתיבים אותם". ההליכים בבית הדין האיזורי ובבית הדין הארצי לעבודה ביום 14.12.2014 הגישו העותרים תביעה לבית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב, ובה ביקשו להכיר בהם כבעלי מעמד של עובדים 'קבועים'.
בנוסף לאמור, העותרים טוענים לקפוח ולאפליה מול עובדים אחרים, ולפגיעה קשה בתחושת השייכות, נוכח העסקתם בעבודה צמיתה משך שנים רבות, במתכונת העסקה של חוזה אישי.
כך נקבע בהקשר זה: "17. [...] לענייננו, יחול המיוחד למשפט העבודה, בשים לב לחשיבתו של ההסכם הקבוצי ולמעמדו של ארגון העובדים. לפיכך, בשל מהותם של יחסי העבודה הקבוציים והזכות שהעניק המחוקק לאירגון העובדים להיות צד בהליך קבוצי הנוגע לפירוש הוראה נורמאטיבית בהסכם קבוצי, הכלל הוא כי בנושא שנידון בבית-הדין לעבודה בהליך בסכסוך קבוצי בעיניין פירוש ההוראות הנורמטיביות בהסכם קבוצי, יחייב הפירוש גם את העובד או העובדים אשר ההוראות הנורמטיביות האמורות חלות עליהם, והוא יהיה לגביהם בגדר מעשה בית-דין. שאם לא כן, תפגם מטרתו של ההליך הקבוצי, תפגע יציבותם של יחסי העבודה וייגרם שבוש חמור ביחסי העבודה, כל אימת שתנתן החלטה אחרת או תנתנה החלטות שונות, בהליכים נפרדים של סיכסוך היחיד.
...
יחד עם זאת, סבורני, כי בנסיבות העניין דנן, אין בכך כדי לגרוע מתוקפו המחייב של פסק הבוררות כלפי העותרים.
חיזוק למסקנה האמורה ניתן למצוא גם בסעיף 31(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, שם נקבע כי "דינו של פסק-בוררים כדין חוזה בין הצדדים לבוררות או כדין הסכם קיבוצי ביניהם, הכל לפי הענין; פסק-בוררים בקשר להסכם קיבוצי בר-תוקף דינו כדין אותו הסכם קיבוצי". לכך נוסיף את עמדת ההסתדרות, שהבהירה לפנינו, כי היא מחויבת לפסק הבוררות שניתן, על הכרעותיו ותוצאותיו, ואף רואה בו חלק בלתי נפרד מהסכמות הצדדים, ללא צורך בכל פעולת אישרור נוספת.
סיכומו של דבר, על רקע מכלול הטעמים שפורטו לעיל, לדעתי דין העתירה להידחות, וכך אמליץ לחברַי כי נעשה.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אלא שבפסק-הדין לא הביא בית הדין האיזורי לידי ביטוי את זכויות התובע מכח ההסכמים הקבוציים החלים עליו, מכח תקנון עובדי הוראה, מכח נהלי משרד החינוך ומכח הקביעות שקבל בתפקידו בבית הספר.
ההחלטה הראשונה אין פירושה העברת התובע מתפקידו לצמיתות אלא היא מתייחסת באופן מפורש לשנת לימודים תשע"ח בלבד "כמעין עזרה ראשונה". התובע לא איבד את תפקידו כמנהלו הקבוע של בית הספר, אלא נויד באופן זמני נוכח האילוצים שמנעו את המשך עבודתו בבית הספר נכון לאותה תקופה.
בסיום הפגישה חזר התובע ואמר "אני איחזור לנהל את בית הספר או אקבל פקוח...". כעולה מפרוטוקול הישיבה מיום 25.7.21 הוצע לתובע באותו מעמד להרחיב את תפקידו הנוכחי בהדרכה המחוזית תוך קבלת תחומי אחריות נוספות מבחינת תוכן הפעילות ומבחינת הקף המשרה.
השימוע היתקיים בנוכחות התובע וב"כ, המנכ"ל, הגב' סוניה פרץ סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כח אדם בהוראה, מנהל המחוז, עו"ד איריס שלו-טל, הגב' נטלי אטדגי עוזרת המנכ"ל. בתמצית, העלו התובע וב"כ בשימוע את הטענות הבאות: חלף פרק זמן של למעלה מחמש שנים מאז הארוע ואין הצדקה להטלת עונש מתמשך על התובע, במיוחד כשמדובר בטעות ובהיעדגר עבירה משמעתית או פלילית; היה על משרד החינוך לשתף את התובע בבירור שנערך מול המורות; הבדיקות שערכה המפקחת הן מגמתיות וכך גם הבדיקות שנעשו מול גורמים אחרים; אין מקום לקבל תפקיד חלופי במסגרת הדרכה בפסג"ה – אין מדובר בתפקיד ניהולי ההולם את כישוריו של התובע; אם התובע יוחזר לתפקידו ההיתנגדות תעלם ותוסר תוך ימים ספורים והדברים ישובו למסלולם; הפגיעה בתובע אינה הוגנת ודוקא בגלל האשמה שהוטחה בו הוא מיתעקש להשאר במערכת.
הפגיעה חמורה במיוחד על רקע העובדות הבאות, שעליהן אין חולק: מעולם לא הועלתה טענה מקצועית או אחרת כלפי התובע; הארוע הוא תוצאה של טעות ולא של מעשה מכוון; הסירטון צולם ברשות הפרט וללא קשר לעבודתו המקצועית של התובע.
...
אנו דוחים את הטענה בדבר שקילת שיקולים זרים הנוגעים לקירבה משפחתית של מנהלת בית הספר או גורמים אחרים בקהילת בית הספר או בישוב.
שוכנענו שבהחלטה השניה נבחנו השיקולים הללו.
על יסוד כל האמור והמפורט לעיל, אנו קובעים שאין הצדקה להתערבות בית הדין בהחלטה השניה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו