לכן, הוסכם בהסכם 2006, כי עצם ההסכמה על המועד הקובע - לצורך התחלת ביטוחם של רופאים בשירות המדינה בפנסיה צוברת, להבדיל מפנסיה תקציבית - לא תמנע תביעה פרטנית, להעביר רופא, שהיה זכאי "שיתקיימו בו הדרישות או התנאים הקבועים בהגדרה של רופא קבוע אצל אחד המעסיקים החתומים על הסכם זה, לפני היום הקובע, ומסיבות שונות טרם היתקיימו בו ... להעבירו למעמד קבוע בדיעבד".
חתימת המדינה מול הר"י על הסכם 2006, המאפשר לרופאים לתבוע העברתם למעמד קבוע, המשפיע על זכאותם לפנסיה תקציבית, גם לאחר המועד הקובע, מאריכה, הלכה למעשה, את תקופת ה,היתיישנות" של דרישה כזו גם מצד התובעת.
העובדה שהמדינה בחרה להחתים את התובעת על חוזה, אשר ברור לחלוטין שאינו הולם את המצב העובדתי ביחס למשרתה - שכן, היא עובדת עד היום באותו תפקיד, גם לאחר שקבלה תואר מומחה, וגם כמומחית הועסקה לפי אותו חוזה, משך מספר שנים, עד כתב המינוי השני, וברור שלא מדובר על העסקה "שלפי טיבה אינה צמיתה", שהרי - העסקה בתפקיד בו מועסקת התובעת מאז ועד עתה ובהמשך, הנה צמיתה לחלוטין ואין לראות בתפקידה כרופאה בתחום הגריאטריה בבי"ח, כהעסקה בתפקיד מסוג "משימה חולפת" - אינה מרפאה את המחדל של אי הענקת המעמד של רופא קבועה לפי כתב מינוי, עם פנסיה תקציבית, בעת שהתובעת נקלטה מחדש בשירות המדינה, בבי"ח נהריה, מתוך בחירה של המדינה לנסות לעקוף בעייה של העידר תקן.
בכל מקרה, לא ניתן היה לקלוט את התובעת בבי"ח נהריה לפי החוזה המיוחד שנחתם עמה, שהיה שגוי, משום שהתקבלה לעבודה שלפי טיבה מנוגדת לכתוב בו ואינה "בלתי צמיתה", אינה עקב "לחץ עבודה" ולא בגדר "משימה חולפת".
זאת, כבר בזמן שהתובעת היתה רופאה מתמחה, ועל אחת כמה וכמה מעת שקבלה תואר "מומחה" בגריאטריה, בחודש 3/01, כאשר מאז ועד עתה היא מועסקת באותו תפקיד בשירות המדינה.
...
המסקנה המתבקשת מכך היא, שלכל הפחות, היה על המדינה לחתום על חוזה אחר מול התובעת, נכון למועד קליטתה בבי"ח נהריה.
מאחר שהמדינה קלטה את התובעת לעבודה בבי"ח נהריה - אין לאפשר לה להסתתר מאחורי חוזה שתוכנו בלתי נכון בעליל, ועצם קליטת התובעת לתפקיד והשארתה שם, מחייבת את המדינה לקבוע את תחילת העסקתה לאחור, למועד הנכון בו החלה את עבודתה בבי"ח נהריה, כפי שגם כתב המינוי בפלימן, שניתן לה בשנת 1999, היה בתחולה של שנתיים אחורה, מתחילת העסקתה כעובדת מדינה בפלימן - 1.5.97.
מכיוון שהמדינה לא פעלה כפי שהיה עליה לפעול -
אנו קובעים בזאת, כי יש לראות את התובעת כמי שחזרה לשירות המדינה כרופאה מתמחה קבועה, עם פנסיה תקציבית, מתחילת העסקתה בבי"ח נהריה, בהמשך לכתב המינוי שהיה לה בפלימן, למרות הפסקה של חודש ימים.
