מעמד עובד הוא סטטוס בלתי מותנה

זאת ועוד, גם לו הייתה הרשות בעלת מעמד בנלאומי שחוקיה הם דין זר , ניתן לקבוע כפי שנפסק בעיניין "ידיעת דיינים" בנושאים שונים, כי קיימת חזקת ידיעה כזו הנוגעת לזכויות שונות או לסטאטוס של אדם או ארגון.

ממסמכים אלו עולה כי הקצבה ניתנת לאסיר ולבני משפחתו, לא מוזכר כי קצבה זו מותנית בכך שתועבר כולה לאסיר.

...

סוף דבר לא התבררה די הצורך עילת אי שיתוף פעולה עם הנתבע בדבר המצאת מסמכים, הוכח כי הגיש באיחור רב, אך הגיש את כל המסמכים שיכול היה להביא לבקשת הנתבע.

על כן לא על עילה זו נדחית תביעה זו. הוכח כי התשלום בגין האסיר הניתן ע"י הרשות הפלסטינית ניתן לתובע ולמשפחת האסיר ,כך בהגדרה הראשונית ובכוונת מכוון.

התביעה נדחית.

לטענת צד ג' 2 הוא אכן תיווך בין התובע לאלי, אך בינו ובין התובע לא נרקמו יחסי עובד מעסיק, כאשר מעולם לא העסיק עובדים והוא עצמו אף היה עובד שכיר באותה התקופה (תלושי שכר צורפו כנספח א' לכתב ההגנה שהוגש מטעמו).

הלכה פסוקה היא כי מעמדו של אדם כ"עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, ואינו נקבע על פי ההגדרה שניתנה לכך ע"י הצדדים אלא על פי נסיבות העניין והמבחנים שהתוותה הפסיקה, כאשר המבחן המעורב, על מבחן ההישתלבות השלילי והחיובי מסייעים בידינו לבחון את מהות העסקה (ר' ע"ע 300021/98 זאב טריינין נ' מיכה חריש ואח', פד"י לז).

כאן נזכיר כי יחסי עובד-מעסיק יכולים להתקיים גם למשך יום אחד בלבד וקיומם אינו מותנה במשך זמן כלשהוא, כל עוד מתקיימים המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה.

...

משכך, לא מצאנו מקום לקבל את הודעת צד ג' שהוגשה כנגד אלי, שכן הנתבע לא הוכיח כי במועד קרות התאונה התגבשה אצלו חובת הדיווח או התשלום (ראו גם ב"ל 1986/03 נובק סרג'י נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 5.3.2007).

כאמור בפתחו של פסק הדין, ממילא לא מצאנו כי הנתבע עומד על האמור בהודעות צד ג' שהגיש בהליך, נוכח העדרם של טיעונים אלו בסיכומים מטעמו ויש לראות בכך משום זניחת טענותיו בהקשר זה. אף לגופם של דברים, כמפורט לעיל, לא מצאנו לקבלם ולטעמנו יש לדחות את הודעת צד ג' שהוגשה כלפי אלי, משטרם קמה חובת הדיווח בעניינו של התובע.

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת באופן לפיו תוכר התאונה מיום 1.4.2014 כתאונת עבודה, כאשר במועד האירוע היה התובע בגדר עובד שכיר.

לפי טיעון הנתבעת, אין מחלוקת כי התובעת התקבלה לתקופת ניסיון בת שנתיים (הנתבעת מפנה לסעיף 2.4.1-1 לאוגדן תנאי השרות של עובדים הרשויות המקומיות), ובהתאם לכללים שפורטו באוגדן, מעבר של עובד זמני המועסק במשרה תקנית לקביעות מותנה, בין היתר, בכך שהעובד עבר בהצלחה את תקופת הניסיון, ותנאי מוקדם הוא שקיימת חוות דעת חיובית על שרותו.

"אופיים" של ראש העיר והמנכ"ל והטענה לדפוס של פיטורים פוליטיים התובעת טענה כי במסגרת אותו ההליך המשפטי הנ"ל בעיניינה של אופירה ציטרון, בית הדין לעבודה מתח ביקורת חריפה על ראש העיר שטרן ומר ביטון, קבע כי הם פעלו בחוסר תום לב משווע, תוך ניצול ציני של בית הדין, רק לצורך גרימת מבוכה פוליטית וחיזוק מעמדם הפוליטי.

כך, למשל, למרות שמר לרדו ידע היטב כי פניות "הנהלת הנתבעת" לא התמצו בשאלה לגבי סטאטוס הטיפול, גישתו בתצהירו היא כי לא היה מקום שהתובעת תתנה כל פנייה בטופס ויתור על סודיות, תוך מידור "הנהלת העיר". גישה דומה עולה מתרשומת שצרפה התובעת לגבי פגישתה עם ראש העיר בתאריך 07/01 (2019), שבה ציינה כי במהלכה ראש העיר טען שלאחר בדיקת הנושא הוא "אינו צריך ויתור סודיות" (נספח 1 לנספחים חיסויים).

אשר לטענה למשבר אמון "חסר תקנה" וקשיים פראקטיים בהמשך עבודה משותפת – במישור העובדתי, הרושם הוא כי כמו טענות אחרות, גם טענה זו הוקצנה כדי להצדיק את אי אכיפת יחסי העבודה, מה גם שראש העיר שנימצא במוקד אותה טענה לא זומן לעדות, וכמוהו חבר המועצה מר חיים שנזכר בהקשר זה. לגבי הממשק עם מר חיים, התובעת העידה בפנינו כי הוא עובדת עמו באופן רציף ושוטף, מבקשת ממנו סיוע, וכן מעדכנת אותו בדברים שקורים (פרוט', עמ' 13, ש' 1-2).

...

אשר על כן, אנו סבורים כי הסעד הראוי הוא ביטול החלטת הפיטורים, ומשזו מסקנתנו, מתייתר הדיון בטענת התובעת כי זימונה לשימוע בעת תקופת מחלה, אינו חוקי.

סוף דבר התביעה מתקבלת, כך שאנו קובעים כי החלטת הנתבעת לפטר את התובעת – מבוטלת, כשפירוש הדבר שאנו מורים על אכיפת יחסי העבודה.

בנסיבות העניין, ובשים לב להתנהלות הנתבעת, אנו מחייבים את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת, בסך של 2,500 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד, בסך של 18,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

עוד טוענת התובעת, כי לאחר החתימה על הסכם שכר הטירחה, הנתבעת חדלה מלענות לטלפונים וכל ניסיון התובעת לברר את סטאטוס העבודה, ניכשל.

הוסכם בין הצדדים שעל הלווי המשפטי בטרם הגשת התביעה לרבות היתנהלות מול אקטואר וגורמים נוספים, כגון רואה החשבון של השותפות לצורך השגת הדוחות הכספיים, תשלם התובעת לנתבעת סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. באותו מעמד, לא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טירחה, אך התובעת העבירה לנתבעת 5 המחאות על סך 2,340 ₪ כל המחאה עם תאריכי פרעון עוקבים החל מחודש נובמבר 2021.

כמו כן, נחתם בין הצדדים הסכם שכר טירחה שבו נקבע מפורשות שהסכומים המצוינים בו אינם מותנים בתוצאות ההליך המשפטי ויושלמו לנתבעת גם אם ההליך המשפטי יסתיים בפשרה או בלא צורך בהגשת התביעה או אם יופסק הייצוג בידי מי מהצדדים.

...

הוסכם בין הצדדים שעל הליווי המשפטי בטרם הגשת התביעה לרבות התנהלות מול אקטואר וגורמים נוספים, כגון רואה החשבון של השותפות לצורך השגת הדוחות הכספיים, תשלם התובעת לנתבעת סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. באותו מעמד, לא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה, אך התובעת העבירה לנתבעת 5 המחאות על סך 2,340 ₪ כל המחאה עם תאריכי פירעון עוקבים החל מחודש נובמבר 2021.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפני ושמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

העולה מן המקובץ הוא כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

באותו מעמד חתמו התובעים על יפוי כח לטובתו ע"מ שיוכל לברר את סטאטוס רישום הזכויות על שמם.

עוד מצאתי לדחות את טענת התובעים ולפיה המדובר בהסכם על תנאי, ועת לא קוים, יש להורות על ביטולו; בסעיף 4 בחוק המתנה, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המתנה") נקבע לאמור: "מתנה יכול שתהיה על תנאי ויכול שתחייב את המקבל לעשות מעשה בדבר-המתנה או להמנע מעשותו; נותן המתנה רשאי לידרוש מהמקבל את מילוי החיוב, ורשאי לידרוש זאת מי שהחיוב הוא לזכותו, ואם היה בדבר ענין לציבור – היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו". כאשר מדובר בהתחייבות להענקת מתנה המותנית בתנאי מפסיק, ההיתחייבות תחדל להתקיים כאשר יקויים התנאי.

...

מכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את כלל טענות התובעים לעניין היעדר תוקפו של ההסכם, ולקבוע שהמדובר בהסכם בר תוקף.

עיון בהוראות ההסכם מלמד שהמדובר בהסכם קצר המונה 2 עמודים, והוראותיו מנוסחות באופן ענייני ואופרטיבי, וקובעות כי "הנותנים מעניקים את זכויותיהם בנכס" ובהמשך "הנותנים מצהירים כי הם לא יכולים לחזור בהם מהסכמתם זו". לשון ההסכם, בצירוף לכל האמור לעיל, מלמדת על כוונתם הברורה של התובעים בעת הענקת המתנה, וכן בהסכמתם שלא יוכלו לחזור בהם מהתחייבותם.

סוף דבר; התביעה נדחית במלואה.