חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעמד עובד או קבלן: תביעת זכויות עובד

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר סיום יחסי ההיתקשרות שבין הצדדים, הגיש התובע תביעה זו בה עתר לתשלום זכויות הנובעות מתקופת העבודה וסיומה ובכלל זה הפרישי פצויי פיטורים ופיצויי הלנת פצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים בהעדר שימוע, פיצוי חלף מתן הודעה מוקדמת, הפרישי שכר ופצוי הלנת שכר, פיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה והשבת ניכוי שכר בגין חלק העובד שלא הועברו ליעדם, ופצוי לפי סעיף 26א' לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1658 (להלן- חוק הגנת השכר).
התשובה לשאלה אם פלוני הינו במעמד של "עובד" או "קבלן עצמאי" היא מסקנה משפטית הנובעת ממערכת של עובדות מסוימות (דב"ע לא/3-27 עירית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע ג 177).
...
סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.
הנתבעות ישלמו לתובע את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.14 ועד למועד התשלום בפועל: פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות בסך 1,643 ₪.
פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 14,997 ₪ הנתבעות ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בהליך צו עשה/צו מניעה (קבועים) (צ"ו) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

כמו כן, טוענת הנתבעת כי התובע בחר להסתיר מכתב תביעתו עניינים שיש בהם לשמוט את טענתו בדבר קיומם של יחסי עובד ומעסיק, ובכללם: · התובע הוא שסרב להיות מועסק כשכיר ודרש להיות מועסק כעצמאי השותף לרווחי הקונסרבטוריון בגובה של 45% מהרווחים; בכתב תשובתו, טוען התובע כי הוא מעולם לא קיבל ו/או היה זכאי לקבל רווחים בשיעור של 45% מריווחי הקונסרבטוריון, אלא להיפך, הנתבעת דאגה לציין בפניו כי היא נימצאת בהפסדים וכל שקבל למעשה הוא תשלום עבור קידום ושדרוג אך לא תשלום שנבע מרווחים.
משכך, הרי שהסכמת הצדדים בסעיף 10 להסכם שנחתם ביניהם הקובע כי "לא מתקיימים יחסי עובד – מעביד בין החברה לבין לבר אלא יחסים של מזמין – ונותן שירות" - אינה זו המגדירה את מעמדו של התובע כעובד או שוללת אותו.
באשר למקרים גבוליים בהם קשה לאבחן ולקבוע האם מדובר ביחסי עובד-מעסיק או שמא ביחסי מזמין-קבלן נותן שירותים, נקבע בעיניין קרני כדלקמן: "מאחר שתכלית קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד הנה תכלית סוציאלית כאמור, ברור כי ככל שקשה יותר במקרה גבולי קונקריטי לאבחן ולקבוע אם מדובר ביחס עובד-מעביד או מזמין-קבלן נותן שירות, כך במקביל פוחת הצידוק לקבוע את מעמדו של התובע כעובד הזכאי לזכויות משפט העבודה המגן, ופוחת גם הצידוק לכפות על צדו השני ליחס את חובת המעביד על-פי אותו המשפט. ככל שפוחת הצידוק כאמור לקבוע קיומם של יחסי עובד-מעביד, כך יש ליתן יותר משקל במקרה הגבולי לאומד-דעתם הסובייקטיבי של הצדדים לגבי טיבו של היחס שביניהם אף מעבר להעברת נטל הראיה לטוען ליחס שונה מן היחס למראית עין שעטו הצדדים על הקשר שביניהם.
...
נוכח כל האמור - נדחית תביעת התובע להכרה בקיומם של יחסי עובד ומעסיק.
סוף דבר התביעה – נדחית.
משנדחתה התביעה, ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין לידיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפנינו תביעתו של מר GEDI FARHA DIRIYE (להלן: "התובע") כנגד הנתבעים, בגין זכויות להן היה זכאי בעקבות עבודתו ועם סיום יחסי העבודה בין הצדדים.
למעשה, מכל המסעדות בהן הועסק, להן לכאורה מעמד שווה בפניו, נותרה רק מאייסה כנתבעת בתיק זה. זהות המעסיק - המסגרת הנורמאטיבית נושא זהוי המעסיק ביחסי עבודה משולשים נדון בהרחבה בע"ע (ארצי) 478/09 חסידים - עריית ירושלים, 13.1.11 (להלן: "פרשת חסידים"), שם נפסק: "שאלת זהות המעסיק במערכת יחסי עבודה משולשים הנה סוגיה המגיעה לפתחו של בית דין זה לעיתים מזומנות. הדבר נובע משורת סיבות שאין זה המקום להכנס אליהן, לרבות תפיסות ניהוליות הקוראות למיקור חוץ של פונקציות שאינן מהוות את ליבת העסק; בעיות תקינה ותקציב של השרות הצבורי; הצורך הכלכלי בתבניות העסקה גמישות; ובמקרים מסוימים גם ניסיונות להיתחמק ממחויבויותיו לפי דין של מעסיק, על ידי הסטה מלאכותית של יחסי העבודה לקבלן כוח אדם או קבלן שירותים.
כיום חל שינוי בהנחת היסוד שנזכרה לעיל ונקודת המוצא היא כי הקבלן הוא מעסיקו של העובד, אלא אם יוכח כי מתכונת ההעסקה הנדונה נועדה לקפח את זכויותיו של העובד או שאין היא "עולה בקנה אחד עם 'כללי המשחק' המקובלים לסוג זה של העסקה" (ע"ע (ארצי) 410/06 המוסד לביטוח לאומי - פאהום, 2.11.08; ע"ע (ארצי) 602/09 מדינת ישראל - אלוני, 24.1.12; ע"ע (ארצי) 6818-10-10 המוסד לביטוח לאומי - דיין, 24.4.12; ע"ע (ארצי)16612-10-11 פדוא - מדינת ישראל, 20.8.15).
...
דמי חגים היות שקבענו כי התובע החל עבודתו בחודש מאי 2010 אנו מקבלים את טבלת ימי החג שהציג התובע בתצהירו והוא זכאי ל- 22 ימי חג, מתוכם יום אחד יום בחירות.
סיכום: לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעים 2-3 ביחד ולחוד, לשלם לתובע 39,013 ₪ לפי הפירוט הבא: סך של 12,900 ₪ בגין פיצוי פיטורים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (18.8.2016) ועד למועד התשלום בפועל.
כמו כן אנו מחייבים את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

גם אם נניח כי ההצעות להעסקה קבלנית באו ביוזמת התובעת, או שהתובעת היתעקשה על אותם שינויים, ואין בסיס ראייתי מספק לקבוע כך – הרי שיישום אותן הצעות לא היתרחש מאליו, ובמקרה הטוב הנתבעת "רק" שתפה פעולה עם הצעותיה של התובעת.
אומנם, רוב שופטי הרוב הסכימו כי עקרונית ייתכנו "מקרי קיצון" "נדירים" במיוחד, בהם חוסר תום ליבו של מבצע העבודה יהא "משווע" עד כדי הפעלת משפט העבודה לטובתו תיפגע בתכליות משפט העבודה, ואז ייקבע כי אינו עובד, חרף שהמבחנים מצביעים עליו כעובד, או שיימנע הימנו לתבוע זכויות בהתבסס על מעמדו עובד, תוך שהתייחסו בפירוש לטיעון שבגדרו מתורגמת הסכמת או בקשת מבצע עבודה להעסיקו כקבלן כחוסר תום לב אשר מאפשר היתגברות על מעמדו כעובד – הוא הטיעון שמעלה הנתבעת לפנינו, והדגישו כי ככלל לטיעון שכזה אין תוחלת.
...
לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת הפרשי פיצויי פיטורים, בסך של 56,050 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 01/09/2015 ועד מועד התשלום המלא בפועל.
התביעות להפרשי שכר, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי בגין פיצויים שלא כדין, דמי חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין הפקדות בחסר לביטוח פנסיוני – נדחות כמפורט לעיל.
הוצאות ושכ"ט – בנסיבות העניין, ולאחר ששקלנו את העובדה לפיה התביעה התקבלה בחלקה בלבד, החיסכון בזמן השיפוטי ובזמנה של הנתבעת עקב חזרת התובעת מחלק מרכיבי התביעה, ולו בשלב הסיכומים, את הקושי עליו הצבענו באשר להתנהלות הנתבעת בזמן אמת וכן את הקושי שעלה מהטיעונים אותם ביקשה שנקבל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 750 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] אין מחלוקת שבמהלך כל תקופת ההיתקשרות, התובע לא פנה לנתבעת בטענה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעסיק ו/או זכויות המגיעות לו מכח מעמד זה וזאת למרות שהיה מודע להבדלים בין מעמד של שכיר ועצמאי ולרבות לזכויות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק לנוכח שתי תביעות דומות שניהל כנגד מעסיקים קודמים, מוניות הקריון[footnoteRef:27] וחברת שליו הסעים ותחבורה בע"מ[footnoteRef:28].
] מכאן, שלצורך בחינת קיומם או היעדרם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, יש לבחון את נסיבות המקרה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה ואין די בכינוי או בכותרת שהכתירו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם, שכן סטאטוס של עובד לא ניתן ליצור או לבטל בהסכם על ידי כך שהצדדים יגדירו את מעמדו של פלוני כעובד או כקבלן עצמאי.
...
ראשית, התובע לא טען לפיטורים שלא כדין [footnoteRef:52] ושנית, אין בידינו לקבוע כי דרישת הנתבעת מהתובע לגבי האישור שהוביל לויכוח המקצועי, אינה לגיטימית.
] על יסוד כל האמור, ובשקלול כל השיקולים המפורטים לעיל, הגענו למסקנה כי אין מקום לפסיקת פיצוי לא ממוני.
סוף דבר – הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 36,713 ₪; דמי הבראה בסך 5,717 ₪; פדיון חופשה בסך 10,081 ₪; שכר חודש אוגוסט 2019 בסך 2,800 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו