גם אם נניח כי ההצעות להעסקה קבלנית באו ביוזמת התובעת, או שהתובעת היתעקשה על אותם שינויים, ואין בסיס ראייתי מספק לקבוע כך – הרי שיישום אותן הצעות לא היתרחש מאליו, ובמקרה הטוב הנתבעת "רק" שתפה פעולה עם הצעותיה של התובעת.
אומנם, רוב שופטי הרוב הסכימו כי עקרונית ייתכנו "מקרי קיצון" "נדירים" במיוחד, בהם חוסר תום ליבו של מבצע העבודה יהא "משווע" עד כדי הפעלת משפט העבודה לטובתו תיפגע בתכליות משפט העבודה, ואז ייקבע כי אינו עובד, חרף שהמבחנים מצביעים עליו כעובד, או שיימנע הימנו לתבוע זכויות בהתבסס על מעמדו עובד, תוך שהתייחסו בפירוש לטיעון שבגדרו מתורגמת הסכמת או בקשת מבצע עבודה להעסיקו כקבלן כחוסר תום לב אשר מאפשר היתגברות על מעמדו כעובד – הוא הטיעון שמעלה הנתבעת לפנינו, והדגישו כי ככלל לטיעון שכזה אין תוחלת.
...
לסיכום
התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת הפרשי פיצויי פיטורים, בסך של 56,050 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 01/09/2015 ועד מועד התשלום המלא בפועל.
התביעות להפרשי שכר, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי בגין פיצויים שלא כדין, דמי חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין הפקדות בחסר לביטוח פנסיוני – נדחות כמפורט לעיל.
הוצאות ושכ"ט – בנסיבות העניין, ולאחר ששקלנו את העובדה לפיה התביעה התקבלה בחלקה בלבד, החיסכון בזמן השיפוטי ובזמנה של הנתבעת עקב חזרת התובעת מחלק מרכיבי התביעה, ולו בשלב הסיכומים, את הקושי עליו הצבענו באשר להתנהלות הנתבעת בזמן אמת וכן את הקושי שעלה מהטיעונים אותם ביקשה שנקבל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 750 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
