כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעמד מאגרי מים שהוקמו לפני 1965

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2015 בשלום קריית שמונה נפסק כדקלמן:

רקע הבקשה הראשונה : בתאריך 22/9/14 הוריתי על מתן צו הפסקה שפוטי כנגד המבקשים בהתאם להוראת סעיף 239 לחוק התיכנון והבניה , התשכ"ה – 1965 ועל פי תקנה 3 לתקנות התיכנון והבנייה (סדרי הדין בהליכים למתן צוים על פי המבקש בלבד), התשמ"ג - 1983 וכן הוריתי למבקשים או מי מטעמם להפסיק לאלתר את כל פעולות ההכנה והשמוש המבוצעות במקרקעין בגוש 13063 חלקה 15,16 הנמצא ברחוב ירושלים 111 , בצפת, (להלן "המקרקעין") לרבות איסור שימוש בבריכת השחייה במקרקעין.
המבקשים הציגו חוו"ד מהנדס בנין והידרוליקה עלי שואהנה לפיה הבניין הוא ישן, יציב ומחזיק מעמד לשנים ארוכות, הבניין לא מסוכן למבני המגורים ולסביבה, הבריכה יציבה ולא מסוכנת בכלל.
" (אתר מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=6521) גם אם היינו מוצאים כי בריכת השחייה אשר הוקמה על ידי המבקשים עונה באופן דחוק על הגדרת המושג "מאגר מים" על שימושיו המשניים בהתאם לפרשנות המילולית בלשנית, לא אוכל לקבוע כי הפרשנות התכליתית הנתנת לחוקי התיכנון והבניה וביתר שאת לתקנות התיכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) , תשע"ד – 2014 (להלן :"התקנות") מאפשרת קביעה כי בריכת השחייה הנה "מאגר מים" החוסה תחת הפטור בתקנות.
מתגובת המשיבה עולה כי לא השתנה דבר מאז החלטתי בבקשה הקודמת שהגישו, טרם נימסרו ההבהרות שהתבקשו מעורך חוות הדעת מטעם המבקשים וכל שנותר הנו להפנות לטעמים אשר נימסרו לדחיית טענה זו במסגרת הבקשה הקודמת.
...
לאחר עיון בטעמים המובאים על ידי המבקשים בבקשתם הנוספת לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.
מתגובת המשיבה עולה כי לא השתנה דבר מאז החלטתי בבקשה הקודמת שהגישו, טרם נמסרו ההבהרות שהתבקשו מעורך חוות הדעת מטעם המבקשים וכל שנותר הינו להפנות לטעמים אשר נמסרו לדחיית טענה זו במסגרת הבקשה הקודמת.
לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי התכנית, כפי שאושרה למתן תוקף על ידי הועדה, מיגרש 607, שהיה מיועד קודם לכן לשימוש חקלאי, מסומן כעת תחת הייעוד של "מאגר בריכת מים ומתקנים הנדסיים", וזאת לצורך הקמה של בריכת מים אשר מיועדת לאיגום ולאספקת מים עבור השכונה שתיבנה מכוחה של התכנית ועבור החלק המזרחי של העיר רמת גן, שהנו בסביבת השכונה המתוכננת.
ביום 28.2.2018 דנה הועדה בהמלצות החוקרת והורתה על פירסום השינויים שהיא שקלה לערוך בתכנית בעקבות התנגדויות שהתקבלו, כמתחייב לפי סעיף 106(ב) לחוק התיכנון ובניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התיכנון"), וזאת על מנת לאפשר הגשת התנגדויות למי שעלול להיפגע מחמת אותם שינויים.
עוד טוענים העותרים כי עיון בהחלטתה של הועדה מגלה שלא הובא כל נימוק ממשי מדוע יוחרג מיגרש 607 ממיתחם האיחוד והחלוקה, זולת הטענה כי לעותרים אין מעמד משום שאינם בעלי הזכויות במיגרש 607.
במקרה דנן, בדין טוענים המשיבים כי גריעת מיגרש 607 ממיתחם האיחוד והחלוקה נעשתה עובר להפקדתה של התכנית המקורית, קרי, עוד בטרם הוגשה היתנגדותם המקורית של העותרים ביום 12.12.2017 (שנסבה כאמור על עניינים אחרים שאינם נוגעים לעתירה זו), ולכן לכאורה שומה היה על העותרים להגיש את היתנגדותם לגריעתו של המיגרש כבר במסגרת היתנגדותם המקורית, ולא לראשונה רק כאשר הוחלט על קבלת התנגדויות אחרות שכלל אינן נוגעות לגריעתו של מיגרש 607 ממיתחם האיחוד והחלוקה.
...
בסופו של דבר החליטה הוועדה להוציא מתחומי התכנית את כל החלק הצפון מזרחי, זולת מגרש 607 שנותר אמנם בתחומי התכנית, אך לא הוחזר אל טבלאות האיחוד והחלוקה.
ברם, בסופו של דבר מדובר במונח שיש ליצוק בו תוכן אובייקטיבי, בעיניו של האדם הסביר ובהתאם לתחושת הצדק המפעמת בליבו של בית המשפט.
סוף דבר אשר על כן, העתירה מתקבלת במובן זה שעל המשיבים 1 ו- 2 לתקן את הוראות התכנית, לכלול את מגרש 607 במתחם האיחוד והחלוקה, וכפועל יוצא מכך לתקן בהתאם את טבלאות האיחוד והחלוקה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

אותו הסכם לא סיים את המחלוקות בין הצדדים וגם לאחריו התנהלו בין הצדדים מספר הליכים: ת"א 7783-11-09 (מחוזי ת"א), שמעון ואח' נ' אגודת תלמי אליהו (ניתן ביום 13.10.2011), (פורסם במאגרים משפטיים), בו תבע התובע חלק יחסי ממכירת מניות האגודה בתנובה וכן טען טענות בנוגע להקצאת קרקע וקבלת מכסות מים.
במכתב ציין כי החברה שרוצה להקים חווה סולארית נכנסה לאחרונה למשא ומתן מיתקדם עם בעלי אינטרסים מתוך וועד האגודה תוך הבטחה ל"גזירת קופון" ורווחים שמנים על חשבון משאבי מדינה, אשר הופקדו למתיישבים בתלמי אליהו למטרה אחת בלבד – עיבוד חקלאי.
לנתבע לא הייתה סמכות לצעוק ולנסות לסלק את התובע, מאחר ובאותה אסיפה לא היה לו כל מעמד, שכן בתחילת האספה נבחר לאסיפה יו"ר שתפקידו היה לנהל את האספה.
כפי שפורט לעיל, סברתו של הנתבע כי התובע אינו רשאי להישתתף באספה הייתה סברה לגיטימית וכפי שיפורט להלן – זימון המישטרה במקרה כזה היה סביר ולגיטימי גם כן. אין מחלוקת בין הצדדים שטרם הזמנת המישטרה ביקש הנתבע מהתובע לעזוב את האספה (כאשר התובע טען כי העניין נעשה בצעקות רמות בעוד הנתבע טוען כי הדבר התבקש בלשון יבשה וקורקטית כאמור לעיל).
...
ראה תצהירו של התובע: "..ולאחר שיחות שכנוע שניהל איתי חברי מר דוד בלחסן, החלטתי להשתתף באסיפה.." (ראה סעיף 11 לתצהיר).
לסיכום אני דוחה את התביעה.
התובע ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (בשים לב שבעקבות הסכמת הצדדים נחסך קיומו של דיון הוכחות), וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידיו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

תחנת המוניות היתנהלה כבעלת השטח עליו הייתה ממוקמת ואף שילמה לנתבעת מס' 1 (להלן: הערייה) מיסים לרבות ארנונה ומים כחוק, בהתאם לשוברי תשלום שנשלחו לה. על פי הרישומים בלישכת רישום המקרקעין, הערייה היא הבעלים של שטח המקרקעין אשר עליו הוקמה תחנת המוניות, אך אין מדובר אלא ב"רישום פורמלי שאינו אמיתי ואינו צודק", הואיל ובפועל, התובע היה בר רשות במקרקעין אלה.
הפסיקה הבחינה בין רישיון שניתן בתמורה, לבין רישיון שניתן ללא תמורה, כאשר האחרון ניתן לביטול בכל עת, למעט מקרים חריגים (ע"א 32/77 טבוליצקי נ' בית כנסת ובית-מדרש החסידים, פ"ד לא(3) 210, 214; ע"א 602/84 ריבוא נ' גל, פ"ד לט(3) 693,698; ע"א 126/83 אלעלמי נ' אל-חטיב, פ"ד מ(1) 397,409 ע"א 515/76 לוי נ' ויימן, פ"ד לא(2) 127; ע"א 618/05 דיאמנשטיין נ' מחלקת מדינות ציבוריות - מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים, 21.3.2007).
על כן ומשנמצא כי העמותה במסגרתה פעלה תחנת המוניות נמחקה כבר בשנת 2001, שנים לפני פינוי התחנה מהמקרקעין, שומה על התובע להוכיח תחילה מי ניכנס בנעליה של העמותה בהפעלת התחנה במקרקעין וליתר דיוק - עליו להוכיח שהוא עצמו היה בעל מעמד של בר רשות במקרקעין.
עד נוסף מטעם הנתבעת, ישראל ענתבי, אשר שימש כמנכ"ל ומנהל הפרויקטים של הערייה, הצהיר גם הוא כי בפגישה שנערכה מספר ימים לפני תחילת ביצוע העבודות, בנוכחותו ובנוכחות ראש העיר ונציגי התחנה וביניהם התובע ומר עבאדי, הגיעו הצדדים להסכמה על כך שעם הריסת הבוטקה של תחנת המוניות תוקם תחנה במרחק של כ-40 מ' משם, תוך סימון ארבעה מקומות חניה, כאשר הערייה תספק את המבנה החלופי - דבר שנעשה בפועל.
...
כתב ההגנה הנתבעות טוענות כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת העדר יריבות.
השאלות העומדות להכרעה בענייננו, הן אלה: האחת - האם התובע הוכיח כי הוא היה בעל מעמד של בר רשות במקרקעין? והשנייה - במידה והתשובה לשאלה הראשונה חיובית, האם זכאי התובע לפיצוי בגין פינוי התחנה מן המקרקעין? כפי שאפרט להלן, סבורני כי ביחס לשתי שאלות אלה התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.
מן המקובץ לעיל עולה, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח את היותו בר רשות במקרקעין עליהם הייתה ממוקמת תחנת המוניות בטרם הריסתה ופינויה.
סיכום על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעת פינוי מושכר (תפ"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים תפ"מ 32730-11-22 בית הספר זכ בע"מ נ' פופסיט - רהיטים ועיצוב בע"מ בפני כבוד השופט **** מרדכי דמביץ תובעת בית הספר זכ בע"מ, ח"פ 512009044 באמצעות ב"כ עוה"ד אברהם אברהמוב נ ג ד נתבעת פופסיט - רהיטים ועיצוב בע"מ, ח"פ 516126604 באמצעות ב"כ עוה"ד דודי לוי מעמד.כינוי צד ג' פסק דין
עוד קודם לתחילת השכירות הבהיר מנהל התובעת למנהל הנתבעת (אלחנן אוחיון) כי עריית אריאל דרשה ממנו להקים מאגר מים (לצרכי כיבוי אש) על חלק מהשטח שהתובעת משכירה, אולם ניסים מטפל בעיניין מול הרשות המקומית ובכל מקרה העלויות הכרוכות בכך לא ייפלו על הנתבעת.
לצד האמירה התיאורטית שניתן להסיר את הבינוי, הבהיר נציג הנתבעת בשיחה שצרף לתיק כי הואיל והשקיע 100,000 ש"ח בהקמת הבינוי, הרי שאין לו כל נכונות ומוכנות להסירו טרם תוך השכירות, לאחר מימוש שלוש תקופות אופציה.
...
אלא שסדרי הדין האזרחי סללו נתיב המונע התנהלות פסולה זו. הטענה אפוא נדחית לגופה ויש בה כדי ללמד על חוסר תום לב של הנתבעת.
הנתבעת תשלם לתובעת אגרת משפט בסך 669 ₪, הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 11,700 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו