לטענת התובעים, מזרחי שכר שירותי אדריכל וחתם עמו על הסכם וכן שכר שירותי שמאי מקרקעין ויועצים נוספים, כדי לבצע את הבנייה העצמית במיגרש עבור התובע.
לגבי הריבית בגין ההלוואה (פריים + 5%), סוכם כי תסולק בארבעה תשלומים חודשיים החל מיום 6.12.12
התובע חתם באותו מעמד על טופס "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן", המתייחס להלוואה הספציפית הנ"ל. התובעת חתמה באותו מעמד על כתב הסכמה, שלפיו היא מסכימה לשיעבוד המיגרש, לטענת התובעים, מבלי שצוין במסמך זה מה הוא הסכום הנערב ומבלי שניתן לתובעת מצג כלשהוא לגבי חשבונות מזרחי בבנק.
כך למשל, עצם העובדה שמזרחי נזקק למישכון מיגרש של התובעים, כדי לקבל הלוואה בבנק, גם היא מוכיחה בבירור את מצבו הכלכלי הבעייתי וידיעת התובעים אודות כך.
שוב, לא צריך להיות מומחה, כדי להבין שאדם שזקוק למישכון נכס של אדם אחר, כדי לקבל הלוואה בבנק, לא יכול לקבל את אותה ההלוואה על בסיס מצבו הכלכלי העצמאי ועובדה זו אומרת דרשני לגבי מצבו זה. ברור שלו למזרחי היו ביטחונות משל עצמו, לא היה נזקק למגרש של התובע כביטחון לקבלת ההלוואה.
לגירסתה, מזרחי היה אמור לבנות את הבית, אולם לא לממן את בנייתו וכי הרווח של התובעים היה נעוץ בכך שעלויות הבנייה שלו נמוכות, כי הוא, כקבלן, בונה בכמויות ועל כן עלויות הבנייה שלו זולות יותר מאשר לתובעים וכדברי התובעת (עמ' 25 ש' 27 – עמ' 26 ש' 8):
איך חשבתם לממן את בניית המיגרש ?
קודם כל רכישה הלכנו לבנק לאומי משכנתות , לקחנו הלוואה .
כימעט מיותר לציין כי דין ראשי הנזק של פגיעה במוניטין בעיסקו של התובע או פגיעה בשמם הטוב של התובעים, להדחות, גם לו התביעה להשבת הכספים ששלמו התובעים לבנק הייתה מתקבלת.
...
כמעט מיותר לציין כי דין ראשי הנזק של פגיעה במוניטין בעסקו של התובע או פגיעה בשמם הטוב של התובעים, להידחות, גם לו התביעה להשבת הכספים ששילמו התובעים לבנק הייתה מתקבלת.
סוף דבר
אשר על כן, התביעה נדחית.
בהתחשב בסכום התביעה, בתוצאה, בהיקף החומר שהוגש, במשך ההתדיינות ובטענות הצדדים וההכרעה בהן, התובעים ישלמו לבנק הוצאות משפט ככל שהיו ויאושרו וכן בנוסף, שכ"ט עו"ד ריאלי וסביר בסך של 100,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין (ההוצאות ככל שהיו ויואשרו, תוך 30 יום מהמצאת החלטה המחייבת את תשלומם).
