מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעמד זמני לשוהה בלתי חוקי במצב חירום רפואי

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ברם, לא ניתן לקרוא בפסק דין זה את אשר אין בו. בשל חשיבות הדברים, אביא את פסק הדין שניתן בעיניינם של המערערים במסגרת עת"מ 41192-02-13 ביום 3.10.13 כימעט בשלמותו: "עניינה של העתירה בהחלטה של המשיב לדחות בקשה של העותרים, השוהים באופן בלתי חוקי בישראל מזה שנים, לקבלת מעמד זמני ולעיכוב הרחקה ממדינת ישראל מטעמים רפואיים. הנוהל הנוגע לענין (5.2.0038) מבוסס על מצב חרום רפואי. בא כוח העותרים הודיע, בהמשך להערות בית המשפט, כי העותרים אינם עומדים על הטענות כי בעותר מיתקיים מצב חרום רפואי. ברם, בכך לא מסתיים הדיון. הנוהל הנזכר מחייב (סעיף 3.2.9) גם מקום בו לא מדובר במצב חרום לשקול בקשה לעיכוב הרחבה במסגרת הסמכות הכללית לבחון טעמים הומנטריים מיוחדים. מעיון בהחלטות המשיב הנוגעות לענין עולה, כי היבט זה לא נבחן. אכן, בקשת העותרים, כפי שהוגשה למשיב, אינה כפופה באופן ספציפי להוראות הנוהל האמורה, ואינה כוללת היתייחסות נפרדת לענין זה. עם זאת עולה ממנה, כמו גם מן העתירה הנוכחית (ומעתירה קודמת שהגישו העותרים), מכלול נסיבות אשר היה מקום לבחון במסגרת הסמכות הכללית האמורה: הדברים נוגעים, בין היתר, לגילם של העותרים, למשך התקופה בה הם נמצאים בישראל, ולמצבו הרפואי הבעייתי של העותר, הגם שאינו עולה כדי מצב חרום רפואי.
...
ביום 1.2.15 ניתנה החלטת בית הדין במסגרתה נדחה הערר שהגישו המערערים.
במצב דברים זה, ובשים לב לכך שבקשתם של העותרים הוגשה לכתחילה לפני מספר שנים (2008), הגעתי למסקנה כי יש לקבל את העתירה באופן חלקי במובן זה, שיש לאפשר לעותרים להגיש למשיב בקשה מנומקת, המבוססת על טעמים הומניטריים מיוחדים.
דין הערעור להידחות אפוא, אך נוכח העובדה שלא הוגשו עיקרי טיעון מטעם המשיבה, אין צו להוצאות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הנוהל שמכוחו הגישה העותרת את בקשתה קובע בסעיף 1 שבו כי מטרתו היא "לקבוע אפשרות לעכב הרחקה/לתת מעמד זמני לשוהה בלתי חוקי, הנתון במצב חרום רפואי כהגדרתו בחוק, ועד לייצוב מצב רפואי, במסגרת אישפוז במוסד רפואי מוכר". בצדק נטען כי די נהיר שמצבה של העותרת אינו בא בגדריו של "מצב חרום רפואי" כהגדרתו בחוק זכויות החולה ואף רחוק מכך.
...
בתגובתו טען המשיב כי יש לדחות את העתירה על הסף ולוּ בשל השיהוי בהגשתה, שכן ההחלטה כנגדה הוגשה העתירה ניתנה ביום 5.09.12, שעה שהעתירה הוגשה רק בחלוף חודשיים וחצי, ביום 20.11.12.
ולבסוף, גם צודק המשיב כי יש לדחות את העתירה על הסף ולוּ בשל השיהוי בהגשתה.
די אפוא, בשיהוי בו נקטה העותרת כדי לדחות את עתירתה, וכאמור, יש לדחות את העתירה גם לגופה.
נוכח כל האמור, דין העתירה להידחות על הסף לפי תקנה 7(2) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

על פי אותה מדיניות, בקשות מסוג זה הופנו להכרעתו של מנהל מינהל האוכלוסין וככל שזה השתכנע כי מדובר במצב חרום רפואי (כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה) ובצו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001) וכי לא ניתן להעניק את הטיפול הרפואי הנידרש במדינת המוצא של השוהה הבלתי חוקי, רשאי היה לעכב את הרחקתו מישראל.
בעקבות הודעה זו ובשל יתר הטעמים המפורטים בפסק הדין אישר בית המשפט בעיניין פלוני את מדיניותו העקרונית של משרד הפנים בעיניין זה, לפיה ככלל לא תעוכב הרחקתו של שוהה שלא כדין אם אין מדובר במצב חרום רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה וכי מנהל מינהל האוכלוסין הוא שיכריע בבקשות לקבלת מעמד זמני בהתבסס על מצבו הרפואי של המבקש.
...
בעקבות הודעה זו ובשל יתר הטעמים המפורטים בפסק הדין אישר בית המשפט בעניין פלוני את מדיניותו העקרונית של משרד הפנים בעניין זה, לפיה ככלל לא תעוכב הרחקתו של שוהה שלא כדין אם אין מדובר במצב חירום רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה וכי מנהל מינהל האוכלוסין הוא שיכריע בבקשות לקבלת מעמד זמני בהתבסס על מצבו הרפואי של המבקש.
בנסיבות אלה לא מצאנו טעם מבורר המצדיק התערבות בהחלטתו שהינה החלטה עניינית וסבירה.
סוף דבר מכל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור ולהורות כי המערערת 1 תעזוב את ישראל בתוך 45 ימים ממועד מתן פסק הדין, בהתחשב באמור בחוות דעתו של פרופ' קפלינסקי כי דרושים מספר שבועות טרם הטיסה על מנת לאזן את לחץ הדם שלה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 30.3.09 דחה ביה"ד לבקורת משמורת של שוהים בלתי חוקיים בקשת העותרת להשתחרר תוך שקבע כי טענות העותרת בדבר סכנה בריאותית הנשקפת לה והדבקת מוחזקות אחרות אינה נכונה על פי חוו"ד המומחה.
ביום 3.6.09 הוגשה עתירה מתוקנת לקבלת מעמד זמני מכח מצב רפואי.
מטרת הנוהל לאפשר לשוהה בלתי חוקי שהינו חולה במחלה קשה לקבל טפול חרום.
...
התוצאה היא שכל עוד ההליך בביהמ"ש בת"א היה תלוי ועומד, לא נעשה דבר לגירושה של העותרת אף כי ברור היה שהסמכות אינה לביהמ"ש לעניינים מינהליים בת"א. בסופו של יום ביקש ב"כ העותרת למחוק העתירה על פי המלצת ביהמ"ש, אף כי היה ברור, כאמור, שהסמכות אינה לביהמ"ש ת"א. גם העתירה שכאן הוגשה ביום האחרון לתקפו של הצו זמני.
סוף דבר העתירה נדחית, בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הנוהל שמכוחו הגיש העותר את בקשתו קובע כי מטרתו היא "לקבוע אפשרות לעכב הרחקה/ לתת מעמד זמני לשוהה בלתי חוקי, הנתון במצב חרום רפואי כהגדרתו בחוק, ועד לייצוב מצב רפואי, במסגרת אישפוז במוסד רפואי מוכר". חוק זכויות החולה מגדיר "מצב חרום רפואי" כך: "נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תגרם לאדם נכות חמורה, בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טפול רפואי דחוף". אין חולק כי העותר סובל מיתר לחץ דם וכך גם עולה מהתעוד הרפואי שהגיש עם בקשתו לפי הנוהל.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחומר שהובא בפני ושקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.
יוצא אפוא, כי אף שממסמכיו הרפואיים של העותר עלה כי בריאותו לקויה במידת מה, לא ניתן היה לקבל תמונה ברורה בדבר חומרת מצבו.
נוכח כל האמור, דין העתירה להידחות על הסף לפי תקנה 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2002.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו