מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מעמד המבקש בתביעה הייצוגית

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2000 בעליון נפסק כדקלמן:

בית-המשפט המחוזי קבע, כי אין מקום להעניק לתביעת המבקשים מעמד של תובענה ייצוגית, וזאת לנוכח סכום התביעה הרלוונטי, שאף לגרסת המבקשים הוא עדיין גבוה יחסית ומתמרץ אפוא תובעים פוטנציאליים לעמוד לבד על זכויותיהם; לנוכח המאפיינים המבדילים את תביעת המבקשים מעניינם של תובעים אחרים; ולנוכח החשש כי המבקשים לא יזכו בתביעתם.
...
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

קרי, על המבקשים לקבל מעמד של תובע ייצוגי לשכנע את בית המשפט, הן מבחינה משפטית והן מבחינה ראייתית, כי אמנם קמה להם לכאורה עילת תביעה אישית, בגין הפגיעה הנטענת וכי היא מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם.
...
נוכח האמור הרי ששוכנענו כי יש גם לקבל את טענת המשיבות כי לא ניתן להעניק את הסעד המבוקש הואיל והוא אינו לטובת הקבוצה הואיל והשבת כספים תפגע בשאר חברי הקבוצה.
משכך בנסיבות העניין אנו סבורים כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח כי "יש אפשרות סבירה" שאותן שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה.
על כן אנו קובעים כי דין הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית להידחות.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד יש לזכור כי אותם נושים שיזכו בתקבולי הביטוח (במידה והייתי נעתרת לבקשה) הנם במעמד של בעלי מניות לשעבר, מעמד של "נושה נדחה"; כל זאת כשנושים אלו לא הגישו תביעת חוב וכאשר מדובר בקבוצת נושים מכוח תובענה ייצוגית, על כל המשתמע מכך, וראו דברי כב' השופטת אלשייך בתיק פר"ק (ת"א) 2559-08 סוטרין סרגיי נ' כונס הנכסים הרישמי (29.12.09) [פורסם במאגרים]; ודברי כב' הנשיא בדימ' אורנשטיין בתיק פר"ק 5937-10-13 רזניק פז נבו ר.פ.ן נאמנויות 2007 בע"מ ואח' נ' חבס השקעות (1960) (19.1.14) [פורסם במאגרים]; פר"ק 42576-02-13 משמרת חברה לשירותי נאמנות נ' אלביט הדמייה (1.1.14) [פורסם במאגרים].
...
לאחר עיון בבקשות ובתגובות להן; לאור הדברים אותם פירטתי בהקשר לבקשה מס' 143; ולאור הקווים המנחים בפס"ד אברהם לוי, סבורה אני כי יש לדחות את הבקשה ואין למקום לשחרר את המבקשים או מי מהם מלהתייצב לחקירה, בגבולות שהותוו כאמור, אנמק בקצרה החלטתי זו. ראשית סבורה אני כי גם אם התבטאויות כאלו או אחרות של הנאמן בבקשה מס' 143, התבטאויות אלו ניתנו למקרא כתבי הטענות בהליך הייצוגי בלבד; הנאמן ציטט את הדברים שיוחסו למבקשים על ידי התובעים בהליך הייצוגי, ראו למשל האמור בסעיף 7, שם צוין לגבי המיוחס למבקשים "שאם הן אמת". בתגובתו לבקשה 143 מזכיר הנאמן שני תרחישים אפשריים – או שיש בטענות אלו ממש, או שאין בהן ממש, ראו האמור בסעיף 45 לתגובתו.
עוד אציין כי רואה אני סתירה מסוימת בעמדת המבקשים בבקשות 166+170 לבין בקשה מס' 143 – אם טוענים הם כי יש להתקדם בהליך הייצוגי ואין מקום שהנאמן יסרב לתת את ההסכמה המתחייבת לצורך ההוצאה לפועל של ההסכם הנטען – האם המינימום הנדרש אינו מחייב התייצבות לחקירה, הצגת כל החומר הרלוונטי, מענה לשאלות ומתן הסברים, תוך שכנוע הנאמן כי אכן זוהי התוצאה הטובה ביותר לחברה, כפי שנטען בבקשה? מדוע הנאמן אמור להיות אוטודידקט וללמוד את כל החומר בעצמו מתוך ההליך הייצוגי? לפיכך ולאור האמור לעיל, ובדומה להחלטה במסגרת בקשה 74 בתיק זה, אני מורה כי הנאמן רשאי לזמן לחקירה את המבקשים ולבצע חקירה במתווה הנזכר בסעיפים 41+42 לפס"ד אברהם לוי.
סוף דבר – בקשות 143, 166 -170 נדחות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

3.3 המבקש הגיש בקשה לבית המשפט של חידלות הפרעון להתיר לו את המשך בירור בקשת האישור, וכמתחייב על פי סעיף 267 לפקודת החברות התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות") בתום הדיון בבקשה במעמד הצדדים ולאחר שבעל התפקיד קיבל את המלצת בית המשפט, נעתרתי לבקשה ותוך שחייבתי את המבקש בהפקדת הסך של 75,000 ₪ או ערבות בנקאית בסכום זה, להבטחת העלויות שכרוכות בבירור התובענה הייצוגיות והכל כמפורט בהחלטה מיום 14.11.16.
...
סבורני שאין מקום שבמסגרת ההכרעה בבקשה זו שאדרש למחלוקת בעניין הצורך בהגשת תביעת חוב על ידי המבקש וחברי הקבוצה.
סוף דבר ממכלול הטעמים האמורים לעיל, הגעתי לידי מסקנה שדין בקשתו של מר טוביה פכטהולד וחברי הקבוצה שאותה הוא מבקש לייצג במסגרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד החברה, להכיר באלה כנושים מובטחים, להידחות.
לאור מסקנתי זו, אין מקום להיעתר לבקשה לייחד כספים לחברי הקבוצה מהכספים שמיועדים לחלוקה לנושי החברה על ידי בעל התפקיד לנושים המובטחים.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2008 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

. "בית-המשפט המחוזי קבע, כי אין מקום להעניק לתביעת המבקשים מעמד של תובענה ייצוגית, וזאת לנוכח סכום התביעה הרלוואנטי, שאף לגירסת המבקשים הוא עדיין גבוה יחסית ומתמרץ איפוא תובעים פוטנציאליים לעמוד לבד על זכויותיהם; לנוכח המאפיינים המבדילים את תביעת המבקשים מעניינם של תובעים אחרים; ולנוכח החשש כי המבקשים לא יזכו בתביעתם..
...
" ברצוני לציין כי אינני מקבלת את טענת המבקש כי אשתו הנו אדם נוסף לקבוצה, זאת משום שהלוואות המט"ח אותן פדה הבנק מחשבונה הן אותן הלוואות מט"ח עליהן נסובה תביעה זו. אני אף מקבלת את טענת המשיב כי הנתונים העובדתיים המרכיבים כל מקרה יחידני הנם כה רבים וכי בחינת כל אחד מהמקרים נדרש בחינה מדוקדקת ופרטנית, עד כדי מסקנה כי אכן לא ניתן למצוא סממנים קבוצתיים.
לכן, אני סבורה כי דרך ראויה יותר להגיש תובענה זו הינה ע"י ניהול תובענות נפרדות וצרוף תובעים כפי שנקבע בתקנות סדרי הדין האזרחי, במידה וימצאו כאלה בעתיד.
סיכומם של דברים: הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו