בהמשך לכך, נערך למערערת ראיון נוסף, במהלכו סיפרה המערערת כי מאז 2013 היא נימצאת בקשר עם אזרח ניגרי אשר קיבל מעמד של פליט בישראל, וכי הם גרים יחד ואף נולדה להם בת משותפת ביום 30.1.16.
על פי נוהל זה, שהוא עיקר עניינו של העירעור שלפניי, הוקמה ועדה בינמשרדית לבחינת בקשות לקבלת מעמד מטעמים הומנטריים, ומכאן גם שמו של הנוהל: "נוהל הסדרת עבודתה של הועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומנטריים". כאמור בנוהל, תפקידה של הועדה הבינמשרדית להמליץ למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה האם להעניק לפלוני או אלמוני מעמד מטעמים הומנטריים, ומנכ"ל הרשות רשאי לאמץ את ההמלצה או לדחותה.
...
ואולם, חרף כל האמור אני סבור כי לנוכח שינוי הנסיבות שחל מאז ניתנה ההחלטה בעניינה של המערערת, יש להשיב את עניינה לדיון מחודש בוועדה הבינמשרדית, כפי שנעשה פעם אחת בעבר, בהסכמת המשיבה.
עתה נמצאת המערערת בהיריון בפעם השנייה, ואני סבור כי עובדה זו צריכה להישקל יחד עם יתר השיקולים ההומניטריים הרלוונטיים לענייננו.
אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שאני מורה על החזרת עניינה של המערערת לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית, לצורך שקילה חוזרת של בקשת המערערת לנוכח עובדת הריונה השני ולנוכח הפרטים שמסרה ותמסור בנוגע לבן זוגה.
