מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעמד אפוטרופוס לדין בהליך משמורת קטינים

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על יסוד האמור נקבע כי "במקרה דנן התובע לא נתן הסכמתו לבצוע מעשה החטיפה ולא השלים עימה טרם ביצוע המעשה ואף לא לאחריו, ופעל בכל הדרכים המשפטיות הלגיטימיות לצורך החזרת המצב לקדמותו, דהיינו להשבתם של שני הקטינים לשוודיה לצורך ניהול ההליך המשפטי בסוגיית המשמורת בשוודיה, ומכאן שגם החריגים הקבועים בסעיף 13(א) לאמנה אינם מתקיימים בעניינינו". בהמשך פסק דינו, בחן בית המשפט האם מיתקיים כטענת המערערת החריג הקבוע בסעיף 13(ב) לחוק אמנת האג.
בית משפט קמא נימק קביעתו זו על יסוד היתרשמותו כי "לא השהות בשוודיה, שם נולדו הקטינים והתחנכו היא המסוכנת לטובתם של הקטינים, אלא הסכנה נובעת מהקרבה והקשר עם המשיב, ומערכת היחסים המתוחה שבין המשיב למערערת שחלקה (למעשה, רובה) הוצג בפני הקטינים; ואולם, ככל שנאיין את המסוכנות הנ"ל, הרי שאין לקטינים קושי של ממש עם ארץ מולדתם". עוד ציין בית משפט קמא כי מעדותו של מומחה בית המשפט ואף מעדותה של המערערת עצמה עולה כי אין כל מניעה לכך שהקטינים ואימם יחזרו לשוודיה, שאין חולק כי הנה מדינת רווחה מהמעלה הראשונה, הערוכה היטב למצבים מעין אלו שבהם ילדים נקלעים בעל כורכם למצבים מסוג של "אלימות ביתית" בין בני זוג, כאשר מבחינת הדין השוודי ומערכת הרווחה השוודית לקטינים אף ניתן משקל משמעותי בתהליך קביעת המשמורת ומקום המגורים משום שניתן להם הלכה למעשה מעמד של עדים ו/או קרבנות עבירה.
עם זאת, קבע בית משפט קמא כי בשל החשש הלא מבוטל של האם, של הקטינים, של המומחה מטעם בית המשפט וכן של האפוטרופא לדין מכך שייגרם לקטינים נזק פיזי או פסיכולוגי מעצם חזרתם לשוודיה, ראה בית המשפט לקבוע תנאים מקדימים לצורך כך על מנת שבית המשפט השוודי יכריע בשאלת משמורתם ואף בסוגיית מקום מגוריהם הקבוע, תוך קביעת הסדרים זמניים אשר יבטיחו את ביטחון המערערת וטובתם ושלומם של הקטינים.
...
נוכח האמור לעיל, מקובלת עלי קביעתו של בית משפט קמא כי חריג החשש החמור אינו מתקיים במקרה הנדון דידן.
עוד אוסיף בהקשר זה כי סבורני שהמתווה שהוצע על ידי בית המשפט קמא, אשר השהה את החזרתם של הקטינים לשוודיה בחודשיים והורה על השבתם בכפוף לשורה של תנאים, כמפורט לעיל, יוצר את האיזון הנכון והראוי בנסיבות העניין.
בנסיבות העניין, משעסקינן בחריג כה צר ומצומצם, אשר דרישותיו נוקשות ומציבות רף הוכחה גבוה, שוכנעתי כי המקרה הנדון אינו עמד ברף זה. משמע, המערערת לא הרימה את הנטל המוטל על כתפיה להוכיח התקיימותו של חריג זה. לסיכום חריג התנגדות הילד, בשים לב להוראות האמנה, לתכליותיה, לעקרונות הפרשנות שהתוו בפסיקה ונסיבות העניין, לעניות דעתי לא נפל פגם בקביעת בית משפט קמא כי תנאי החריג לא התקיימו.
נוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור, תוך הוספת הוראה כמפורט בסע' 34 לעיל בעניין התחייבות המשיב המגובה בהחלטה של בית משפט בשוודיה הנותנת לה תוקף שם, כתנאי לחזרת המערערת והקטינים לשוודיה.
כאמור, במקרה בפנינו, אין אלו פני הדברים; ההגעה הקודמת לישראל, היעדר ממצאי הקיצון בחוות הדעת, ההבהרה כי גם בשוודיה ניתן יהיה לברר הסוגיות (עדות המערערת שהובאה ע"י כב' האב"ד), ושמיעתם של הקטינים, כל אלו הביאוני למסקנה, כי החריגים לא הוכחו.
לפיכך אני מצטרפת לעמדתם של חבריי כי יש לדחות את הערעור.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

תחילה ציין בית המשפט כי ההליכים בין הצדדים מתנהלים באופן אינטנסיבי מזה כשנתיים, וכי ההחלטות שניתנו בעיניין שני הקטינים ניתנו על יסוד תסקירי גורמי הרווחה, עמדת האפוטרופוס לדין וחוות דעת של גורמים מקצועיים.
בנוסף, מציינת המערערת כי בית המשפט חרג מסמכותו בהחלטה מיום 16.7.2018 שבה ציין כי יש להמשיך ולברר את מעמד המשיבה כדמות הורית לס', שעה שעניינם של ההליכים מושא העירעור דנן הוא אך בתביעה למשמורת ולא להורות.
כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, דעתו אינה "נעולה" והוא פתוח לשמוע את טענות הצדדים, לרבות אלו של המערערת, בכל הנוגע למשמורת הקטינים ובהליך שטרם מיצה עצמו בנושא זה. באשר לטענות בדבר התבטאויות המותב במהלך הדיון ביום 1.7.2018 – עיון בפרוטוקול מעלה כי אין בו זכר לטענות המערערת והבקשה שהמערערת הגישה לתיקון הפרוטוקול, תתברר ותוכרע בנפרד.
...
בית המשפט קבע כי לא ניתן לומר כי החלטות אלו מעידות על משוא פנים של המותב, וכי הן ניתנו "לאחר ששמעתי בנפש חפצה את עמדות שני הצדדים [...] כמו כן, נחקר המומחה ונשמעו גורמי מקצוע". הודגש כי המפגשים עם הקטינים נקבעו בהתאם להמלצות הגורמים המטפלים ובשים לב לעקרון טובת הילד.
ביום 2.10.2018 נדחתה על ידי בקשת המערערת להורות על הפסקת ההליך בבית המשפט קמא עד להכרעה בערעור דנן, ולאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

נקדים ונציין כבר עתה כי בנסיבות העניין ונוכח המסקנה אליה הגענו מקובלת עלינו עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה אין צורך למנות לקטין אפוטרופוס לדין בעתירה זו. בכל דיון הנוגע למעמדם האישי של קטינים מחויבים בתי המשפט וכמותם בתי הדין הדתיים לשים את עקרון טובת הילד נר לרגליהם כשיקול מרכזי (ראו: בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה(1) 453, 460 (1998) (להלן: עניין דויד); בג"ץ 7395/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פיסקה 15 (טרם פורסם, 21.1.2008) (להלן: בג"ץ 7395/07 פלונית); סעיפים 25 ו-79 לחוק הכשרות המשפטית; סעיף 3 לאמנה בדבר זכויות הילד, 1989, כ"א 31, 221).
אכן, נוכח ההשקפה לפיה מהוה טובת הקטין שיקול-על בהליכים הנוגעים לענייניו, ובהם הליכי מזונות והליכי משמורת, הכיר המשפט הישראלי בכך שייתכנו מקרים אשר יצריכו הענקת מעמד עצמאי לקטין או לקטינה כמתדיינים במנותק מהוריהם.
...
מכל הטעמים שפירטנו לעיל הגענו, כאמור, אל המסקנה כי מתוקף כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הנוגעים לכיבוד הדדי בין ערכאות וכן לנאותות של הפורום, מן הראוי היה כי בית הדין הרבני בישראל יימנע מלדון בסוגיית משמורתו של הקטין.
מסקנה זו ומכלול השיקולים שהובילו אליה נבחנו תוך שימת טובת הקטין במרכז שיקולינו כבריח התיכון אשר סביבו סבים כל יתר השיקולים.
סוף דבר אשר על כן, אציע לחבריי לקבל את עתירתו של הקטין, לעשות את הצו על תנאי למוחלט ולקבוע כי פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי מיום 30.12.2004 וכמוהו פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול מיום 20.2.2006 המאשר אותו, דינם להתבטל משום שהם אינם מתיישבים עם טובת הקטין העותר 2 ועם כללי המשפט הבינלאומי הפרטי (אותם בחנו באספקלריה של טובת הקטין) המהווים חלק מן הדין בישראל והחלים על פסיקתם של בתי הדין הרבניים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת החלטתו, צורף היועץ המשפטי לממשלה להליך, ונתבקש אף תסקיר פקידת סעד בהתייחס למצבם של הקטינים בכל הקשור למשמורת והסדרי ראייה רצויים.
על סוגיית משמורת קטינים הנדונה בבית הדין השרעי חלים חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 וחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951.
סעיף 7(ב) לחוק שיווי זכויות האישה קובע: "כל בתי המשפט ינהגו לפי חוק זה; כן ינהג לפי חוק זה כל בית דין מוסמך לידון בעינייני המעמד האישי, אלא אם כל הצדדים הם בני שמונה עשרה שנה ומעלה והסכימו לפני בית הדין מרצונם הטוב להתדיין לפי דיני עדתם". סעיף 79 סיפא לחוק הכשרות המשפטית קובע: "מקום שבית דין דתי מוסמך על פי דין לשפוט, יראו כל הוראה בחוק זה – פרט לסעיף 75 – שמדובר בה בבית משפט כאילו מדובר בה בבית דין דתי". ממסגרת נורמאטיבית זו, עולה כי חוקי המדינה בעינייני משמורת קטינים חלים על בית הדין הדתי, ובית הדין השרעי בכלל זה; על בתי הדין לכבד את חוקי המדינה (בג"צ 8906/04 פלונית נ' פלוני (השופטת ביניש); בג"צ 9740/05 פלונית נ' בית הדין השרעי (השופט רובינשטיין).
...
על יסוד כל האמור, אנו מחליטים: העתירה מתקבלת, וניתן בזה צו מוחלט לבקשת העותרים.
עד למתן הכרעה סופית על ידי בתי הדין השרעיים, אנו מורים על השארת המצב הקיים בעינו.
ממילא, בקשת העותרים והיועץ המשפטי לממשלה למתן צו זמני, המיועד לשנות את המצב הקיים, נדחית.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין גם חובה למנות אפוטרופוס לדין ובטח שאין צורך להמתין לעמדת היועמ"ש שהודיע שהוא לא מיתערב בהליכי המשמורת.
אכן, הסדרי השהות שנקבעו בהחלטה הם נרחבים וצודקת המבקשת שבד"כ הסדרי השהות שמוענקים במקרה שבו טרם הוברר מעמדו של בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי ביחס לקטין, אינם רחבים ונועדו למנוע נתק (ראו למשל: רמ"ש (מרכז) 1256-02-18 ס' מ' נ' ל' מ' (20.3.2018) ובע"מ 1835/18 פלונית נ' פלונית (6.3.2018)).
...
ההחלטה לא מתייחסת כלל לנזק שייגרם לקטינות אם בסופו של דבר לא יינתן למשיבה צו הורות ויהיה צורך "להשיב את המצב לקדמותו" באופן שייגרום להן נזק גדול, שכן עולמן יטולטל פעם נוספת.
לפיכך, דין הבקשה להידחות.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ והמזכירות תעביר את הערובה שהפקידה המבקשת על פירותיה לב"כ המשיבה, על חשבון ההוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו