מעמד אוחז כשורה בעסקאות גלגול שיקים ללא קבלות תמורה

השני – פגם צורני בכך שההמחאות לא היו שלמות לפי מראהן בעת הסבתן לתובע.

דיון והכרעה שלוש שאלות במחלוקת טעונות הכרעה בתיק זה: האחת, האם קיבל הנתבע תמורה בעסקת היסוד בגינה ניתנו ההמחאות? השנייה, האם התובע הוא אוחז כשורה בהמחאות? השלישית, האם התובע אוחז בהמחאות בעד ערך? הנטל להוכיח כשלון תמורה בעסקת היסוד והעדר אחיזה כשורה של התובע בהמחאות מוטל על הנתבע (ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000 (08/08/62); ע"א 4224/99 אסאו נ' בנק דיסקונט לישראל (31/12/99).

" התובע הפנה לדברים שנכתבו בספרם של דורון תמיר ויצחק יערי, דיני שטרות בראי הפסיקה, עמ' 75: "מקום ששמו של הנפרע מולא על ידיו לאחר שסוחר אליו שיק במסירה, אין בהיותו נפרע כדי לשלול את מעמדו כאוחז כשורה". דא עקא, בציטוט זה לא נדונה כלל השאלה של שטר "שלם", אלא נדונה הסוגיה העקרונית, ולפיה, האם נפרע יכול להיות אוחז כשורה למרות שהוא לכאורה צד קרוב לשטר (ראו ת"א (שלום – ת"א) 216171/02 אילת נ' מליכוב (01/05/03)).

בע"א (מחוזי – חי') 37123-01-14 יקב טפרברג 1870 בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25/01/15) נכתב כדלקמן: "עצם הקבלה של 'שיקים נגדיים' מהוה תמורה, וזאת גם אם ה'שיקים הנגדיים' אינם נפרעים בסופו של יום.

השופט זוסמן בע"א 236/60 שוירץ נ' ברקליס בנק ד.ק.או., פ"ד יד 2122 כתב לעניין זה באותה רוח: 'השיקים מתוארים על ידי המערער כ'שיקים של גילגול', היינו, כשיקים שהיו מיועדים לנפח באופן מלאכותי את חשבונו של אדם בבנק שאליו הוכנסו, ולאפשר בדרך זו לבעל החשבון לקבל כסף מהבנק .

...

המסקנה היא שהתובע זכאי להיפרע מההמחאות מלוא הסכום הנקוב בהן.

לפיכך, אני דוחה את ההתנגדות של הנתבע ומורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל בתיק 525949-01-18.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין העתק מפסק הדין יישלח למנהל המיוחד בתיק הפשט"ר עו"ד נדב לב, וכן לתיק פש"ר 5058-03-19 של בית המשפט המחוזי מרכז.

האם חייבים הנתבעים בפרעון שיקים שבוצעה בהם עסקת ניכיון אחריה סוחרו לתובעת, או שמא לא ניתנה תמורה בגין השיקים והתובעת אינה במעמד של אוחז כשורה המאפשר לה לגבות את השיקים.

עוד נקבע כי נוכח טענת הנתבע כי לא קיבל את כל התמורה שמפורטת בקבלה המופנית לאתרוג, אלא היה מקבל תמורה סמוך לפני מועד פרעון השיקים שמסר, וכי אתרוג היא חברת קש וחלק ממנגנון ההונאה של גרופ, לא נסתרה טענת כשלון התמורה.

הנתבע הסביר כי לא מדובר בגירסאות שונות, אלא מאחר ולא קיבל תמורה ביקש כי יחזירו לו שיקים שמסר, ונאמר לו בתשובה כי לא יודעים להיכן התגלגלו השיקים ולכן לא דיווח כי נגנבו.

שם נדחתה תביעה של התובעת כנגד חברה אחרת של הנתבע, בגין שיק שנמשך לפקודת הנתבעת שם ונקבע כי התובעת לא הוכיחה את אותנטיות חתימת ההיסב של הנתבעת שם. ראשית, אין הנידון דומה לראיה ואף לא מדובר באותם בעלי דין, הואיל והנתבעת כאן אינה חליפה של הנתבעת שם. יתרה מכך, כאן הנתבעת היא מושכת השיקים ולא הנפרעת.

...

סוף דבר הנתבעת פיזרה שיקים סחירים ללא הגבלה לצורך קבלת מימון, ובשיקים בוצעו שתי עסקאות ניכיון.

על כן, התביעה מתקבלת במלואה.

ההתנגדות לביצוע השיקים נדחית והתובעת רשאית לפעול לגבייתם בלשכת ההוצאה לפועל.

דיון והכרעה טענת הנתבע כי לא קיבל את מלוא התמורה בעסקת ניכיון השיקים סעיף 29(א) לפקודת השיטריות, קובע כי: "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך". לאור לשון סעיף 29(א), מאחר שחתימתו של הנתבע מופיעה בגב השיטריות, חזקה כי קיבל מהתובעת תמורה, ועליו הנטל לסתור חזקה זו. הנתבע משליך יהבו על העובדה שאחת מהקבלות בגין עסקת הניכיון, זו שבוצעה בתאריך 16.6.16 (קבלה מספר 13)[footnoteRef:2] אינה חתומה על ידיו או על ידי נציג התובעת, והוא רואה בכך ראיה לחזוק טענתו לפיה לא עלה בידי התובעת להוכיח כי נתנה לו תמורה בעד השיקים המפורטים בקבלה.

בשל אותם תשלומים שבוצעו על חשבון החוב, לא הוגש לבצוע השיק השלישי של חברת צ.ו. לסיכום הנקודה, אני דוחה את טענת הנתבע לפיה יש להפחית מסכום החוב בהוצאה לפועל את התשלומים ששילם עווידה במסגרת הסכמי הפשרה, או את התמורה שהתקבלה ממכירת הרכב של החברה בתיק הפרוק, מפני שסכומים אלה כבר נזקפו לזכות החוב לפני פתיחת תיק ההוצל"פ. מעמדה של התובעת, בין היתר על רקע העסקה עם חברת שיא שי בע"מ בסיכומיו, טוען הנתבע כי כל טענות התובע ביחס לעיסקאות שלה עם שיא שי מהוות הרחבת חזית משום שלא נטענו אלא במהלך חקירתו הנגדית של שי כהן.

" במועד שבו ביצעה התובעת את עסקות הניכיון עם הנתבע, ביחס לשיקים של חברת צ.ו. היתקיימו בה כל התנאים הנדרשים לאוחז כשורה, כמפורט בסעיף 28(א) לפקודה.

[footnoteRef:16] כהן הסביר, כי התובעת פועלת "כמו בנק", במובן זה שכל העת לקוח יכול ליטול הלוואות, לתת שיקים תמורתן, וכך "העסק מתגלגל". לדבריו, הנתבע היה מגיע ליטול הלוואה כל פעם שהיה צריך כסף לשלם לפועלים, ומעולם לא סורב, עד המקרה נשוא תיק זה. [16: בעמ' 32 לפרוט' ש' 7 ואילך.

" באותו מקרה, הגיע בית המשפט למסקנה, על פי הראיות שהונחו בפני בית משפט קמא, כי לאמיתו של דבר, עסקת היסוד בין הצדדים לשטר היתה עסקת הלוואה שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל עליה, ושבמסגרתה ניתן השיק כביטחון, כלומר, השיק לא גילם את מלוא העסקה.

...

עם זאת, אני מקבלת את טענות הנתבע ביחס לשיק על סך 30,000 ₪.

לאור האמור אני מורה כדלקמן: ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יימשכו, ביחס לשני השיקים המשוכים על ידי חברת צ.ו. טכנולוגיות בע"מ, שמספריהם 258 ו- 259, אך ההתנגדות מתקבלת ביחס לשיק ע"ס 30,000 ₪ שמספרו 1120169.

אני מורה למזכירות להעביר לידי התובעת, באמצעות בא כוחה, את הסכום בסך 15,000 ₪ שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט כתנאי למתן רשות להתגונן, כתשלום על חשבון החוב.

השאלה היא האם הוכיח התובע מעמדו כאוחז כשורה, למרות שלא הוגשו קבלות ביחס לתמורה שקבל צד ג'.

הנתבע הגיש היתנגדות ובקשה לקבוע כי הוגשה במועד, ובהחלטה מיום 6.9.18 נקבע כי יש לקבל את ההיתנגדות אשר הטענה העיקרית בה היא כי הנתבע ביצע עסקה של גילגול שיקים, וכאשר מבוטל שיק נגדי בעיסקה מעין זו הדבר מהוה העידר תמורה ומקנה למושך השיק הזכות לבטלו.

עוד נטען בהתנגדות כנגד מעמדו של התובע כאוחז כשורה, הן ביחס להיעדר תום הלב שכן נטען כי התובע ידע, או היה עליו לדעת, על כשלון התמורה בין הנתבע לסימן טוב, או לכל הפחות היה צריך לפנות אליו לברר עניין זה. כמו כן נטען כי התובע לא הוכיח שנתן תמורה כנגד השיקים שהוגשו לבצוע ומתי קיבל אותם לידיו.

עצם העובדה כי העוסקים בניכיון שיקים נוהגים מבחינה מסחרית להיתקשר למושך השיק כדי לוודא כי אין לו טענות כנגד הצד הקרוב לעסקה, אין משמעותה כי המנעותם מלעשות כן מהוה חוסר תום לב. ההיתקשרות נועדה לצרכי נותן שירותי המטבע, כדי שלא יאלץ להיגרר להליכים משפטיים, כפי שאירע במקרה זה. דוגמא לחוסר תום לב המונע אחיזה כשורה פורט בע"א 1925/95 רפאל נ' בנק הבנייה לישראל, 5.2.97 שם נקבע כי הבנק ידע כי מצבו הכלכלי של הלקוח שלו לא יאפשר לו לתת תמורה על שיקים שניתנו עבור שירותי בנייה.

מי שמצבו הכלכלי איתן אינו נידרש בדרך כלל למימון חוץ בנקאי של ניכיון שיקים ולא ניתן לראות כחוסר תום לב רק בעובדה כי ידוע על מצב כלכלי לא טוב של מבצע העסקה.

...

סוף דבר התובע הגיש לביצוע בתיק הוצל"פ 523324-12-17, 16 שיקים בסכום קרן של 51,500 ₪, שמשך הנתבע.

על כן התביעה מתקבלת במלואה והתובע רשאי לגבות את מלוא סכום השיקים בלשכת ההוצאה לפועל.

לאור ההחלטה כי ההתנגדות הוגשה במועד, אני מורה על ביטול שכר טרחה ב' בהוצל"פ. לאור אופן ניהול ההליך על ידי הנתבע, שעה שהאריך הדיון שלא לצורך למרות שאין לו טענות הגנה לגופן של עניין, יישא הנתבע בהוצאות התובע ובנוסף בשכר טרחת עו"ד בסך של 12,000 ₪.

הגנה של כישלון תמורה תקפה במישור היחסים שבין הצדדים הקרובים, ואף כלפי כל נסב האוחז בשטר, אלא אם מעמדו של האוחז הוא כשל "אוחז כשורה", הנהנה מתקנת השוק השטרית (ס' 28, 37(2) לפקודת השיטריות; ע"א 444/82 בנק קונטיננטל לישראל בע"מ נ' שייקביץ, פ''ד לט(3) 113 (1985); רע"א 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.11.2015)).

הגנה מפני אוחז "סתם": רביעית, בהנתן שאין לסיריוס מעמד של אוחזת כשורה, נבחן את קיום הגנתה של אורן השקד בזיקה לעיסקת היסוד.

כאן – אף אחד מן הצ'קים אינו שלם ותקין.

לא באה טענה מפיה כיצד תוכל עוד להיות במעמד של אוחזת כשורה ביחס לצ'ק. ואשר לצ'קים 80-77, הרי שחילולו מחמת הוראת ביטול של צ'ק 32 ביום 22.3.2019, כחודש לפני סחורם של צ'קים 80-77, הצדיק בנסיבות את בחינת הסכמת עושת השטר לניכיון הצ'קים הנוספים אצל התובעת.

שנית, אם נתמקד בתמורה מסיריוס ל-NSD, הרי שהעובדה שהראיה הטובה ביותר לא הובאה בדמות הוכחה להשלשת הכספים לידי מנכ"ל NSD, אינה שוללת מאפשרות הצגתה של ראיה משנית, כפי שעשתה כאן סיריוס בדמות קבלה נטולת חתימה, ראיה שלא בוסס החשש להיסמך עליה (השוו: ע"א 9622/07 פלוני נ' קופ"ח כללית (30.5.2010)).

למעלה מן הצורך יוער שבאין כל פעילות עסקית אותנטית זולת מה שנחזה כמעין "גילגול צ'קים" לצורך הצגת פעילות שמטרתה קבלת אשראי, ממילא אפשר היה לקבוע גם פוזיטיבית קיומה של תמורה (עניין שוירץ הנ"ל).

...

המסקנה מן האמור פשוטה: כל סיפורי "OSD" אינם אלא המצאה מאוחרת של אורן השקד.

אלה מובילים למסקנה שלפיה הדין עם אורן השקד בטענתה כי סיריוס אינה בבחינה אוחזת כשורה בצ'קים.

סוף דבר נוכח כל האמור, טענות הנתבעת נדחות, ומכאן שהתביעה השטרית לביצועם של חמשה הצ'קים, 590,000 ₪ סכומם, מתקבלת במלואה.