מעורבות ההסתדרות בהשעיה מעבודה

כמו כן, ביקש המערער מבית הדין להכריז כי פסק הדין בתיק עב' 3696/08 – בו נקבע כי המשיבה 6 פיטרה את המערער כדין וכי המשיבה 1 הייתה רשאית לצמצם את הקף העסקתו – בטל; כי העסקתם של יעקב מרציאנו ושמואל גרוס כמפקחים במשרד החינוך וכחברי הנהלה בהסתדרות המורים עומדת בנגוד להנחיית היועץ המשפט לממשלה; וכי יש להצהיר כי המשיבים אשר היו מעורבים בהגשת התלונה נגדו במשטרת ישראל, מנועים מלהפעיל את סמכותם ביחס לתנאי עבודתו.

בתביעה זו שעניינה הוא החלטות ההשעיה, טען המערער כי משיבים 2 ו- 3 הביאו להשעייתו; כי משיב 4 (אשר שימש כמפקח במחוז דרום עד לפרישתו בשנת 2009) פעל בחוסר סמכות משום שכיהן כמפקח וכבעל תפקיד בהסתדרות המורים; כי משיבה 5 הפרה את חובת הייצוג שלו אל מול משרד החינוך; וכי משיבה 6 הסתירה מידע מבתי הדין לעבודה בהליכים שקדמו להליך זה, ובשל כך יש לערוך משפט חוזר בעיניינו.

...

ביחס לטענות אלה נציין כי לא מצאנו מקום להתייחס לגופן של כל טענות המערער אשר העלה טענות משפטיות מן הגורן ומן היקב מבלי שהשאיר שדה משפטי לא חרוש.

אין אנו מתכוונים להתייחס לטענות אלה שכן ככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתו של בית הדין האזורי ביחס לדרכו בניהול ההליך, ולא מצאנו כי הוכחו נסיבות המצדיקות התערבות.

סוף דבר – דין הערעורים ובקשת רשות הערעור על כלל מרכיביהם להידחות.

הפלוגתות העיקריות אשר טעונות הכרעה בעניינינו – האם התובעים פוטרו בשל פעילותם לצרוף עובדי המפעל להסתדרות ולהקמת וועד עובדים? האם עובר לפיטוריהם, מי מן התובעים הושעה מעבודתו שלא כדין? האם קוים לתובעים שימוע כדין עובר לפיטוריהם? לאלו סעדים זכאים התובעים, אם בכלל, בזיקה לפיטוריהם? האם מר כהן זכאי לסעד כלשהוא בשל פיטוריו בסמוך לשירות המילואים שביצע? מסכת הראיות – מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם עצמם; כמו-כן, העיד בפנינו, מטעמם, מר מני ביטון, מזכיר האגוד המקצועי במרחב רמת הגולן (להלן: "מר ביטון") מטעם הנתבעת העידו מר גיל סניפר, מי ששמש מנהל תפעול בנתבעת החל מחודש 09/12; מר שי שפירא מי ששמש מנהל הייצור במפעל במועדים הרלוואנטיים לתביעה; מר איליה קוטורוי, עמית של התובעים בעבודתם אצל הנתבעת, ולבסוף הגב' אסתר עמר, מי שהעסיקה בעבר את מר אפטר.

" מן הכלל אל הפרט – השאלה הנשאלת היא, כזכור: האם הנתבעת פיטרה את התובעים בשל פעילותם לצרוף עובדי המפעל להסתדרות ולהקמת וועד עובדים? במילים אחרות: האם מיתקיים קשר סיבתי בין פעולות ההתארגנות שבוצעו על ידי התובעים לבין פיטוריהם? בעניינינו, לאור מכלול הנתונים שהוצגו לפנינו, דעתנו היא כי למצער העובדה שהתובעים היו מעורבים בהתארגנות הראשונית תרמה להחלטה לפטרם, גם אם לא הייתה הסיבה העיקרית והמכרעת.

...

לפיכך, אנו קובעים כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין הפסד השתכרות.

לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים, לרבות: חומרת ההפרות ונסיבותיהן; חשיבותה של הזכות החוקתית להתארגנות וההגנה עליה, בייחוד בנסיבות של התארגנות ראשונית; העובדה כי מדובר בפיטוריהם של שני פעילי התארגנות מרכזיים; הנזק הבלתי ממוני שנגרם לתובעים; וכן ומאידך הכשלים שנפלו בהתנהגות התובעים עובר לפיטוריהם - אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לכל אחד מן התובעים פיצוי בסך של 40,000 ₪.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה לאכיפת יחסי העבודה נדחית והתביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין מתקבלת בחלקה.

בעקבות הארוע, החליטה החברה להשעות באופן דחוף את ששת העובדים המעורבים ללא הגבלת זמן לצד זמונם לבירור משמעתי "בגין שינה בעבודה על פי סעיף 3.18(ב)(1), ובנסיבות החריגות המתוארות לעיל גם בגין ביצוע עבירת המשמעת שנקבעה בסעיף 12(ג) להסכם הקבוצי המיוחד מיום 28.5.2015 [להלן: הסכם 2015], הקובע כי מעשה מסוג זה ייחשב כעבירת משמעת חמורה ביותר [...] ולנוכח שעובדת העבירה אינה מוטלת בספק, בהתאם להוראות 3.18(ז) לתקנון העבודה [...] הנך מושעה מעבודה". (מכתבי הזימון לבירור המשמעתי שנשלחו לעובדים ביום 9.3.16).

"  למען שלמות התמונה יוער כי בס"ק (ב"ש) 55107-02-14 הסתדרות העובדים החדשה - חברת מפעלי ים המלח בע"מ, 15.9.2014; להלן: פרשת מיפעל המלחים) נקבע כי שינוי סדרי העבודה במפעל באופן חד צדדי, מקום שבו השינוי אינו משפיע מבחינה כלכלית על העובדים ונועד לייעל את תיפקוד המפעל, ואף אם מדובר בנוהג שהשתרש, מצוי במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ואינו דורש את הסכמת מועצת העובדים, אם כי היה מקום לשמוע את עמדתה.

...

נבקש לחדד כי אף אם אמת מידה זו מתקיימת לכאורה בשלב בו נשקלת ההשעייה הרי שהמדובר במסקנה התקפה אך לנקודת הזמן המקדמית בה היא נבחנת, ומטבע הדברים בסוף ההליך היא עשויה להשתנות לאור המארג הראייתי שייפרס בגדרו וטענות הצדדים.

על פני הדברים דחיקת אירוע השינה, אשר למרבה המזל הסתיים ללא פגיעה בגוף בסביבה או ברכוש, לכדי "חבלה" חורגת מהמשמעות הטבעית של מונח זה. בנוסף, המשמעות המקובלת למונח שימוש לרעה בתפקיד היא של שחיתות, ולא נראה כי האירוע נשוא האישום - מבלי להפחית בחומרתו הבטיחותית - מגיע כדי כך. משכך, לא מצאנו להתערב בהחלטתו של בית הדין קמא ביחס לאישומים אלה, וערעור החברה בהקשרם נדחה.

סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו.

יוצא מכאן, כי מהבקשה עולה כי יש ספק של ממש לעניין מעורבותה של המבקשת בפעילות פלילית בתוך תחומי בית הספר, שהרי על אף שנחקרה אין כוונה להגיש נגדה כתב אישום ואין מניעה כי תחזור לעבודתה בבית הספר.

ט לעיל), את ההחלטה על השעיית המבקשת קיבלה המשיבה במסגרת הסמכות המוקנית לה בחוקת העבודה של עובדי מוסדות ההסתדרות להשעות עובד על רקע חקירה פלילית בעבירה מסוג פשע.

...

כך לדוגמא, דחה כב' הנשיא (כתוארו דאז) השופט גרוניס, בקשת רשות ערעור מהטעם כי בבקשה לסעד זמני השמיט המבקש עובדות העשויות להיות רלוונטיות לבקשה; וכך נאמר: "... דין הבקשה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים, כנטען על ידי המשיבה בתשובתה. ההלכה הידועה היא, כי על העותר לסעד זמני, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבקשה המוגשת במעמד צד אחד, לבוא לבית המשפט בניקיון כפיים, לפרוס בפני בית המשפט את כל העובדות העשויות להיות רלוונטיות לבקשתו... במקרה דנן לא עמד המבקש בחובה המוטלת עליו לנהוג בניקיון כפיים, שכן הוא השמיט מידע חיוני רב מבית המשפט כגון: ... נתונים אלה מצביעים כי בקשתו של המבקש מוטה ואיננה משקפת נאמנה את התמונה העובדתית... בנסיבות האמורות אין הצדקה שערכאת הערעור העליונה תיתן בידי המבקש סעד זמני (הדגשות שלי-ט.מ.)" רע"א 5826/11, אריאל טל נ' חברת חשמל ישראל בע"מ, פסקה 9 לפסק הדין.

מאחר וההשעיה היא במהותה מצב זמני ועל רקע נסיבות החלטת ההשעיה, לא מצאנו כי מאזן הנוחות נוטה למתן הסעד המבוקש.

סוף דבר: מהמקובץ עולה כי הבקשה נדחית.

משנדחתה הבקשה תשלם המבקשת הוצאות בסך 2,500 ₪.