חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעבר ממסלול פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

" ובסעיף 6 לחוק ההתיישנות נקבע המועד ממנו מונים את תקופת ההתיישנות: "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדת עילת התובענה". עניינה של התביעה שבפנינו בזכאות התובעים לפנסיה תקציבית וזאת לנוכח טענתם כי העברתם ממסלול של פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, נעשה שלא כדין, בדרכי מירמה וללא ידיעתם והסכמתם למעבר (סעיפים 4 ו – 32 לכתב התביעה).
...
סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". סעיף 8 קובע אפוא את כלל הגילוי המאוחר: כאשר נעלמו מעיני התובע עובדות מהותיות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא היה יכול למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות עם גילוי העובדות.
לנוכח כל האמור לעיל, התובעים לא נהגו ב"זהירות סבירה" ולא התקיים הדרוש לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות לצורך הארכת תקופת ההתיישנות להגשת תביעה כנגד הנתבעת בגין העברתם מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.
אשר על כן, התביעה נדחית מחמת התיישנות.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

" ובסעיף 6 לחוק ההתיישנות נקבע המועד ממנו מונים את תקופת ההתיישנות: "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדת עילת התובענה". עניינה של התביעה שבפנינו בזכאות התובעים לפנסיה תקציבית וזאת לנוכח טענתם כי העברתם ממסלול של פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, נעשה שלא כדין, בדרכי מירמה וללא ידיעתם והסכמתם למעבר (סעיפים 4 ו – 32 לכתב התביעה).
...
סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". סעיף 8 קובע אפוא את כלל הגילוי המאוחר: כאשר נעלמו מעיני התובע עובדות מהותיות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא היה יכול למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות עם גילוי העובדות.
לנוכח כל האמור לעיל, התובעים לא נהגו ב"זהירות סבירה" ולא התקיים הדרוש לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות לצורך הארכת תקופת ההתיישנות להגשת תביעה כנגד הנתבעת בגין העברתם מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.
אשר על כן, התביעה נדחית מחמת התיישנות.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לביטוח המנהלים נאמר בפרשת מעלה חרמון כי אף הוא אינו בא במקום ביטוח בקרן הפנסיה, כך: "על פי ההלכה הפסוקה אף אחד מהמסלולים שבהם בוטחו עובדי המשיבה 2 אינו שקול לחברות בקרן פניה צוברת. כך למשל נפסק כי ביטוח מנהלים אינו בא במקום ביטוח בקרן פנסיה, מאחר שקיים שוני רב בין המסלולים". לפיכך, בהיתעלם מ"הסכם המעבר" אשר לא חל על עניינם של התובעים בעיניין מעלה חרמון, היה מקום ליישם את הילכת מעלה חרמון אף בעניינינו ולהצהיר כי התובעות זכאיות לפנסיה תקציבית.
...
מסקנה זו עולה לטעמנו אף עם הסכם 3.3.99.
המסקנה איפוא כי עצם "הכשרת" תשלום תוספת מכח הסכם 3.3.99 ל"עובדים ותיקים", אין בה כדי להפוך רכיב זה לרכיב פנסיוני ככל שלא היה כזה במועד הקובע.
משזו המסקנה, מתייתר הדיון בנפקותם של כתבי הויתור עליהם חתמו התובעות בשנת 2007 כתנאי לפיצוי רטרואקטיבי של 7 שנים בגין היעדר הפרשה בגין רכיב זה. התוצאה איפוא כי התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, התקבלה טענת היתיישנות במקרה דומה לענייננו בבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, שם נדונו טענות נגד העברת עובדים ממסלול פנסיה תקציבית לביטוח בפנסיה צוברת, סע (חיפה) 46001-05-11 מוחמד חושאן ואח' - הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, (5.2.14) (להלן: "ענין חושאן"), וכך נפסק, והדברים יפים ונכונים גם בעניינינו: "עניינה של התביעה שבפנינו בזכאות התובעים לפנסיה תקציבית וזאת לנוכח טענתם כי העברתם ממסלול של פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, נעשה שלא כדין, בדרכי מירמה וללא ידיעתם והסכמתם למעבר (סעיפים 4 ו - 32 לכתב התביעה). מכאן, שעילת התביעה נולדה במועד המעבר של התובעים מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, בחודש ספטמבר 2000 (ס' 5 לכתב התביעה).
...
הנתבעת טענה, כי התובעת ידעה היטב כי היא מבוטחת בפנסיה צוברת, ודין תביעתה להידחות על הסף וכן לגופה.
עם זאת, כיוון שהגיעו לכלל מסקנה שהמעבר לפנסיה צוברת הינו חיוני למשק בבחינת "צו השעה", סברו וקיבלו על עצמם לצמצם את מספר העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית, ואף התנו בהסכם המעבר ובהסכם 2001, שלא להוסיף על העובדים שהיו בתוכנית פנסיה תקציבית במועד הקובע, עובדים נוספים.
סיכומו של דבר, מתקבלת הבקשה לסילוק על הסף.
התביעה נדחית מחמת התיישנות ובהיעדר עילה, בהתאם לתקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין היתר נקבע כי עובדים קבועים שבוטחו עד לחתימת הסכם המעבר בפנסיה תקציבית, ימשיכו להיות מבוטחים במסלול של פנסיה תקציבית ואילו עובדים קיימים שהיו מבוטחים בפנסיה צוברת ימשיכו להיות משויכים למסלול זה (ראו: פרקים ד' ו- ה' להסכם המעבר).
...
עיקר טענות הצדדים: העירייה טוענת כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות מהטעמים הבאים: הלכה היא כי מרוץ ההתיישנות של תביעה לשינוי מסלול פנסיוני מתחיל מרגע בחירת המסלול הפנסיוני והשיוך אליו ולא במועד סיום יחסי העבודה (שאז מתגבשת הזכות לפנסיה).
משכך שוכנענו כי אין לקבל את טענות התובע בעניין זה לפיהן היה מועסק במשרה תקנית טרם שנת 2002.
מעבר לאמור ואף אם היה נקבע אחרת לעניין סטטוס ההעסקה של התובע, הרי שמצאנו שהתובע היה מודע לזכויותיו וצורת העסקתו ואף פנה במספר הזדמנויות לעירייה בנוגע לכך.
סיכומו של דבר, מצאנו לקבל את בקשת התובעת לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות ולדחות את טענות התובע לקיומם של החריגים לחוק ההתיישנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו