מעבר למתחרה לאחר מכתב פיטורים

בנוסף, חלוקים הצדדים בנקודות הבאות: האם כדין שללה הנתבעת מהתובע פצויי הפיטורים, למרות פיטוריו, בשל טענתה לגניבת ציוד ממנה; להתקנת מוצריה על ידו בהיעדר חשבונית; פתיחת עסק מתחרה שלו והטיית לקוחותיה לפנות לשירותיו באופן פרטי; האם כדין נוכה משכר התובע, בחודש 10/11, סך 3,000 ₪ בגין ארגז כלים; האם זכאי התובע לשכר בגין מחלה, בה שהה בין התאריכים 18.10.11 - 4.11.11, אם לאו; האם זכאי התובע לפדיון חופשה שנתית; האם זכאי התובע לתשלום פצויי הלנת שכר, בגין רכיבי שכר שתשלומם הולן, שלא כדין.

מאחר שלא נתבע רכיב "הבראה" בתביעה - לא היה מקום לתובעו בסיכומים ולא נרחיב בו כעת, מעבר לציון העובדה, שבדקנו ומצאנו ששולם כל המגיע בו. חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 מחייב מעסיק לתת לעובדו הודעה על תנאי עבודה, בה יפורט גם - "סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה" [סע' 2(א)(5) לחוק].

ככל שצבורים כספים על שם התובע בחברת הביטוח "כלל" או בקרן פנסיה אחרת - ניתן להחזיר את הסכום הצבור על חשבון "פיצוי פיטורים" לידי הנתבעת, בכפוף לכללי הקרן ולאחר ביצוע פסק-דין זה; אם יש תשלומים הצבורים על שם התובע ברכיב "תגמולים" (עובד ומעסיק), יש למסור בידו מכתב שחרור, בתוך 30 יום, וניתן לנכות מהסכום שנפסק לעיל, החלף ההפרשה הפנסיונית, את הפרשות המעסיק, בלבד.

...

שוכנענו, כי - התובע אינו זכאי לתשלום עבור ימי חג ודין תביעתו ברכיב זה להידחות.

יוצא, אפוא, בגין תקופת עבודתו זכאי היה התובע להפרשות מעסיק, ברכיב תגמולים, בסכום מצטבר של 5,648 ₪.

סוף דבר צו ההרחבה בענף המוסכים לא חל על יחסי הצדדים; לפיכך, תביעות התובע לתשלום זכויות מתוקף הוראותיו - תוספת ותק וקרן השתלמות - נדחו.

התובע צירף לתיק בית הדין מסמכים כגון הסכם ההעסקה לרבות התחייבות לסודיות ואי תחרות ונספח ב' שכותרתו "פירוט האופן שבו יחושבו ריווחי החברה בפרויקטים מהם יהא העובד זכאי לבונוס"; העתק הסכם בעלי מניות; העתק נסח הנתבעת; העתק העברת הסכם מניות לחברה מיום 11.7.2012; העתק הודעת דוא"ל לגבי קרן הישתלמות לתובע; תיכתובות לגבי מצבה הפינאנסי הקשה של הנתבעת; העתק הודעת דוא"ל של הנתבעים הדורשת חתימה על סילוק תביעת כתנאי לקבלת שכר; העתק הודעות המביעות שביעות רצון מתפקוד התובע; העתק זימון עובדים לשיחה עם מנכ"ל החברה החדש מיום 3.12.2012; העתק מכתב פיטורים; תלושי משכורת; העתקים מהסכמי העסקה של עובדים שונים; העתק כתב תביעה שכנגד שהגישה החברה בהליך שבו תבעה אותה עובדת לשעבר בשם אלונה פרבר (ס"ע 53945-06-13); העתק מהודעות דוא"ל שכתב התובע כהוכחה לעבודתו במהלך שנת 2012, ועוד.

התביעה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין התובע עתר לחייב את הנתבעת בתשלום בסך של 120,000 ₪ עקב "היתנהלות שערורייתית". לשיטתו הוא פוטר בחוסר תום לב קצוני ולאחר שעבר "מסכת היתעללות": לא קוים לו שימוע; הנתבעת סירבה למסור לו מסמכים אישיים שנותרו בתיבת הדוא"ל המעורבת; הנתבעת הותירה את התובע ללא מקום עבודה; סירבה לתת לו מכתב פיטורים כדין; הותירה אותו ללא רכב באופן פיתאומי שבוע לפני המועד המוסכם; אלצה אותו להגיש תלונת שוא למשטרת ישראל בגין גניבת רכב; פגעה בפרטיותו ורמסה את כבודו כאדם.

...

משכל אלה הוכחו אנו סבורים שיש לקבל את רכיב תביעה זה במלואו, ולחייב את התובע בתשלום בסך 50,000 ₪ בגין הפרת הסכם העבודה.

מכל מקום יתכן שמדובר בעילה שאינה בסמכות בית הדין לעבודה, כפי שהגדירה הנתבעת עצמה עת ציינה ברישא הבקשה "עסקינן בתביעה כספית (חוזית, נזיקית)". לסיכום תביעת התובע נגד הנתבעים 2-3 נדחית.

ככל ששם התובע עדיין מופיע בפרסומי הנתבעת אנו מורים על הסרת שמו בהתאם (בקשה שלגביה לא חלקה הנתבעת).

שלישית – המשיב טען בתצהירו, כי לאחר שניתן לו מכתב הפיטורים, ביום 22.1.2018, ביקש ממנהל מערכות המידע של המבקשת לשבת עימו ולנקות את המחשב מחומריו הפרטיים.

התחייבות לאי תחרות ש"שאינה מגנה על אינטרסים של המעביד, מעבר לאנטרס אי-התחרות "כשלעצמו" (כגון אינטרסים שלו בשמירה על סודות מסחריים ורשימת לקוחות), אינה מעצבת "אינטרס לגיטימי" של המעביד, ודינה להפסל בהיותה נוגדת את "תקנת הציבור" (ר' ע"א 6601/96 AES System Inc – סער פ"ד נד(3) 850, 870 (2000)).

נדמה, כי טענת המבקשת לפיה הכירה את המשיבה בטרם הוגשה הבקשה הראשונה וראתה במשיבה כמתחרה שלה, אינה עולה בקנה אחד עם טענת המבקשת בסיכומיה, כי לאחר הדיון בבקשה הראשונה "העמיקה חקר וגילתה כי המשיבה עוסקת אף היא בתחום איחסון המידע" (ר' סעיף 16 לסיכומי המבקשת; סעיף 20 לסיכומי המשיבה; פרוטוקול עמ' 1 שורה 23 ובעמ' 2 שורה 1).

...

לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון בכל החומר שהובא בפנינו, לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי לפיה ספיר לא עמדה בנטל להוכחתו של "סוד מסחרי". בכל הנוגע לרשימת לקוחות הובהר בפסיקה, כי "רשימת ספקים או לקוחות תוכר כסודית רק כאשר היא מחזיקה "ערך מוסף" מלבד קיבוץ שמות הלקוחות או הספקים בענף, בנסיבות בהן הוכח כי נדרש מאמץ מיוחד בגיבושה, ויש יתרון בקבלתה מן המוכן" אין חולק, כי קוד המקור של המבקשת, הוא ליבת הטכנולוגיה פורצת הדרך שלה, אותו גורם ייחודי המבדיל בינה לבין חברות הזנק אחרות בתחום אחסון המידע.

האמנם איגואזיו היא חברה מתחרה נקדים ונאמר כי שוכנענו מן הראיות לכאורה שהוצגו בפנינו, שאיגואזיו אינה חברה המתחרה במבקשת, במישרין או בעקיפין.

בתגובתה ציינה איגואזיו, כי "אין ולא יכול להיות לקוח אשר מתלבט בין המבקשת לבין המשיבה הפורמלית, וזאת משכאמור, הן אינן מציעות את אותו המוצר". שוכנענו, לאחר שמיעת הראיות, כי צודקת איגואזיו בדבריה.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

אין חולק כי לאחר אותה שיחה קיבל התובע מכתב פיטורים שבו צוין כדלקמן: "הנידון: לביא עוז- הודעה על סיום העסקה

לעניין הטענה כי התובע פנה ללקוחות החברה על מנת לעבור לחברה מתחרה- גם בעיניין זה לא הביאה הנתבעת ולו ראשית ראיה להוכחת טענתה, ואף עלה מעדותו של התובע (שלא נסתרה) כי החל לעבוד כעבור מספר חודשים בחברה שכלל לא קשורה לעיסוקה של הנתבעת (עמ' 9 לפרוטוקול).

...

איננו מקבלים את טענת התובע לפיה הוא זכאי לפיצוי בגין אי קיומו של הליך שימוע.

לכן גם דין טענה זו להידחות.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין, את הסכומים כדלקמן: פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל חוסר תום לב בסך 7,500 ₪.

ביום 16.11.15 קיבלה התובעת את סיכום שיחת השימוע מהנתבעת וכן מכתב פיטורים, בו נכתב, כמצוטט: "בעקבות שיחת השימוע אשר היתקיימה עמך ביום 15.11.2015 שסיכומה מצורף, ולאחר שנשקלו הדברים אשר נאמרו על ידך, הננו להודיעך כי הוחלט להפסיק את עבודתך בחברה החל מיום 16.12.2015, בשל השינוי בצרכי החברה כתוצאה מהגידול המשמעותי בהיקפי הפעילות, רכישת חברת אבישר והרכישות הנוספות הקרובות.

לטענת הנתבעת, נתוקה של התובעת ממערכת המחשב נעשה לאור הנוהג בחברה לגבי עובדים החשופים למידע סודי של הנתבעת, ולטענתה חששותיה לא היו לשוא שכן התברר בדיעבד כי כבר בסמוך לשיחת השימוע שוחחה התובעת עם מנהלה של המתחרה הישירה של הנתבעת ועברה לעבוד שם לאחר פיטוריה.

...

משכך שוכנענו כי בהליך פיטוריה לא היה בכדי לגרום לפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה.

על כן התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 50,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 24.12.15 ועד יום התשלום בפועל.