מעבר הילדים לאם עקב הסתה של האב

הילדים אינם גרים אצלה מסיבות שלהם, שהעיקרית שבהם הוא המרחק ממרכז חייהם אליו הורגלו וכן ממקום הלימודים, או מסיבות אחרות אפשריות, כגון הנטען על ידי האם בגין הסתת האב.

התוס' מקשה מדוע נתינה בע"כ אינה נתינה, הרי העכבה אינה מצד הנותן אלא מצד המקבל? ותירצו שיש לחלק בין תנאי שנועד להנאת והרווחת אביו לבין תנאי שנועד להנאת עצמו, בתנאי שנועד להרווחת אביו, מסתכלים על הצורך של אביו ברווחה, וכל שאינו צריך זה נחשב שהתנאי קוים.

והינה גם אם המטלה לנהוג כאם מיטיבה כלפי ילדיה כלולה במסגרת ההסכם, ונאמר שזהו בכלל דמי טפול שהאב משלם עבור הטיפול הראוי שהאם תעניק לילדים, הינה כאשר האב טוען שהאם לא קיימה את חלקה הרי זה דומה לטוען על האם שהיא עברה על התנאי, והרי מבואר בשו"ע הנ"ל בחו"מ סימן רמ"א ס"י שכה"ג נטל ההוכחה על הנותן, ובמקרה זה על האב להוכיח שהאם לא קיימה זאת כראוי, וכל הפירושים שוים בזה, ועל כן בהיעדר הוכחה אין להוציא את הכספים מהאם.

...

בנוסף, חוו"ד עו"ס בתסקיר הייתה לעיני ביה"ד בעניין זה, על כן בהעדר ראיה הדין כנ"ל. לאור האמור תביעת האיש להחזר דמי מדור בסך 100,000 ₪, נדחית.

הרב חיים ו' וידאל - דיין לאחר העיון מצטרף למסקנה.

הרב מרדכי רלב"ג – ראב"ד נפסק: תביעת התובע כנגד האישה להשיב לו סך של 100,000 ₪ נדחית.

] ולכן מסתבר הדבר שבמרחק כזה אשר נסיעה של שעה – שעתיים מבדילה בין מקום של האב למקום מגורי האם לא ישתנה הדין מה שקבעו חז"ל בת אצל אמה, כמו שלא תשתנה הלכה הנז', כשהורי הילדה שניהם גרים בעיר אחת, אלא שדירת האב בקצה העיר מצד אחד, ודירת האם בקצהו השני ופשוט כי תקנה זו שקבעו חז"ל בת אצל אמה לא ניתנה לשיעורין כאלה.

יג) אמנם במה דברים אמורים דוקא בילד שטובתו היא שיעבור עם אמו למקום אחר אבל במי שאין הכרח שיעבור, ובודאי אם טובתו שיישאר בבית שמש, מהיכי תיתי שהאם תיקח הילדים למקום שפחות טוב להם, ולא עוד אלא שתחייב האב לממן מדורם במקום שאינו טוב להם ואינו נוח לו. אדרבה האב יכול לומר זכותי וטובת הילדים שידורו עמי ואין האם יכולה לקחתם עימה ועוד לידרוש שהאב יממן המדור וההעברה, ועיין במהרשד"ם (סימן קכג) שהזכרנו.

מיהו יש לומר שבד"א בזמן חז"ל שעיקר החינוך של הבן הוא ע"י האב, שהוא זה שמלמד את בנו ולכן צריך להיות עמו ומחונך ע"י. והוא הדין הבנות שעיקר חינוכן וההדרכה שהן מקבלות היא מהאם ולכן ראוי שיהיו עימה.

יש לציין שלעומת טענת האם שהאב מסית הבנים נגדה, עומדת טענת האב בכתבי טענותיו הטוען איפכא, שהאם היא זו שמסיתה את הילדים נגדו ומאיימת עליהם שאם יהיו בקשרים עמו תסלקם מהבית, הדבר לא נבחן על ידינו וראוי שייבדק ע"י בית הדין האיזורי.

...

סוף דבר כל הראשונים סוברים שבטוענת מאיס עלי אין לכופה להיות עמו.

ועיין עוד בשו"ת מהרי"ט (סוף סימן קיג) שכתב: "וגם אין לעכב על ידה שלא תלך אצל אביה בעיר שהוא דר בה דמאחר דלא כייפי' לה לדור עם בעלה עם מי תדור שיהא כבודה יותר מאביה ומי יחוש עליה חוץ ממנו." ולפי זה בנידון דידן אין הבעל יכול למנוע מהאישה להתגורר היכן שתחפוץ אף אם לא תהיה לה אמתלא מבוררת, וק"ו אם אחרי הבדיקה יגיע בית הדין למסקנה שיש לה אמתלא מבוררת וחייב לגרשה.

סוף דבר, מכיוון שהאם רשאית להתגורר היכן שתרצה, אין למנוע ממנה לעבור לירושלים.

אשר על כן, עותר האב לחייב את האם לשלם לו סך של 300,000 ₪ כפצוי סטאטוטורי ו/או בגין עוגמת הנפש, הכאב והסבל שנגרמו לו, כתוצאה מהתנהלות פושעת של הסתה וניכור על ידי האם, אשר הובילה לסרבנות קשר רבתית ואף לשאט נפש ושנאה של ממש של שני הילדים ק' ות', כנגד אביהם.

תחת הכותרת "הערכה מסכמת של עו"ס לסדרי דין" בעמ' 11 לתסקיר (להלן: "ההערכה המסכמת של העו"ס") נרשמו הדברים הבאים: "מדובר בהורים גרושים לשלושה ילדים, שההתרשמות היא שעברו קשיים ואי שקט בחיי נישואיהם וגם כשהתגרשו בשנת 2015 חזרו לחיות יחד. מהתאור של האם עולה שימוש בסמים מצד האב וגם תאורי אלימות. תיקים שניפתחו לאב במישטרה- ניסגרו, למעט התיק האחרון שבו התלוננה האם על אלימות מצדו ונימצא בבדיקה. עם זאת ישנם גם תיאורים של אלימות מצד האם כלפי מ' ... נראה כי הסיכסוך הנוכחי מעצים את קשיי הילדים, הם נאלצים לבחור צד עד כדי הגשת תביעה נגד אביהם והאב נצבע בצבע שלילי ביותר על ידי האם בעיניהם ... ההתרשמות היא כי יתכן שגם בן זוגה תורם להסלמה נוספת בסכסוך". בסופו של דבר, הומלץ בתסקיר על המשך זמני שהות בין האב לקטין מ' במרכז קשר וכן הרחבת זמני שהות בהדרגה למפגשים עצמאיים.

אמנם מצאתי מאז הפירוד מסרבים הילדים לקיים קשר עם אביהם בעקבות הסתה מצד האם, אך לכך יש להוסיף את היתנהלות האב עצמו, אשר מצאתי כי גם לו אחריות תורמת לסירובם של הילדים לחדש את הקשר עמו.

...

טענת המשיבה שבמשך השנים המערער נתן לה מזונות במסגרת הסכם הגירושין אינה מקובלת עליי.

לפיכך אני מורה כי הטיפול המשפחתי יתקיים כפי שנקבע אצל הגב' ל' ג', ויפה שעת אחת קודם.

שתי התביעות ההדדיות של הצדדים לביטול המזונות ולהגדלת המזונות נדחות.

התביעה הכספית בגין לשון הרע שהגישה האישה נדחית, לאחר שנמצא כי האישה לא הוכיחה כי האיש עוול בעוולת לשון הרע ומנגד האיש הוכיח, כי קיימת לו הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות ודין התביעה להידחות.

ומן הכלל אל הפרט, התשתית העובדתית והראייתית שהונחה בפני במקרה דנן, לרבות חוות דעת מומחית שמונתה מטעם בית המשפט ועדויות בעלי הדין והעדים מטעמם מביאתני למסקנה כי במקרה דנן האם נקטה בפעילות מכוונת על מנת להגביל ואף לשלול את אפוטרופסותו הטבעית של האב על ילדיו וזאת מתוך ובשל תחושות אישיות שלה של נטישת בן זוג ואכזבה מגורל היחסים.

לפיכך ונוכח העובדה כי דין תביעת חידוש הקשר להיתקבל וחידוש הקשר יכול להתרחש רק אם הנתבעת תעבור הליך טפולי משמעותי שיאפשר לה לאפשר את הקשר בין הקטינים לאביהם, אני מחייבת את האם לפנות לטפול משמעותי לצורך היתמודדות עם המשבר המשפחתי ועל מנת לסייע לילדים להחלץ ממצב הניכור ההורי אליו נקלעו נוכח ההסתה הקשה שעברו כנגד אביהם.

...

התשתית הראייתית הובילה למסקנה כי האם היא זו שהחלה את מירוץ כדור השלג ביום 11.10.2015 , בעת ששיתפה את הגב' ש' כי חוששת שהאב פגע מינית בקטינה .

המומחית מטעם בית המשפט מגיעה למסקנה כי בשלב זה אין כל אפשרות לחידוש הקשר וייתכן כי בטווח הארוך, אם תשכיל האם לשנות עמדתה העויינת כלפי האב ולשחרר בכנות את הילדים להיות איתו בקשר, יהיה סיכוי לחידוש כלשהו של הקשר.

סוף דבר, דין תביעת האב להתקבל, אלא שהפסקת הקשר ובהמשך, ניתוק הקשר והתנגדות הקטינים לחידוש הקשר עם האב, נעוצים בהתנהלות האם והמפתח לחידוש הקשר בידיה.

8.5.6 עוד הודגש כי היה והאם תשנה את היתנהלותה ותפסיק לסבור (ולא רק להסית) כי אשת האב היא מתעללת סדרתית בילדים רכים, הרי שאז ניתן יהיה לומר שהצליחה לעבור תהליך שהוא בריא עבורה ועבור הילדים.

הדרך שנראית בעיני בית המשפט מתאימה להתערבות וטפול הנה הרחבה משמעותית של זמני שהות של הילדים עם אביהם וצמצום משמעותי של הילדים עם האם בביתה, חיוב האם בטיפול פסיכיאטרי מתאים והדרכה הורית ומעקב אינטנסיבי של רשויות הרווחה תוך הבהרה מראש: היה והסימפטומים של הסתה, ניכור ועלילות שוא מצד האם יחזרו על עצמם, יישנו, לא יפחתו בעצימותם, כך יצומצם הקשר של הילדים עם האם וזמני שהות יהיו מפוקחים יותר.

...

₪ אני מחייב את האם בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך 24.5.

באם כל האמור לעיל לא יסייע לשיפור מידי במצב הילדים ובהתנהלות האם, תשקול העו"ס לחוק הנוער נקיטת הליכי נזקקות ותשקול העו"ס לסדרי דין להגביל הקשר של האם עם הילדים לקשר עם פיקוח בלבד.

אני מורה על המצאת פסק הדין לפרקליטות מחוז צפון שתשקול מתן היתר לחקירה מתאימה בהתאם להנחיה 2.5 .