שנית, וזה העיקר, נוכח העובדה שאין לקבל את אופן החישוב שנקבע בפסק דינו של בית הדין האיזורי, הרי שלצורך קביעת סכום גמול שעות נוספות וגמול בעד עבודה במנוחה שבועית המגיע לכל עובד בעד עמלות מכירה יהיה צורך בעריכת בירור פרטני סבוך, שכן יהיה צורך לאתר את נתוני המכירות של כל עובד בכל יום עבודה אל מול דו"ח הנוכחות באותו יום עבודה, ולבחון באיזה ימים ובאיזה שעות התגבשה הזכות לעמלת המכירה, מה היה שיעור עמלת המכירה בעד כל עסקה, ועל יסוד נתונים אלה לחשב את סכום הגמול המגיע.
כך למשל, במקרה שבו עילת התביעה היא אי הכללת רכיב שכר מסוים המשולם בסכום קבוע ב"שכר הרגיל" לפי סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה, וכל אשר נידרש הוא חישוב גמול שעות נוספות בעד אותו רכיב, עת בתלוש השכר של העובד נתונים הן לגבי שיעור רכיב השכר והן לגבי מספר השעות הנוספות והגמול בעדן (125% או 150%) ששולם לעובד בכל חודש, לא תהיה מניעה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, שכן הבירור הפרטני שיש לערוך אינו שונה במהותו מהבירור שיש לערוך למשל בחישוב הזכאות להפרשות לפנסיה בהתבסס על תלושי השכר.
...
עוד לטענתה מסקנה בדבר אישור התובענה אף נתמכת מעמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר הוגשה במסגרת העתירה שהוגשה על פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין קסטרו (בג"ץ 5148-18 אור שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'), שטרם הוכרעה.
בהתייחס לעילת תביעה זו, אני סבורה כי הדרישות העולות בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות מתקיימות בעניינו.
אשר לכך שתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות עניין (סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות) – נחה דעתי כי המדובר בסוגיה המתאימה לבירור בדרך של תובענה ייצוגיות.
סוף דבר
לאור כל המפורט לעיל, יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, בהתאם למפורט להלן:
חברי הקבוצה: עובדי המשיבה שהועסקו בסניפיה בתפקיד יועץ מכירות (לרבות מורשה קופה), במהלך התקופה שמיום 14.7.2012 (שבע שנים לאחור ממועד הגשת הבקשה, נוכח הוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958) ועד ליום 26.10.21.