מספר שעות המנוחה המגיעות לעובד

לטענתה: "לפני שהיא הגיעה המעסיק שלי לימד אותי מה אני צריכה להגיד לה ומה שהוא אמר אני אמרתי." וכן – "הוא אמר לי לא לספר לה שאני עובדת בחוץ או שאני לא מקבלת משכורת" הנתבעים טענו שהתובעת העבירה כספים למשפחתה בסרילנקה בהיקפים גבוהים, המעידים על כך שקבלה כספים מהמנוח.

ביום 26/4/2016 חש המטופל שוב ברע והובהל לבית חולים כשאני לצידו יום ולילה (למעט מספר שעות מנוחה), אולם למרבה הצער נפטר ביום 28/4/2016 בבית החולים.

יחד עם זאת, נקבע בפסיקת בית הדין הארצי כי עובדים אלה זכאים למנוחה שבועית בת 25 שעות ולגמול עבור עבודה במנוחה השבועית בשיעור 150% משכרם הרגיל, ככל שיוכח כי עבדו במנוחה השבועית.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעים ישלמו לתובעת: פיצויי פיטורים בסך 29,062 ₪.

בשים לב לכך שחלק הארי של התביעה התקבל, אנו קובעים כי הנתבעים ישאו בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בענף השמירה והאבטחה חל היתר העבדה בשמירה במנוחה השבועית ובשעות נוספות (י"פ 191 התשי"א, עמוד 1375) (להלן - ההיתר), המתיר העסקה במנוחה השבועית, ובילבד שבמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד ייתן לו המעביד מנוחת פיצוי, כלהלן: "1.א. עובד בשמירה מותר להעבידו במנוחה השבועית, ובילבד שבמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד יתן לו המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבד כאמור (להלן – מנוחת פיצוי).

זאת, על מנת שתכליתה תוגשם, ואכן לחלקם אף ביטוי מפורש בשינויים המחויבים בדין החל על מנוחת פיצוי, הוא ההיתר מכוחו עצם העבודה ביום המנוחה השבועי חוקית, כפי שנדגים בהיתרים החלים על עובדי השמירה, ומבלי למצות נעמוד על חלקם: ראשית, לענין רציפותה ומשכה של מנוחת הפצוי - נקבע בהיתר החל על עובדי השמירה כי זו כי "תהיה רציפה אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות ניתן לחלקה לפרקים ובילבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפצוי המגיעה". משמע, מנוחת הפצוי בדומה למנוחה השבועית צריכה להיות רציפה.

...

דין הערעור המופנה כנגד הקביעה כי זכאי העובד לגמול מנוחה שבועית עבור עבודתו במוצאי שבת, חרף כך שבגין עבודתו ביום שישי בערב ניתנה לו מנוחת פיצוי וכן שולם לו גמול מנוחה שבועית - להידחות.

זאת, נוכח הנסיבות הספציפיות של מקרה זה, ומהטעמים המפורטים בסעיף 93 לעיל.

לא מצאנו לחייב את המעסיקה בתשלום הוצאות ליתר המתייצבים בהליך בשים לב להיות השאלה שהתעוררה ראויה לליבון.

שנית, וזה העיקר, נוכח העובדה שאין לקבל את אופן החישוב שנקבע בפסק דינו של בית הדין האיזורי, הרי שלצורך קביעת סכום גמול שעות נוספות וגמול בעד עבודה במנוחה שבועית המגיע לכל עובד בעד עמלות מכירה יהיה צורך בעריכת בירור פרטני סבוך, שכן יהיה צורך לאתר את נתוני המכירות של כל עובד בכל יום עבודה אל מול דו"ח הנוכחות באותו יום עבודה, ולבחון באיזה ימים ובאיזה שעות התגבשה הזכות לעמלת המכירה, מה היה שיעור עמלת המכירה בעד כל עסקה, ועל יסוד נתונים אלה לחשב את סכום הגמול המגיע.

כך למשל, במקרה שבו עילת התביעה היא אי הכללת רכיב שכר מסוים המשולם בסכום קבוע ב"שכר הרגיל" לפי סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה, וכל אשר נידרש הוא חישוב גמול שעות נוספות בעד אותו רכיב, עת בתלוש השכר של העובד נתונים הן לגבי שיעור רכיב השכר והן לגבי מספר השעות הנוספות והגמול בעדן (125% או 150%) ששולם לעובד בכל חודש, לא תהיה מניעה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, שכן הבירור הפרטני שיש לערוך אינו שונה במהותו מהבירור שיש לערוך למשל בחישוב הזכאות להפרשות לפנסיה בהתבסס על תלושי השכר.

...

עוד לטענתה מסקנה בדבר אישור התובענה אף נתמכת מעמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר הוגשה במסגרת העתירה שהוגשה על פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין קסטרו (בג"ץ 5148-18 אור שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'), שטרם הוכרעה.

בהתייחס לעילת תביעה זו, אני סבורה כי הדרישות העולות בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות מתקיימות בעניינו.

אשר לכך שתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות עניין (סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות) – נחה דעתי כי המדובר בסוגיה המתאימה לבירור בדרך של תובענה ייצוגיות.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: עובדי המשיבה שהועסקו בסניפיה בתפקיד יועץ מכירות (לרבות מורשה קופה), במהלך התקופה שמיום 14.7.2012 (שבע שנים לאחור ממועד הגשת הבקשה, נוכח הוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958) ועד ליום 26.10.21.

לעתים, ציינה, התובע נוהג במונית מספר שעות, מגיע הבית לנוח, ושב למספר שעות עבודה נוספות.

...

לא שוכנעתי כי אין קשר סיבתי בין האשפוזים בשנים 2017-2108 לבין הפגיעה מהתאונה.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד התובע בשיעור של 13% בתוספת מס ערך מוסף מתוך הסך של 416,029 ₪ ובסה"כ סכום של 63,278 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסכום של 10,000 ₪.

התובע סרב והלך לביתו, ולאחר מספר שעות של מנוחה בבית, ובעצת בנו הגיע למד"א ומשם הועבר לבית חולים הדסה, שם אובחן ארוע מוחי.

...

יג. מכל האמור לעיל עולה כי אכן הרב בלוי העיר לתובע על כך שהכניס פועל ערבי ללא ליווי.

בנסיבות אלו – אין מנוס מדחיית התביעה, ומשלא נמצא אירוע חריג – אין מקום להעביר את עניינו למומחה רפואי.

סוף דבר: מכל האמור לעיל - התביעה נדחית.