סעיף זה קבע פיצוי מוסכם אחיד לכל הפרה יסודית של ההסכם, בין שעסקינן בהפרה יסודית מוסכמת ובין שזו מסתברת ומתבססת על הוראות הדין; בין שמדובר בהפרה קלה וקצרת מועד של אחד מהסעיפים שלגביהם סיכמו הצדדים שהפרתם מהוה הפרה יסודית ובין שמדובר בהפרה מהותית של אותו סעיף; בין שמדובר בהפרת סעיף 6.2 להסכם שאותו הפרה ספיר, כקביעתי, שעניינו הפסקת הפעילות הקמעונאית במושכר למשך חודשים, ובין שמדובר בהפרת סעיף 14.3 להסכם העוסק בחיובי התשלום המוטלים על ספיר.
כך, הפרת הוראות הסעיף, המהוה הפרה יסודית של ההסכם שבגינה זכאית ממן לפצוי המוסכם החוזי, תהיה בין אם ספיר השהתה את הפעילות במושכר לתקופה של 15 ימים בשנה ובין אם עשתה זאת למשך מספר חודשים.
...
גם אם מצא בית המשפט כי בוצעה הפרה בוטה וחמורה של הוראות החוזה אין משמעות הדבר קיומו של נזק בלתי ממוני, ועל נפגע ההפרה לעמוד בנטל המינימאלי להראות כי אכן נגרם לו נזק.
אמנם נטען כי אבידן הוא זה שסבל מעגמת הנפש, אך אבידן אינו בעל דין בהליך דנא, ואין ראיות שיש בהן כדי 'להעביר' את הנזק מאישיות משפטית אחת לשנייה, משכך אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין נזק לא ממוני.
לסיכום קביעותי
אני מקבלת את תביעת ממן לפיצויים מוסכמים ככל שמדובר בהפרה של סעיף 6.2 להסכם השכירות, עת הפסיקה ספיר להפעיל את המושכר למשך כ-6 חודשים, וכן בגין הפרת סעיף 12 להסכם בגין אי מסירת המושכר במועד, בתום תקופת השכירות (שתיהן הפרות יסודיות).
