מסמכים רפואיים המותרים להעברה למומחה פסיכיאטר

לפני בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים האורתופדי, הנורולוגי, א.א.ג., הפסיכיאטרי והראומטולוגי.

הצדדים ימציאו למומחים את כל המסמכים הרפואיים המותרים בהתאם להוראות תקנה 8 לתקנות, על פי המועדים הקבועים בה על מנת שיעיינו בהם לצורך הכנת חוות דעתם, וימסרו עותק לצד שכנגד.

מינוי המומחים יכנס לתוקף תוך 60 ימים מהיום; אין להעביר למומחים תעוד בטרם חלוף המועד, ואין לקבוע מועד לבדיקה בטרם חלוף המועד.

...

בתוקף סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986 (להלן: "התקנות") ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים שצורפו, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בתחום האורתופדי ובתחום הראומטולוגי, עקב תאונות הדרכים נשוא התובענה.

לפיכך אני ממנה בזאת את ד"ר יובל ברוך כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, ואת פרופ' וינברגר כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגי, על מנת שיחוו דעתם בדבר מצבו הרפואי של התובע בגין תאונות הדרכים מימים 26.11.19 ו-26.12.20.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים ולמומחים ותקבע את התיק לתזכורת פנימית ליום 23.3.22.

התובעת טוענת, שמסמכים אלה, שהומצאו למומחה לאחר שנבדקה, מציגים תמונה מעוותת וחלקית ומכל מקום אינם בגדר מסמכים רפואיים המותרים בהצגה, הגם שמדובר במומחה בתחום הפסיכיאטריה.

על אף האמור, הפסיקה הזהירה לא אחת, שאין המדובר בתחום פרוץ לכל מיסמך באשר הוא, ויש לוודא שהמסמך, גם אם לא נערך על ידי רופא יהא רלוואנטי וממקור מוסמך, וצריך שייערך "לצורך טפול רפואי". בית המשפט הוסיף וקבע שבהחלטה לגבי תיחום מסגרת החומר המותר להמצאה למומחה לפי תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) צריכים להנחות את בית המשפט שני עקרונות: האחד, שמלאכת השיפוט תישאר תמיד בידי בית המשפט ולא תועבר על-ידיו למומחה; והשני, שיתאפשר למומחה לקבל מידע ותעוד הדרושים לו כדי שחוות-דעתו תהיה רצינית, עניינית ומקצועית.

...

אבל מה שמוצג הם מסמכים אילמים, שאינם מסמכים רפואיים, שהמומחה לכאורה מתבקש לגבש מסקנה בנוגע למשקלם ומשמעותם, מבלי שהוצגה לפניו התמונה בכללותה.

אך לעת הזו, שעה שהמומחה כבר בדק את התובעת, אין זה תפקידו לבחון את מהימנות גרסתה באמצעות מסמכים חיצוניים, גם אם "המחיר" לכך יכול ויהא בסופו של דבר זימונו לחקירה או דחיית קביעותיו וכמובן שאיני קובעת מסמרות.

משכך, אני קובעת שאין להציג למומחה את המסמכים המפורטים לעיל.

לגבי המסמכים שיוצגו למומחה הרפואי קבעתי בהחלטת המינוי כי הצגת מה שבמחלוקת תועבר תחילה לאישורי, כלהלן: "הצדדים ימציאו למומחה את כל המסמכים הרפואיים המותרים בהתאם להוראות תקנה 8 לתקנות, על פי המועדים הקבועים בה על מנת שיעיין בהם לצורך הכנת חוות הדעת, וימסרו עותק לצד שכנגד.

הצדדים מסכימים כי הפסיקה הרחיבה את סוגי המסמכים שאותם ניתן להעביר למומחה רפואי שממונה בתחום הפסיכיאטריה בתיק פלת"ד [רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. שמור, פ"ד מט(4) 865 (פורסם; 15.1.1996) (להלן: "ענין מגדל")]; אך הם חלוקים לגבי הקף ההרחבה ויישומה בפועל.

...

בהחלטה מיום 14.10.18, לאחר דיון בטענות הצדדים ובחיתוך הדין, הכרעתי וקיבלתי את הבקשה למינוי מומחה רפואי בנדון - בגבולות הגזרה, כדלקמן [סעיפים 36 עד 38 להחלטה]: "36. אם כן, גם בעילה החילופית, של בחינת קיומה, טיבה ושיעורה של נכות נפשית קודמת למותו של המנוח, אני מוצא, בנסיבות, כי לפי הדין יש להיעתר לבקשה למנות מומחה. בתחום הנפשי, במקרה בו המצוקה והקושי ניכרים, אך הנבדק בוחר שלא לעבור טיפול נפשי, אין לדרוש שראשית הראיה תבוסס בהכרח על מתן טיפול נפשי. די לנו ברישומים של דיווח מצד המשפחה על נטייה אובדנית (בצבא), באפיזודה הפסיכוטית המשמעותית שעבר התובע 9 חודשים טרם אירוע התאונה, ובהפניית בית החולים את המנוח לטיפול נפשי 9 חודשים טרם מותו, כדי לבסס ראשית ראיה, שדי בה כדי להורות על הפניית המסמכים למומחה, על מנת שהוא יבחן ויחווה דעתו מה טיב ואופי נכותו של המנוח, ככל שעולה מהם - טרם התאונה; ואם קיימת - מה שיעור הנכות הצמיתה שהיה קובע למנוח לו בדק אותו טרם התאונה.

ראיתי את הפניית התובע לעולה ממה שנקבע בענין רע"א 7265/95 שרון גולדשטיין נ. ז'נט בראל פ"ד נ(3) 214 (25.11.96) (להלן: "ענין גולדשטיין") לענין הטעמים המיוחדים הנדרשים מקום בו אוסרים על המומחה בתחום הפסיכיאטריה לשוחח ולראיין "אנשים היכולים לתת למומחה, לפי דעתו המקצועית, מידע מועיל הנובע מקרבתם לנבדק בעבר ובהווה". בענין גולדשטיין הסתמך המומחה על דברי בעלה של התובעת שהתלווה אליה בעת התייצבותה לבדיקה אצלו, ובית המשפט מצא שלא הובאו טעמים מיוחדים המצדיקים איסור של הסתמכות המומחה, כאמור.

לסיכום, אינני מוצא שניתן לתת למומחה אור ירוק למתן חוות דעתו בענייננו, מבלי להבהיר למומחה ששתי השאלות: האחת, מה היו הנסיבות המדויקות של פגיעת הרכבת בתובע, והשנייה, האם מדובר בענייננו במעשה מכוון מצד המנוח – מצויות במחלוקת בין הצדדים; וכן - שהוא מתבקש ליתן חוות דעתו בתשובה לשאלות שנשאל בכתב המינוי - על פי התמונה המצטיירת לפניו לגבי המנוח מכל המסמכים שיוצגו לפניו.

אשר על כן, אני מורה כי מכתב הפניה למומחה יהיה בנוסח הבא (מכתב משותף מאת באי-כוח הצדדים): "המפורט להלן הינו על פי הנחייה מפורשת ומפורטת של בית המשפט:

בהמשך להחלטתי הקודמת מהיום, מתוקף סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 (להלן – "התקנות") ולאחר שעיינתי בכלל החומר המצוי בתיק ושוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום הפסיכיאטריה עקב תאונת הדרכים מושא התובענה, אני ממנה בזאת את ד"ר רוני יורן-הגש כמומחה רפואית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, על מנת שתחווה דעתה בדבר מצבה הרפואי של התובעת 1 בגין תאונת הדרכים מיום 3.7.20 (להלן – "התאונה").

הצדדים ימציאו למומחית את כל המסמכים הרפואיים המותרים בהתאם להוראות תקנה 8 לתקנות, על פי המועדים הקבועים בה על מנת שתעיין בהם לצורך הכנת חוות הדעת, וימסרו עותק לצד שכנגד.

מינוי המומחית ייכנס לתוקף תוך  60 ימים מהיום; אין להעביר למומחית הרפואית תעוד בטרם חלוף המועד, ואין לקבוע מועד לבדיקה בטרם חלוף המועד.

...

בהמשך להחלטתי הקודמת מהיום, מתוקף סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 (להלן – "התקנות") ולאחר שעיינתי בכלל החומר המצוי בתיק ושוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום הפסיכיאטריה עקב תאונת הדרכים מושא התובענה, אני ממנה בזאת את ד"ר רוני יורן-הגש כמומחה רפואית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, על מנת שתחווה דעתה בדבר מצבה הרפואי של התובעת 1 בגין תאונת הדרכים מיום 3.7.20 (להלן – "התאונה").

על המומחית להמציא הטופס לבית המשפט ולבעלי הדין, תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו. המזכירות מתבקשת להמציא החלטתי זו יחד עם טופס 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 לידי המומחית.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום בנסיבות העניין להורות על פסילתה ובטול מינויה של ד"ר מינציק-רסניק כמומחית מטעם בית המשפט, לאחר שסברתי, כי אין בהעברת המסמכים למומחית על מנת לפגוע בשקול דעתה של המומחית או להוות חומר האסור בהצגה לפני המומחית, אם כי ראוי בעיני, כי העברת חומרים שאינם תעוד רפואי, יעברו תחילה את מסננת בית המשפט, זאת לאחר שבהחלטת המינוי אפשר בית המשפט העברת חומר רפואי ולא ציין, כי ניתן להעביר חומר שאינו רפואי.

במקרים בהם מדובר במינוי מומחים בתחום הפסיכיאטרי, הוכרה גמישות באשר לטיבם של המסמכים שמותר להעביר למומחה וממילא לאור גמישות זו, לא כל מיסמך אסור שמועבר יביא לפסילת חוות הדעת.

...

במקרה דנן, אני סבורה שסרטון המתעד את אירוע התקיפה, רלוונטי לצורך בחינת הערכת מצבה הנפשי וקביעה האם התובעת סובלת הפרעת דְּחָק בתר חבלתית, שהינה ממילא תוצאה של אירוע מסויים ועל מנת להעריך האם יש בו כדי לגרום להפרעה, על הרופא הבודק להתרשם מהאירוע, כאשר איני מוצאת מניעה לכך שהמומחית תתרשם מהאירוע באמצעות נסיבות חיצוניות או נסיבות אובייקטיביות אחרות ולא רק מסיפור המעשה על ידי התובעת.

בית המשפט ער לכך שהמומחית עלולה למעשה להסיק מסקנות, שייתכן והן שגויות בנוגע לאירוע (ולא בכדי עמדה המומחית על קבלת חומרי חקירה גולמיים, שהם אובייקטיביים יותר), אלא שעסקינן במומחית מקצועית, ממילא אם תעמוד בפני המומחית גרסתה של התובעת בלבד, גם אז יכולה המומחית להסיק מסקנה שגויה לגבי נסיבות האירוע וחוות דעתה של המומחית נתונה לביקורת, אך אין למנוע ממנה מידע אשר יש בו השלכה ברורה באשר למסקנות המומחית, מעצם הגדרת המחלה שעה שחסרים למומחית כלים כלשהם להעריך את הנכות, בין היתר באמצעות תיעוד של מהלך טיפולי כלשהו, דומתני, כי בחינת נסיבות האירוע עצמן יש בהן כדי לסייע בידי המומחית לבסס את חוות דעתה, כאשר יש לזכור, כי באבחנה העוסקת בהפרעת דחק בתר חבלתית, בראש ובראשונה, כחלק מהגדרת ההפרעה, יש צורך באירוע החבלתי.

סוף דבר, הבקשה לפסילת המומחית נדחית.