דיון והכרעה
המסגרת הנורמאטיבית
סמכות בית המשפט להורות על מתן צו לגילוי ועיון במסמכים בהליך לאישור תובענה ייצוגית מעוגנת בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010, לפיה:
"(ב) לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובילבד שנתקיימו תנאים אלה:
...
לאחר שעיינתי בבקשה לגילוי המסמכים, בתגובה ובתשובה לה, להלן החלטתי:
רקע כללי
המשיבה, אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ, מפעילה סניפים ברחבי הארץ, ביניהם סניף בנתב"ג.
לפי הנטען בבקשה לאישור, המבקש, מר אוריאל מנחוף, הועסק במשיבה החל מיום 27.4.2016 בתפקיד נציג מכירות בסניף של המשיבה בנתב"ג.
לפי הנטען שכרו הועמד על 30 ₪ לשעה והוא קיבל גם עמלות מכירה.
בהיעדר פנייה מוקדמת לארגון היציג – דין הבקשה סילוק על הסף.
לעמדת המבקש, יש להיעתר לבקשה הואיל והמשיבה לא הציגה בכתב התגובה לבקשה לאישור כל פירוט, חישוב אריתמטי, דוח עמלות, נוהל או חוזר שהוצא לעובדים מהם עולה כי תשלומים אלו מותנים ביעדים, כטענתה, הגם שאותו מידע נמצא ברשותה.
. בהינתן האינטרסים השונים שתוארו, הלכה היא שכאשר עסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הזכות לגילוי מסמכים מצומצמת יחסית בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים"
בכל הקשור לאיזון בין האינטרסים המנוגדים בהקשר של הליך אישור תובענה ייצוגית נקבע כך (בע"ע (ארצי) 48860-07-14 אופיר מיכלביץ' נ' קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ (21.3.2016), פסקה 12:
"הזהירות נדרשת גם בהתחשב בכך שהיקף המסמכים המבוקשים בהליכי אישור תובענות ייצוגיות הוא בדרך כלל גדול ורב, באופן שעלול לגרום פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים ובסודות מסחריים של הנתבע, כמו גם הכבדה משמעותית עליו ועל ניהול ... עם זאת, לא די לטעון להכבדה בעלמא, וממילא יש לבחון – מול ההכבדה הנטענת – את מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים וחשיבותם...אף לא די לטעון בעלמא לפגיעה בפרטיות, וגם אם קיים חשש לכך יש לשקול אם ניתן להורות על גילוי בכפוף לתנאים מסוימים..."
מהכלל אל הפרט :
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ברובה.