מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מסמך ערבות לתשלום פתק שיק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

רקע לתביעה בגין הערבות מקורה של הערבות, הנו בהלוואה בסך של 55,000 ₪, שהעביר התובע לנתבע 1 במזומן בחודש יוני 2015, ואשר הנתבע 2 ערב לה. ביחס להלוואה ולערבות זו, נערך מיסמך, פתק בכתב יד, שבו אישר הנתבע 1 בחתימתו כי לווה מהתובע סך של 55,000 ₪ שאותם ישיב עם דרישה ("כשאתבקש") ואילו הנתבע 2 הוסיף את חתימתו עליו, כערב.
עם זאת, בהעדר מיסמך בכתב, דורש התובע מהנתבע 2 רק את תשלום הערבות בסך 55,000 ₪.
ב.4 תחשיב שיעור החוב המעודכן להיום בהנתן ההכרעות בשאלות הקודמות, סכום חוב ההלוואה של הנתבע 2 כלפי התובע, עומד על סך של 200,000 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ממועד העברת הסכום (8-9 בספטמבר 2015) ועד מועד החתימה על פסק דין זה, בנכוי סך של 83,103 ₪ ששולם לשיעורין בהתאם לסכומי השיקים ולמועדי פרעונם עד לחודש דצמבר 2017 כשאף סך זה ישוערך עד למועד החתימה על פסק הדין.
...
סבורני כי זהו הכלל הראוי גם במקרים של גביית ריבית חריגה, וכי סטייה מכלל זה טעונה הצדקה מיוחדת.
לסיכום הנטען אין זכר במסמך ההלוואה שנערך בין הצדדים, והוא אף סותר את תוכנו של מסמך זה, המתייחס אך ורק להחזר של 200,000 ₪ ב- 72 תשלומים ולתשלום סך של 200,000 ₪ נוספים ביום 20.12.23.
סוף דבר ראש התביעה בגין מימוש ערבות הנתבע 2 בסך 55,000 ₪ נדחה, לאחר שהוכח שהחיוב שבגינו ניתנה הערבות, נפרע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכתב התביעה עולה כי החייבת ניהלה חשבון בבנק והותירה חובות בסכומים שונים: (1) בגין היתרה בחשבון העו"ש של החייבת סך של 543,988.85 ₪ נכון ליום 12.2.15 בתוספת ריבית של 13,035.61 ₪ מיום 31.12.14 עד ליום 20.2.15; (2) בגין 7 הלוואות שנטלה החייבת ולא פרעה אותן במועדים המוסכמים - 114,401.98 ₪ בתוספת ריבית של 483.78 ₪ עד ליום 11.2.15; ו- (3) יתרת החובה של החייבת מניכיון שיקים בסך של 45,629.72 ₪ נכון ליום 11.2.15.
עוד נטען בכתב התביעה כי המבקשות ערבו לחובותיה של החייבת בהתאם לכתבי ערבות בחתימתן, ולכן עליהם לשלם לבנק את החוב מכוח ערבותן.
סוזן נישאלה האם היא קוראת עברית והשיבה בשלילה, אך כשנשאלה האם אינה יכולה לקרוא אף לא מילה אחת, העידה כי "מילה אני יכולה. מילה קטנה כמו פתק שזה כמה מילים, אבל כל הטופס, טופס מכתב ארוך, לא יכולה" (עמ' 3 ש' 13-12).
דיון טענותיה המרכזיות של סוזן הן כי אינה קוראת עברית, הבינה מבעלה שהיא נידרשת לחתום על מסמכים בבנק לצורך פתיחת חשבון לבאד נכסים, חתמה על המסמכים בבנק במהירות רבה מבלי שהתבקשה לקרוא אותם ומבלי לקבל כל הסבר מפקידת הבנק על תוכן המסמכים ולא הבינה כי חתמה בשמה ובשם באד נכסים על מיסמכי ערבות לחובות החייבת.
...
טרם הבדיקה התבקשה לערוך בכתב ידה את תיאור השתלשלות העובדות, ולאחר מכן בבדיקה שנערכה בשפה האנגלית הציגה את המסמכים הבנקאיים הנושאים את הכותרת "ערבות בלתי מוגבלת". לפי דו"ח בדיקת הפוליגרף שצורף לתצהיר, הבודק הגיע למסקנה כי הנבדקת דוברת אמת בגרסתה כפי שהוצגה בפניו.
לפיכך, ולאור ההלכות הידועות שלפיהן די בטענות הגנה דחוקות לצורך מתן רשות להתגונן, אני מקבל את בקשת המבקשים ונותן להם רשות להתגונן.
הנני קובע קדם משפט מסכם לאחר הגשת תצהירים ליום 10/5/16 לשעה 8:30.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2013 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

מעבר למסמך זה, נסמך התובע על פתק בכתב ידו עליו רשום התאריך 25.8.05 ובו רשם: "כנגד 35,000 ₪ ג'ק פולמנוב אליהו רוסי ישלם החל מיום 25.10.05 לפי ריבית חוץ בנקאית בסך 645 ₪ כל חודש בחודשו". לטענת התובע השיק נשוא התביעה ניתן כביטחון בגין הלוואה בסך 35,000 ₪ אשר העביר לאיסק, ובתמורה קיבל את השיק חתום לפקודת הנתבעת 2 ומוסב על ידה ללא ציון סכום.
נוכח היותה בפועל ערבה לחיוב האם, יש בסיס לטענות בא כח הנתבעות כי מחמת היותה קטינה במועד חתימתה על השיק, אין תוקף לערבותה כלפי אמה מאחר והייתה חובה לקבל מראש את אישור בית-המשפט לפי סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962.
...
מקבל אני את גרסתה באשר לשיעור ההלוואות שקיבלה, אולם לא ניתן לקבוע פלוגתא מדויקת בדבר שיעור הכספים ששילמה לאיסק והיקף התכשיטים אשר לטענתה מסרה לתובע כבטחונות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
אני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 22-00550-12-5.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ומה כתוב בפתק? הוא נושא תאריך 17.6.18 ותוכנו נכתב בכתב יד. בכותרתו מצוין - "שני כהן רכישה". ותחת הכותרת נכתב: "ע"פ זיכרון דברים שנחתם בין הצדדים לגבי רכישה דירה ברחוב רש"י 40 ראשל"צ. אני מאשר כי מהתשלום ששני שילמה 650 אלף ש"ח לא יחושב ריבית והצמדה על סכום זה". בתחתית המסמך מר עמר חתם שהוא "ערב להסכם זה". גב' כהן שילמה במעמד החתימה על ההסכם 112,000 ₪ בהתאם לדרישה שבו.
וגם ממסמכי ההעברה של שלושת התשלומים שצרפה גב' כהן (נספחים 3-2 ו-12 לתצהירה), ומעשרת השיקים שצרפה (נספח 4 לתצהירה), לא עולה כי התשלום משויך דוקא בעבור תשלומי התמורה בגין הדירה.
...
האם עליה לשלמו בכל זאת, בהינתן מכלול הנסיבות שבוסס? והאם ניתן לבטל עמה את ההתקשרות נוכח סירוב זה, או להטיל עליה תשלום של פיצויים מוסכמים? האין לאפשר לה להשלים תחילה את התשלום ולא לבטל את ההסכם על אתר? בשאלות אלה ובאחרות יש להכריע.
ומה כתוב בפתק? הוא נושא תאריך 17.6.18 ותוכנו נכתב בכתב יד. בכותרתו מצוין - "שני כהן רכישה". ותחת הכותרת נכתב: "ע"פ זכרון דברים שנחתם בין הצדדים לגבי רכישה דירה ברחוב רש"י 40 ראשל"צ. אני מאשר כי מהתשלום ששני שילמה 650 אלף ש"ח לא יחושב ריבית והצמדה על סכום זה". בתחתית המסמך מר עמר חתם שהוא "ערב להסכם זה". גב' כהן שילמה במעמד החתימה על ההסכם 112,000 ₪ בהתאם לדרישה שבו.
אין בידי לקבל טיעון זה. התביעה שלפני אינה משקפת מצב דברים בו הכונס בא בנעלי חברת ארנו ומממש את המשכנתה שנטען שיש לה על דירת הגב' כהן.
אינני מקבל טיעון זה. ראשית, התובע טען זאת לראשונה רק בסיכומי התשובה מטעמו, ודי בכך כדי לדחות את הטענה בשל היותה שינוי חזית אסור.
התוצאה התביעה מתקבלת בחלקה, במובן זה שאני מקבל את הסעד החלופי לו עתר התובע, ומורה לנתבעת לשלם לתובע סך של כ- 538,000 ₪, בגין יתרת תשלום התמורה עבור הדירה, בצירוף הצמדה וריבית פיגורים בהתאם להוראות ההסכם ונספח התשלומים, לצורך השלמת תשלום התמורה בעבור רכישת הדירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יתרה מזאת, נספח ד' עליו מבסס התובע את תביעתו הוא לא יותר מפתק סתמי וחסר כל נפקות משטית, היות ואינו ערוך כהסכם מחייב, ואף לא מופיעים בו שמות הצדדים, מספרי זהות ו/או פרטים מינימאליים אחרים, כך שלא ניתן לקשור את המסמך לנתבע בשום דרך.
כיצד מתמודדים הנתבעים עם מסמכים אלו? בכתב ההגנה נטען: "10. ... אכן הנתבע פנה לתובע לקבלת ההלוואה, החתים את בנו כערב ומסר את השיקים, אלא שהתובע בסופו של יום לא העביר את הכספים (!) כפי שהתחייב על פי הוראות הסכם ההלוואה, ומשכך הנתבעים לא חבים כלפיו." בפתח הדיון כאשר נישאל ב"כ הנתבעים מדוע צורפו הדו"חות של החברה של הנתבע 1, השיב ב"כ הנתבעים: כדי להצביע על "הלוואות מאחרים", תשובה שיש בה פליאה רבה נוכח הטענות שבכתב ההגנה.
" (עמ' 28,27) חוק הערבות תשכ"ז-1967 אומנם אינו מחייב שהערבות תעשה ותגובה במסמך בכתב וכי ניתן לעיתים גם להסתפק בהתחייבות בע"פ של הערב לקיים את חיובו של אדם אחר, אולם סבור אני, שבמקרה הנידון, לא היה די בשיחת הטלפון הקצרה שהייתה בין עו"ד מישל מורג ובין רועי פרי, כדי להחיל את הערבות המקורית שניתנה על סך 1,200,000 ₪ בתוספת ריבית רבעונית של 0.9%, גם על מיסמך/ההיתחייבות מיום 3/9/2015 בסך 2,200,000 ₪ ו/או ליצור ערבות חדשה על סכום זה. רועי פרי לא ישב עם יוסף פרי ועם אביו מאיר שממה בעת עריכת ההיתחשבנות ובעת שהם סיכמו על הסך של 2,200,000 ₪ במסמך מיום 3/9/15, בתנאי תשלום שונים (תשלום ריבית כל חודש במקום כל ריבעון).
...
בכתב התביעה נטען: "6. ביום 24/07/2014 נעתר התובע לבקשת הנתבע מס' 1 ליתן לו הלוואה בסך 1,200,000 ₪, שנזקק לה לדבריו באופן דחוף לעניניו העסקיים בתחום הבניה.
אני דוחה את התביעה נגד רועי אורי פרי.
אני מחייב את הנתבע מאיר שממה לשלם לתובע יוסף פרי (פרחי) את הוצאותיו לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 60,000 ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.
כמו כן ובנוסף, אני מחייב את הנתבע מאיר שממה לשלם לתובע יוסף פרי (פרחי) את אגרת בית המשפט בתוספת הצמדה מלא למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום תשלום האגרה ועד יום החזר תשלום זה בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו