מסירת ידיעות לא נכונות ללא הסבר סביר לרשויות

הנאשמים רוזיו, גורקן וחברת לב העיר השמיטו מהדוח שהגישה חברת לב העיר לרשויות המס לשנת 2010 סכום זה ללא הצדק סביר, ורו"ח חנוך סייע לעריכת דוח של חברת לב העיר בשנה זו. כתוצאה מכך חברת לב העיר לא דיווחה לרשויות המס על ההכנסה שצמחה לה בגין מכירת האופציה בסך ₪3,741,995 בתוספת מע"מ, וגורקן ורוזיו השמיטו מהדוחות האישיים שהגישו את ההכנסה האישית שצמחה להם המפורטת לעיל ללא הצדק סביר.

כאמור, המדובר בעבירות שעניינן מסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר על פי אמת המידה האובייקטיבית, שהיסוד הנפשי לצדן אינו כולל זדון וכוונה להיתחמק ממס והן מצויות בתווך שבין עבירות המס במדרג הגבוה ביותר ובין אלה שבמדרג הקל, שעיקרן בהפרת חובת דיווח או ביצוע עבירה בנגוד להוראות (להרחבה ראו: ת"פ (שלום ת"א) 53984-07-14 פרקליטות מחוז תל אביב מסוי וכלכלה נ' דרקסלר (15.5.2015)).

ההבדלים בענישה לא הוסברו על ידי הצדדים בעת הטיעון לעונש, אך בשים לב לכך שהמדובר בעונשים מאוזנים וראויים בנסיבות, בראי מרחב שיקול הדעת של הצדדים בעריכת הסדר טיעון וקשיים ראייתיים נטענים, ובהיעדר כל טענה בהקשר זה מצד הצדדים כאמור, מצאתי לאמץ את הסדר הטיעון.

...

רקע ותמצית האישום הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם במפורט בכתב האישום אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון (להלן: "כתב האישום"), כמפורט להלן: הנאשמים 1, 2 ו-4 בביצוע עבירות לפי סעיף 217 ביחד עם סעיף 224א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), הנאשם 3 בביצוע עבירות לפי סעיף 217 ביחד עם סעיף 224 לפקודת מס הכנסה (בהכרעת הדין נרשם בשגגה סעיף 224א לפקודה ואני מורה על תיקון טעות סופר זו כעת בהסכמת הצדדים).

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: לנאשם 1: מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות בבית החייל, רח' וייצמן 60, תל אביב.

נתתי דעתי לעתירת הסנגור לקיצור שעות עבודות השירות היומיות בראי המצב הכללי במשק, התפשטות נגיף הקורונה והסגר בימים אלה, אך לא מצאתי להיעתר לבקשה בשים לב להתנגדות המאשימה, לעובדה שהצדדים הציגו במקרה זה הסדר טיעון סגור ובשים לב לכך שטענה מסוג זה, ככל שתתקבל, הרי שתביא לקיצור שעות עבודות השירות כמעט בכל תיק ותיק ואינה עונה, להשקפתי, על הגדרת "שיקולים מיוחדים" בעניינו של נאשם קונקרטי.

נתתי דעתי לעתירת הסנגור לקיצור שעות עבודות השירות היומיות בראי המצב הכללי במשק, התפשטות נגיף הקורונה והסגר בימים אלה, אך לא מצאתי להיעתר לבקשה בשים לב להתנגדות המאשימה, לעובדה שהצדדים הציגו במקרה זה הסדר טיעון סגור ובשים לב לכך שטענה מסוג זה, ככל שתתקבל, הרי שתביא לקיצור שעות עבודות השירות כמעט בכל תיק ותיק ואינה עונה, להשקפתי, על הגדרת "שיקולים מיוחדים" בעניינו של נאשם קונקרטי.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם, אשר מתוקף היותו עוסק מורשה מחויב בהגשת דוחות תקופתיים, הגיש למנהל מע"מ שני דוחות תקופתיים המצביעים על העדר פעילות עסקית, כאשר בתקופת הדיווח הנ"ל הוציא הנאשם 84 חשבוניות מס, מבלי לשלם את המס הגלום בהן במועד ומבלי לכלול אותן בדוחות התקופתיים שהגיש לרשויות מע"מ. הקף העיסקאות הכולל בגין אותן חשבוניות מס הנו 4,983,986 ₪, כשרכיב המס הנובע מהן הנו 724,380 ₪.

שתי עבירות של מסירת דוחות הכוללים ידיעות לא נכונות ללא הסבר סביר, לפי הוראת סעיף 117(א)(3) ושתי עבירות של הוצאת חשבוניות מס בלא לשלם במועד את המס הכלול בהן, לפי הוראת סעיף 117(א)(14) לחוק המע"מ. סכום המחדל עמד על 52,897 במועד הגשת כתב האישום.

...

בהסכמת המערער ערעורו נדחה.

לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות שבפני נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר, קנס הנע בין 36,000-72,000 ₪ וענישה נלווית.

ראו למשל: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013): "... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו (רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)).קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות. אף טענתו של המבקש, כי בסופו של יום, יזכו רשויות המס לקבל את כספי החוב בחזרה, אינה מובילה למסקנה, כי יש להקל בעונשו. המבקש מנע העברתם של כספים, אשר נועדו לקופת הציבורית, ובכך גיבש את חובו למשיבה. כעת מבקש הוא מבעלת חובו להמתין תקופה בלתי ידועה מראש, עד לפרעון החוב, ועוד לראות בכך טעם להקל בעונשו. איני סבור כי הדבר ראוי מבחינה מוסרית, וודאי שאין לעמדה זו כל עוגן משפטי...במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם." ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14).

עונשו של הנאשם סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים.

כזכור, במקרה זה המדובר בעבירות שעניינן מסירת ידיעות לא נכונות בלא הסבר סביר על פי אמת המידה האובייקטיבית, והוצאת חשבוניות מס מבלי שהיה זכאי לעשות כן, שהיסוד הנפשי לצדן אינו כולל זדון וכוונה להיתחמק ממס והן מצויות בתווך שבין עבירות המס במדרג הגבוה ביותר ובין אלה שבמדרג הקל, שעיקרן בהפרת חובת דיווח או ביצוע עבירה בנגוד להוראות (להרחבה ראו והשוו: ת"פ (ת"א) 53984-07-14 פרקליטות מחוז תל אביב מסוי וכלכלה נ' דרקסלר (15.5.2015) ביחס לעבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה") שיסודותיה דומים).

כן ראו: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 128 הבניית שיקול הדעת המשפטי בענישה), התשע"ו-2016 מיום 27.6.2016 בה מוצע, בין היתר, להוסיף כנסיבה נוספת שאינה קשורה לבצוע העבירה, המצדיקה אף חריגה ממיתחם העונש ההולם במקרים מתאימים, חלוף פרק זמן ארוך במיוחד מעת ביצוע העבירה, וכן את היתנהגות רשויות אכיפת החוק מקום בו עמדה בסתירה מהותית לעקרונות צדק והגינות משפטית.

...

בין היתר משכך, מצא בית המשפט המחוזי להקל בעונש המאסר שנגזר על הנאשם אשר ביצע עבירות מס על פי סעיף 220 לפקודה וסעיף 117(ב) לחוק מע"מ, באופן ממשי, ולהעמידו על מאסר בן 9 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, חלף 16 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר – במקרה דנן, בפרט נוכח השיהוי וחלוף הזמן המשמעותי, לצד סוג העבירות שבביצוען הורשע הנאשם, נסיבות ביצוען על ידו, מתחם הענישה אשר נקבע, ועונש המאסר שנגזר על מעורבים נוספים בפרשה הרחבה לריצוי בעבודות שירות, על ההבחנה בין עניינם לעניינו של הנאשם (עניין אריק כהן ועניין גיא פלץ), בראי הודיית הנאשם, חיסכון הזמן השיפוטי על ידו והעדרו של עבר פלילי רלבנטי, חרף אי נטילת אחריות מלאה על ידו והעובדה שלא הסיר את המחדל, לאור נסיבותיו האישיות המורכבות, מצאתי לגזור את עונש המאסר לנאשם קרוב לתחתית מתחם הענישה גם אם לא בתחתיתו – ולביצועו בעבודות שירות.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם 4 את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות באילן – מרכז הכשרה ושיקום, רח' הברזל 1ב' תל אביב.

בעשותה כן, מסרה הנאשמת ידיעות לא נכונות בלא הסבר סביר.

רע"פ 8507/09 יאיר שחל נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ (24.1.10) – נדחתה בקשת רשות ערעור של מבקש, רואה חשבון במקצועו, שהשמיט מדיווחיו במשך חמש שנים, בתקופה שבין אוגוסט 1998 ועד אפריל 2003, הכנסות בסכום של 4,030,256 ש"ח, כאשר המע"מ שלא שולם עמד על סך של 442,130 ש"ח. בגין זאת הורשע ב- 29 עבירות של מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת בלא הסבר סביר או שמסר דוח או מיסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור.

...

סבורני כי בשים לב לכך שמדובר באותה הפרשה, יש לקחת בחשבון את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים בעניינו של נוסם, בבוא בית המשפט לגזור את עונשה של הנאשמת בתוך מתחם הענישה שנקבע.

לאחר שבחנתי את הדומה והשונה בין מעורבותם של הנאשמת ונוסם בפרשה, נמצא כי עונשה של הנאשמת צריך להיות חמור יותר מעונשו של נוסם, במידת מה, וזאת לאור כמות העבירות שביצעה, משך והיקף מעורבותה בפרשה, כמפורט לעיל.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בעבודות שירות שירוצו בעיריית כרמיאל, שדרות קק"ל 100, כרמיאל.

רע"פ 8507/09 יאיר שחל נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ (24.1.10) – נדחתה בקשת רשות ערעור של מבקש, רואה חשבון במקצועו, שהשמיט מדיווחיו במשך חמש שנים, בתקופה שבין אוגוסט 1998 ועד אפריל 2003, הכנסות בסכום של 4,030,256 ש"ח, כאשר המע"מ שלא שולם עמד על סך של 442,130 ש"ח. בגין זאת הורשע ב- 29 עבירות של מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת בלא הסבר סביר או שמסר דוח או מיסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור.

הנאשם טען בטיעוניו לעונש, כי הדבר נבע מהסתבכות כלכלית של חמיו, דבר אשר הוביל לפגיעה בלקוחותיו (חברות הביטוח) ומשם נגרם "אפקט דומינו" שהוביל לחוסר היכולת של הנאשם לשלם את המע"מ. כך או כך, מדובר במי שלא דיווח אמת, ומסר ידיעות לא נכונות ולא מדויקות, באופן מודע, תוך שהוא מסתיר את הקף העיסקאות.

...

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות בבית החייל, וויצמן 60, תל אביב.