עקרי ההסכם הדרושים לענייננו הם כדלקמן –
תמורת הדירה נקבעה לסך 850,000 ₪ אשר ישולמו באופן הבא: 50,000 ₪ שולמו במעמד החתימה על זכרון הדברים, 100,000 ₪ במזומן בעת החתימה על הסכם המכר, סך מיצטבר של 100,000 ₪ בארבע המחאות מעותדות ליום 18.10.2018 והיתרה בסך 600,000 ₪ תשולם עם קבלת אישור רשויות המס לעסקה או מסירת החזקה בדירה, לפי המוקדם.
בסעיף 7 להסכם המכר, שכותרתו "יפוי כוח בלתי חוזר", נכתב כך –
"להבטחת ביצוע כל התחייבויותיו עפ"י הסכם זה, מתחייב המוכר למסור לקונה, במעמד חתימת הסכם זה, יפויי כוח בלתי חוזר החתום ע"י המוכר והמסמיך את עורכי הדין שי מ. רוסינסקי ו/או מי מטעמו, לחתום בשמו ובמקומו ולפעול בכל הקשור והדרוש לרישום זכויות המוכר בדירה על שם הקונה. יפוי הכוח הנ"ל יוחזקו בידיו הנאמנות של עוה"ד שי מ. רוסינסקי והוא יעבירו לידי הקונה ו/או ב"כ הקונה כנגד תשלום מלוא התמורה הנקובה בסעיף 5 לעיל. יפוי הכוח ייחתם ב-3 עותקי מקור אשר ימסרו כאמור לעיל לידי ב"כ הקונה".
אמנם בסעיף הנ"ל קיימת היתייחסות לכאורה לישות נפרדת שהנה "ב"כ הקונה", אך מי שמוסמך על פי יפוי הכוח הוא עו"ד רוסינסקי או מי מטעמו ולא עו"ד אחר.
...
אשר על כן, טענת אי הקטנת הזנק שהעלה עו"ד רוסינסקי נדחית.
סוף דבר
מכל הנימוקים דלעיל אני מחייב עו"ד רוסינסקי לפצות את הנתבעים בגין הסכום ששילמו לנתבע 1 בסך 310,000 ₪, בגין הפיצוי המוסכם בסך 50,000 ₪ שמחדליו מנעו יכולת לגבותם, בגין הפסד דמי השכירות בסך 24,850 ₪ ובגין עגמת נפש בסך 40,000 ₪.
אשר על כן אני מחייב את עו"ד רוסינסקי לשלם לתובעים סכום כולל של 424,850 ₪ וכן את אגרת בית המשפט בסך 11,473 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה – 7.5.20, הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 42,500 ₪.