ביום 27/02/11 ניסה השליח למסור את אזהרת ההוצאה לפועל למבקש במען שהופיע במסמכי פתיחת החשבון, אך יושבי הבית, כנטען, סירבו לפתוח את הדלת, והשליח הותיר את האזהרה במקום.
המבקש טוען, כי פסק הדין מבוסס על ראיות הנגועות בזיופים, טעות והטעיה, תוך היתעלמות מהעובדה, כי בוצעו מעילה, זיופים וגנבות בחשבון המבקש, וקיים חשש ממשי, שהמשיב קיבל לטובתו פסק דין שאינו מבטא את סכום החוב לאשורו.
...
יתר על כן, מקובלת עליי גם עמדתו של בית משפט קמא, לפיה עולה מכלל התנהלות המבקש, כי למעשה המבקש אינו כופר בעצם קיומו של חוב אלא אך בגובה החוב.
בהביאי בחשבון את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות מהותית, ואת טענות המבקש, בעניין סיכויי הגנתו, לרבות המעילה שארעה בסניף הבנק ובחשבונו בפרט, סבורני, כי הפתרון, המאזן נכונה בין טענות הצדדים, הינו ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש ביום 01/12/10, ובאופן שתבורר תביעת המשיב לגופה.
סוף דבר
נוכח כל האמור, דין הערעור להתקבל.
