מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מסירה מוחלטת של עיקול מנכסים

בהליך תביעות בוררות (ת"ב) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום כ"ד אייר תשע"ח (2.5.18) נחתם בין הצדדים שטר בוררות בביד"צ, תחתיו נימסר בירור הסיכסוך בין הצדדים לבוררים רבי חיים פסח הורביץ, רבי אשר ישעיה זלפריינד ורבי שלמה לוינגר, הקובע בין היתר בזו הלשון: "אנו החתומים מטה מוסרים בזה את בירור כל הסיכסוכים שביננו... לבית דין צדק – קהל מחזיקי הדת בארץ ישראל, ה"ה הרבנים הגאונים... אשר יוכל לידון בענינינו, ולהוציא פסק דין, בין לדין, בין לפשר, או בכל אופן שהוא כפי ראות עיניהם ושיקול דעתם, הן חלקי או זמני, והן גמור ומוחלט, פה אחד או ברוב דיעות, ובלי כל הגבלת זמן, ובלי שיהיה עליהם לנמק פסק הדין.
ביום 8.10.18 ניתן על ידי השופטת נועה גרוסמן, בכובעה כרשמת בבית המשפט המחוזי, צו עיקול זמני על נכסי המשיב, עד לסכום צו העיקול של ביד"צ מיום 1.8.18, 110,950 ₪ צמוד למדד.
...
למעלה מן הצריך נעיר כי דינן להידחות.
לא מצאנו כי תוכנו של פסק הבוררות השלישי פוגע בתקנת הציבור; כי התנהלות הבוררים והחלטותיהם חורגים ממתחם הסבירות.
לטעמנו, יש במקרה זה להורות על החזרת פסק הבוררות לבוררים עם ההוראות הבאות: פסק הבוררות השלישי מבוטל, הבוררים יקבעו מועד לדיון כעולה מסעיף 2 לפסק הבוררות החלקי מיום כ"ז תמוז תשע"ח ולאחריו יתנו את פסק דינם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לאחר שניתן צו המינוי פנה הכונס לנתבעת באמצעות מכתב במסירה אישית ויידע אותה על הבקשה למינוי וצו המינוי, על מנת לתת לה הזמנות לפדות את הנכס ואולם היא לא פנתה לעשות כן. ביום 09.12.2013 הגיש הכונס תביעה זו שלפניי, לפירוק שתוף בדירת המגורים שבבעלות הנתבעים (להלן: "התביעה").
למרות קיומם של העיקולים על זכויות החייב בדירה וכן רישום המשכנתא, לא נקטה הנתבעת בהליכים משפטיים על מנת שיוצהר כי בית המגורים הנזכר בהסכם מצוי בבעלותה הייחודית ואין לממשו לצורך גביית חובו של החייב והדברים מדברים בעד עצמם.
לאור האמור התובעים סבורים כי הסכם הגירושין, הנו מיסמך חסר כל תוקף משפטי מחייב, שעה שתוכנו עומד בנגוד מוחלט לעיקולים שרבצו באותה העת על זכויות המנוח בנכס.
...
טענות התובעים: לטענת הבנק והכונס למנוח היו לכל הפחות מחצית מן הזכויות בדירת המגורים ועל כן, לנוכח חובו של המנוח לבנק ולנוכח העיקול שנרשם לטובת הבנק, יש לקבל את התביעה ולהורות על מימוש זכויות החייב בנכס המקרקעין.
לפיכך משיקולי הדין, זכויות התובעת וילדיה והצדק, בהתחשב במצבה הכלכלי ובנסיבותיה האישיות, לפיהן היא מתגוררת בדירה עם ילדיה, והעובדה כי לתובעים, אם אכן ידרשו מכירת הדירה כנכס תפוס, לא תצמח כל תועלת ממשית ממימוש הדירה – דין התביעה להידחות.
אשר על כן התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום ישולם תוך 30 יום וכן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לגירסת המבקשת שהובאה באמצעות המפרקים, פעל המשיב בחוסר סמכות מוחלט בנגוד לאינטרסים של קמור בנכסיה המרכזיים, בנגוד להנחיית הרשות לניירות ערך ובנגוד מוחלט להנחיות.
אוסיף, כי כאשר המפרקים הם בעלי הדין מטילי העיקול, אין רבותא לשאלה האם בעל המשרד המפרק עצמו הוא שימסור את התצהיר שעיקרו הפניה למסמכים או פרקליט ממשרדו.
כך למשל טוען המשיב, כי החוקר הפרטי מר שמואלי שתצהירו תמך בבקשה, התבסס על ערבות אישית משנת 2011, תיכתובת דוא"ל משנת 2012, טענות גרושתו של המשיב כי הוא מבריח נכסים שהועלו כבר בשנת 2015 וכיוצ"ב. משכך, סבור המשיב, כי כאשר מדובר בבקשה להטלת עיקולים שהוגשה בדחיפות במעמד צד אחד הנסמכת על אירועים שהיו ידועים שנים קודם לכן ומצאו ביטוי בהתנהלות המפרקים בעיקר בשנת 2013, אין זאת אלא שיש כאן שהוי המכשיל את הבקשה כולה.
...
על הכללים למתן עיקול זמני, עמדו בתי המשפט פעמים רבות, כדוגמת דברי כב' השופטת ארבל ברע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc (פורסם בנבו, 28.11.07), בס' 6: "מטרתו של הסעד הזמני היא להבטיח שמירה על המצב הקיים ביום הגשת התובענה, העלול להשתנות אם לא יינתן הסעד, באופן שיאפשר מימוש פסק דין לטובת הזוכה הפוטנציאלי. 'הענקתו של הסעד הזמני נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה, שאם לא כן, עלול הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה' (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 483 (מהדורה שמינית, 2005). בעניין זה ראו גם: ע"א 732/80 ארנס נ' בית אל-זכרון יעקב, פ"ד לח(2) 645, 652 (1984); ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 196 (1995)). השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני הינם: סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק. כן, נדרש המבקש להוכיח כי התקיימו התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות הנוגעות לסעד הזמני המבוקש (ראו: תקנה 362 לתקנות; רע"א 1998/07 בדארנה נ' עזבון המנוח עלי בדר בדארנה (טרם פורסמה, 11.6.07); רע"א 8415/07 חברת אנ.די.סי יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסמה, 24.10.07)).התקנה המפרטת את התנאים המיוחדים למתן עיקול זמני - הסעד הזמני נשוא הבקשה - היא תקנה 374 לתקנות. תקנה זו קובעת, בין היתר, כי בית המשפט רשאי ליתן צו עיקול זמני "אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" – יסוד ההכבדה.
סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מקבלת את הבקשה להטלת עיקול זמני על נכסי המשיב כפי שנקבע ביום 12.4.17 והורחב ביום 20.4.17.
עמדת המשיב כי יש להורות על ביטול העיקולים בעניינו, נדחית בזה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

עו"ד סבן אמור היה להחזיק בידיו סך של 700,000 ₪ לסילוק סופי ומוחלט של כל חוב או עיקול הרובץ על הנכסים והנתבע ייפה את כוחו של עו"ד סבן לפעול בשמו לשם כך. הנתבע, שהנו רועה בקר במקצועו, הסתמך על עו"ד סבן שינהל את כספי הנאמנות עבורו וידאג לתשלומים.
הנתבע אישר בעדותו כי חרף העובדה שהתובעת שילמה לו את מלוא כספי התמורה, החזקה בנכסים נימסרה לה באיחור.
...
השבת הסכום ששולם ביתר כאמור, התובעת הוכיחה כי היא שילמה לתובע ביתר סך של 50,000 ₪, עבור ההיתר שבסופו של דבר לא הוצא על ידי הנתבע.
בעניין סעד זה, דין תביעת התובעת להידחות: ראשית, אין מקום לפסוק לתובעת, במצטבר, הן פיצוי מוסכם והן פיצוי בגין הנזק שנגרם לה עקב אותה הפרה ואותו ראש נזק.
על כן, זכאית התובעת לכך שהנתבע ישלם לה את סכומי החובות כאמור, על מנת לאפשר לה לשלם חובות אלה במקום הנתבע, לשם קבלת האישורים והמסמכים הנדרשים לצורך רישום הזכויות בדירות ובחנות על שמה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש מנמק טענתו זו בהתנערות המוחלטת של המשיבים מהתחייבותם, מהקשיים הכלכליים בהם מצוי המשיב 1 וניסיונו להבריח את נכסיו באמצעות רישום דירה שרכש על שם אישתו.
מאחר והמשיב 1 ערב לחובות החברה, הכספים לתשלום יגויסו בין השאר באמצעות הנכסים אותם עיקל עתה המבקש בתביעתו זו. לטענת המשיב 1 המבקש מיתנגד נמרצות להסדר זה ועל כן פועל לסיכולו באמצעות עיקול הנכסים שנועדו לשמש מקורות המימון לתשלום על פי ההסדר.
המשיב 2 דוחה כל חשש של המבקש להברחת נכסים בהיעדר בדל של ראיה בעיניין זה. המשיב 2 יכל להבריח את נכסיו זה מכבר לאחר שמכתב ההתראה נימסר לו 7 חודשים לפני הגשת התביעה.
...
די בכך על מנת לקבוע כי יסוד ההכבדה התקיים וזאת נוכח ההלכה הפסוקה כפי שבאה לידי ביטוי ברע"א  10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. ICC Industries Lnc מיום 28.11.07: "יסוד ההכבדה. יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו". ראה גם רע"א 903/06 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ. גסטון אטיאס (עטיה) מיום 19.3.06: "מקבל אני את טענת המבקשת לפיה גובה סכום התביעה עשוי, בנסיבות המתאימות, להוות אינדיקציה לכך שאי מתן צו עיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, אך זאת כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען." דינה של טענת השיהוי בהגשת הבקשה להידחות.
סוף דבר הוא כי צו העיקול הזמני יוותר על כנו.
המשיבים ישלמו למבקש הוצאות הדיון בבקשה בסך 4,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו