מסד עובדתי בבקשה לסעד זמני אינו קובע בתביעה העיקרית

המשיבים 2 – 5, שעל פני הדברים ורק לצורך הסעד הזמני, נראה כי הם המוציאים והמביאים בעיסקאות הללו וניתן היה לצפות כי ימסרו פירוט משמעותי יותר על מהות העיסקאות ועל הגורמים שהביאו לכריתתן, מטרותיהן ואופן המימון המלא שלהן, העדיפו למסור גרסה קצרה שנתמכה בתצהירים קצרצרים, תצהירים בג"צים כימעט בני שלושה סעיפים עובדתיים בלבד.

להשלמת התמונה,אביא מדבריי בית המשפט העליון, בתיק אך לאחרונה, רע"א 4999/23 חלים דיב ג'רוס נ' עיזבון המנוח נמר רידא ג'רוס ז"ל יורשיו (29.08.2023), שם קבעה כב' השופטת רות רונן כי לערכאה הדיונית מסור שיקול רחב בכל הנוגע להחלטות שעניינן מתן סעד זמני, וערכאות העירעור תתערב בהחלטות אלה במקרים חריגים בלבד, בהם הדבר נידרש על מנת למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל-דין; בדיון בבקשה למתן סעד זמני על בית-המשפט לבחון שני שיקולים עקריים: סכויי התביעה ומאזן הנוחות.

יצוין בהקשר זה, כי מלכתחילה הערבויות בהן חויבה המבקשת לצורך מתן הסעד הזמני לא היו כבדות בהיתחשב בהיותה נתונה בהליכי חידלות פרעון.

לכן, טענותיה של המבקשת כי חוזה המכר שמציגה מיכל הוא מזויף ומפוקפק, ככל שהן ראויות להשמע ובשים לב לכך שמדובר בטענות הדורשות מסד ראייתי כבד משקל, אינן מספיקות כדי לבסס את טענותיה של המבקשת בדבר הדירה בבת-ים, גם לא ברמה הלכאורית הנחוצה בשלב הנוכחי.

...

מחמת רכיב סיכויי ההצלחה בתביעה הטעונים הוכחה בהליך גופו, שוכנעתי, כי אין מקום להעניק למבקשת את הסעד הזמני המבוקש על ידה ביחס לדירה בבת-ים. מסקנות: המבקשת אינה זכאית לסעד הזמני המבוקש על ידה, לא ביחס לדירה בבת-ים ולא ביחס לדירה ברמת-גן. בזהירות ובשולי הדברים אומר, כי ייתכן שתרופתה של המבקשת אינה בהכרח במסגרת התובענה הנוכחית לסעד הצהרתי על בעלות בדירות, אלא אולי מוטב שתבחן אפשרות של תובענה כספית, למיצוי טענותיה הכספיות לפי חוק אשראי הוגן התשנ"ג-1993 ובכלל.

סיכום: מן המקובץ לעיל אני קובעת כדלקמן: הבקשה לסעד זמני נדחית בזה.

אני מחליטה לעכב את ביצוע ביטול הצו הארעי עד 31.10.2023, על מנת לאפשר למבקשת לשקול את המשך צעדיה.

בבית הדין הארצי לעבודה ובבתי משפט הכלליים, נקבעו שלושת התנאים המצטברים למתן סעד זמני: "א. על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. למותר לציין כי לצורך מתן סעד זמני די בראיות לכאורה לצורך הוכחות העובדות השנויות במחלוקת ולא נידרש שיכנוע במידה הדרושה להכרעה בהליך.

מספר הערות בטרם סיום חלק ניכר מטענות ב"כ המשיבה 3 כפי שמצאו ביטוי בתגובתה וכן במהלך הדיון היום, אינן רלוואנטיות לשלב זה של הדיון - הוא השלב של הכרעה בבקשה לסעד זמני ומקומן יהיה במסגרת התביעה העיקרית ו/או במסגרת התביעה שהגישה משיבה מס' 3 במסגרת תיק פ"ה 7564-08-20.

בשל המסד העובדתי הנוסף שעלה מתגובת המדינה, ניתנת למבקשת שהות בת 14 יום מהיום להגיש כתב תביעה מתוקן או להודיע כי אינה מעוניינת בכך.

...

למרות שביה"ד מצר על פגיעתה של משיבה מס' 3 מהחלטתו, הרי שאין בכך כדי לשנות מהעובדה שמקום שועדת מינהל השירות החליטה שלא לאשר את מינויה, אין מנוס אלא לקבל את בקשת המבקשת, כאמור לעיל.

סוף דבר - כאמור לעיל ניתן בזאת צו זמני המורה למועצה למנוע את המשך העסקתה של משיבה מס' 3 כמנהלת בית ספר וכן לבטל את מינויה וזאת בהתאם להחלטת וועדת מינהל השירות מיום 7/5/20.

הוצאות משפט בשל התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בבקשת המבקשת לענין חיוב המועצה בהוצאות, החלטתי גם בשים לב לכך שהאחרונה לא הגישה תגובתה לבקשה ולא התייצבה לדיון שנדחה בהתאם לבקשתה, לחייבה לשלם למבקשת סכום של 4,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

ההחלטות שניתנו בגדרה של הבקשה לצוו זמני (בקשה מס' 8, החלטת השופט ג' גינת) ובבקשת רשות ערעור שהוגשה עליה (רע"א 617/19) עסקו רק במסד העובדתי שהובא בגדרה של הבקשה לסעד זמני ואין בהן די כדי לקבוע שלתביעה אין כל סיכוי.

עוד ראינו כי הסעדים העקריים להם עתר התובע מופנים כנגד אדמות הברון וכי כנגד הנתבע מבוקשים רק סעדים הצהרתיים.

...

הכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה של התובע, אני סבור שיש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף ולקבל את הבקשה להפקדת ערובה להוצאות.

סוף דבר אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה לסילוק על הסף.

אני מקבל את הבקשה לחיוב התובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של עו"ד הירשמן.

מוכטרי לא זימן את השותף לעדות, זאת בנגוד להחלטה מפורשת של בית המשפט, וסיכומיו מתמקדים איפוא בטענה שלפיה החברה לא הציגה מסד עובדתי בדבר "ביטולים בהיקפים מפחידים". אלא שהחברה איננה נידרשת בשלב זה להציג ראיות מלאות המבססות את טענתה בדבר היתנהלות בלתי תקינה נטענת של מוכטרי, אשר הובילה אותה לביטול הסכמי הזיכיון.

אף טענתו של המבקש שלפיה נתוני הסניפים המנוהלים על ידו מצביעים על רווחיות גבוהה (פוד-קוסט), איננה רלוואנטית לשלב זה של הדיון, שהרי "הדיון בבקשה לסעד זמני איננו המסגרת המתאימה לקביעת מימצאי עובדה" (ראו את עניין לוי לעיל בפיסקה 7).

ויודגש - ככל שבמהלך התיק העקרי, יתברר כי אכן לביטולים הייתה הצדקה, וכי לא היה מקום להורות על פינויו של מוכטרי משלוש החנויות, אזי הוא יהיה זכאי לקבלת פיצויים לכל הנזקים שנגרמו לו. מכאן, שלשלב טרומי זה של סעד זמני, לא ניתן לאמוד את סכויי התביעה שהוגשה על ידי המבקשים הגם שאין מדובר בתביעת סרק.

...

איזון השיקולים הרלוונטיים במקרה זה מוביל אותי למסקנה שיש לקבל את הבקשה השנייה, קרי בקשת החברה, ולדחות את בקשת המבקשים.

מבלי לטעת מסמרות, ובזהירות הנדרשת בשלב דיוני זה, אני סבורה כי החברה היא שעמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי עילת התביעה שכנגד שהוגשה על ידה היא בעלת סיכוי לכאורי טוב נגד המבקשות בגין הפרת ההתחייבויות מוכטרי בהסכמי הזיכיון ובגין ביטול ההסכמים על ידה.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, ניתנים בזאת צווים זמניים כלדקמן: המבקשים יפנו את הגלידריה בים המלח עד ליום 1.9.2023.

בתביעה העיקרית התובעת (להלן: ואז) תבעה סכום של 8,818,832 ₪ וכן מתן סעדים כדלקמן: א. צו המורה לנתבעת (להלן: גרופ) למסור את הממכר לפי הסכם המכר (להלן: הממכר) לידי ואז באופן מידי, לצורך הפעלתו; ב. מתן צו הצהרתי לפיו גרופ חייבת בתשלום דמי שכירות בגין שלושה חודשים נוספים ממועד מסירת החזקה, לצורך תיקון ליקויים בממכר כמפורט בחוות הדעת (סעד זה כומת בהמשך לסכום של 240,000 ₪).

יחד עם כתב התביעה, ואז הגישה בקשה למתן סעדים זמניים.

בקשת העיקול נדחתה בהחלטה מיום 6.7.20 עקב קושי במסד העובדתי, שהוי ניכר ומאזן נוחות לטובת גרופ, וכן אי הוכחת חשש להכבדה.

תאורו של המומחה מתיישב היטב עם הדין ובפני עצמו מתאר את הנוהג המקובל והשגור, שממנו ואז סטתה (ראו למשל: ת"א (שלום חדרה) 5478/97 קנייב מאיה מירב נ' חברת נאות חן הגורן בע"מ (1.11.01) שם הרוכשת קיבלה את הדירה למרות ליקויי רטיבות חמורים, ת"א (שלום חיפה) 29014-06-20 יואב לוליאן ואח' נ' אחים בוסקילה בע"מ (4.4.23) – גם שם הרוכשים קיבלו את הדירות למרות שבדיקה לפני המסירה העלתה ליקויי רטיבות, ת"א (מחוזי ת"א) 1250/97 בוהבוט אריה נ' נ.ש. קדימה יזמות בע"מ (24.9.03) שם בית המשפט קבע שלא הייתה הצדקה לדחות את מסירת החזקה בשל ליקויים, וכי יש והליקויים מחמירים עקב העובדה שהדירה עמדה בשיממונה מספר שנים, ת"א (מחוזי חי') 5010-04-09 משה אלברט נ' ריבקין אינה (6.2.12) שם נקבע שהליקויים לא הפכו את הדירות לבלתי ראויות למגורים).

משמעות הקביעות בתביעתה של ואז היא ששני הצדדים אינם זכאים לסעדים חוזיים הנובעים מההתנהלות הקשורה למסירת הממכר.

...

התוצאה היא 746 מ"ר במקום 1,000 מ"ר. היחס נטו ברוטו בגלריה הוא כ- 167% כאשר נהוג יחס נטו ברוטו של 125%.

דיון והכרעה אני דוחה את התביעה ברכיב הארנונה.

נוסף לכך, אני מקבלת את טענתה של גרופ כי ואז נמנעה מלהביא נתונים מינימליים בקשר לגובה הארנונה, כך שרכיב זה לא הוכח גם מבחינת גובהו.