מסגרת חינוך חילונית תמשיך לילדה

בעתירה נתבקש אף צו ביניים האוסר על בית הדין להמשיך ולדון בעינייני החינוך והמשמורת של הילדים.

יש לזכור כי בתחילת שנת הלימודים תשס"ב, שעה שהאב ביקש להוציא שניים מילדיו מן המסגרת החינוכית בה למדו, היתחנכו כל שלושת הילדים במסגרות חילוניות.

...

בהסכמת האב, החלטנו לדון בעתירה כאילו הוצא בה צו על-תנאי.

אף שמצאנו כי בית הדין האיזורי רכש סמכות בנושאים הנזכרים, הרי דין ההוראות שנתן בכל הנוגע להעברת הילדים למסגרת חינוכית דתית להתבטל.

אשר על כן, הננו מחליטים לקבל את העתירה באופן חלקי, במובן זה שהחלטת בית הדין האיזורי מיום 10.7.02 והחלטתו של בית הדין הרבני הגדול מיום 6.2.03 - מתבטלות.

בדיון מיום 14.3.22 הסכים האב לרישום הקטין למוסד חינוכי חילוני: "מוסכם כי הקטין *** יירשם לחינוך ממלכתי חילוני. ההורים ישתפו פעולה ויחתמו על המסמכים הנדרשים. האב מבקש לחשוב שוב על עמדת האפוט' לדין, כיוון שרק ראה אותה היום במהלך הדיון ויודיע עמדתו עד ליום 17.3.22." אמנם האב מסכים לרישום הקטין למסגרת חינוכית חילונית, אך לגבי הקטינה מיתנגד.

לעמדתי, בחינוך ילדים יש להפנות את כובד המשקל אל הוריהם ולאחריות המוטלת עליהם לחינוך ילדיהם למוסר ולערכים, ע"י דוגמא אישית, הודרכת הילדים בבחירות הנכונות בחיים" דבריה של אפוט' לדין מקובלים על בית המשפט ובית המשפט מאמץ אותם.

אמנם הקטינה רשומה כיום לגן דתי, אולם בשנה הבאה היא אמורה ללמוד בגן אחר, גן חובה הכולל הכנה לכיתה א' וצפוי כי הילדים עימם תלמד בגן החובה, חלקם לפחות, ימשיכו וילמדו איתה בבית הספר.

...

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי שני הקטינים יתחנכו במסגרות חינוכיות ממלכתיות חילוניות.

האם מסיתה ומדברת בשם הקטינים והאב חושש לקשריו עם הקטינים; בנוסף, ובנגוד לטענת האם, לא רוב חבריו של הקטין ילמדו אף הם בישיבה האמורה, שכן לפי מספר הכיתות בשכבה, לשיטתו של האב, בודדים ספורים הם הילדים אשר נרשמים לישיבה האמורה; האב הציע מסגרות אחרות מגוונות הנותנות מענה לימודים פורה ועשיר, לרבות מבחינת מידות ההלכה והדת בשילוב מסגרת חילונית; הדת היהודית ייתן xxxx אינה מאפשרת קבלה של אורח חיים שאינו דתי; חינוך במסגרת ממלכתית בעיר מענה הולם לכל צרכיו הלימודיים והחינוכיים של הקטין לרבות מענה להלכות יהדות.

אין להקל ראש במעורבות היתר של הקטין בסכסוך וההתמודדות הלא פשוטה הנגזרת עליו בהנתן הקונפליקט העז המתנהל בין הוריו; ברם, הגורמים המקצועיים ששמעו את הקטין, שיקללו נתון זה ובסופו של יום התרשמו, בדומה להתרשמותי, כי טובתו של הקטין היא, כי ימשיך את לימודיו במסגרת החינוכית שיש בה משום המשכיות למסגרת החינוכית שבה למד עד כה. עיון בתסקיר מלמד, כי חרף נסיון ההורים להסיט את הדיון לעניין אורחות החיים, לב העניין אינו הסוגיה הדתית או החילונית אלא מה נכון יהיה עבור הקטין מבחינה פסיכולוגית; מה ייתן מענה וביטוי הולם לצרכיו ולרצונותיו; זוהי הפריזמה העיקרית במסגרתה נבחנו הדברים בנסיבות הקונקרטיות של סיכסוך זה, כאשר למרבה הצער ההתרשמות היתה כי שני ההורים עסוקים בשיח תחרותי ביניהם, במסגרתו מיטשטשים צרכיו ורצונותיו של הבן; וכך נכתב: "להתרשמותנו המקצועית ולאחר היתייעצות בצוות רב מקצועי, אין ספק כי מבחינה

...

[ לסיכום הפגישה ג' שיתף כי היה רוצה לחזור לטיפול" (עמ' 3 לתסקיר, הדגשות לא במקור - ה.מ.ש).

אשר על כן ולאור המקובץ לעיל, מצאתי להורות, כי הקטין יתחנך וילמד בשנת הלימודים ככל הנדרש תוגש פסיקתא לחתימתי 23 ; xxxx תשפ"ב, במסגרת החינוך הדתית, ישיבת בנדון.

האם הגישה ביום 31.12.20 בקשה להתיר את מעבר הקטינים למגורים במרכז הארץ – נ' ואיזור נ' ולהתיר העברתם למסגרת חינוך ממלכתית חילונית.

הכרעת בית המשפט קמא בכל סיכסוך משמורת או סיכסוך אחר הנוגע לגורלם של קטינים, עקרון העל המנחה העומד בפני בית המשפט בהכרעתו הנו עקרון "טובת הילד". עקרון זה הנו עקרון ערטילאי, וההכרעה בו מבוססת על מכלול הראיות המונחות בפני בית המשפט, לרבות חוות דעת מומחים מקצועיים שיש להם את הכלים המתאימים לבחינת עקרון זה ויישומו.

מאחר והאם היא המטפלת העיקרית בקטינים אבחן בית המשפט קמא בקשתה למעבר מקום מגורים מתוך איזון בין טובת הקטינים, האפשרות להמשיך ולשמור על קשר מיטיב ומשמעותי בין הקטינים לבין האב וזכותה של האם לשקם את חייה, להתקדם ולטפח זוגיות.

...

שנית, החלטת בית המשפט קמא עלתה בקנה אחד עם גורמי המקצוע וטובת הקטינים ולא מצאנו מקום להתערב בה. כידוע, טובת הקטין נלמדת בעיקר מתוך חוות דעתם של מומחים שבוחנים את המקרה בעין מקצועית ואובייקטיבית.

מהטעמים לעיל, דין הערעור להידחות.

יחד עם זאת, נוכח העובדה שהמשיבה היא זו שיזמה את המעבר, גילם של הקטינים, ובשים-לב לקושי שעולה מן העובדה, כי אין ברשות המבקש רכב והוא נאלץ להיטלטל עם הקטינים בתחבורה הציבורית במשך שעות רבות, אנו מורים על החזרת התיק לדיון מידי בסוגית חלוקת ההסעות בהתאם לאמור, וכן קביעת-זמני שהות אצל כל אחד מן הצדדים באופן שיגשים את טובתם של הילדים, תוך שקילת האפשרות, לחלוקת זמנים שונה בסופי-שבוע וחופשות (הגדלת זמני-שהות אצל המבקש בסופי-שבוע וחופשות במובחן מן החלוקה בימי השבוע בזמן לימודים), לאחר קבלת עמדות הצדדים ( רמ"ש 18033-10-21 א. נ' ב. מיום 10.11.2021 וכן עמ"ש 25108-05-20 הנ"ל ).

אם כן, ההורים הסכימו כי בשלב הראשון תנתן עדיפות לרצון האב כך שהילדה תמשיך להתחנך בגן דתי עד למועד בו תעלה לכיתה א', ואילו בשלב השני תנתן עדיפות לרצון האם והילדה תעבור לחינוך חילוני על פי החלטתה, אלא אם כן תהיה בין הצדדים הסכמה על מוסד חינוכי אחר.

האם הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האיזורי לבית הדין הרבני הגדול, שדחה את בקשתה, בקבעו כי בית הדין האיזורי הכריע באופן סופי בנושא והורה על רישום הילדה למסגרת חינוכית ממלכתית-דתית.

...

לטעמנו, האב מושתק בנסיבות אלה מלהעלות את טענותיו, לאחר שההסכם קוים ובוצע על ידי האם, שכיבדה את חלקה בו במלואו.

גם אם היו בתסקיר ניואנסים, הרי שמסקנה אחת עלתה ממנו בבירור – ההחלטה שהתקבלה אינה תואמת אף אחת מן החלופות הטנטטיביות שצוינו כאפשרות על-ידי אגף הרווחה.

אנו מורים אפוא על הפיכת הצו על-תנאי למוחלט, במובן זה שהאם תהיה רשאית לרשום את הילדה לבית הספר שנבחר על ידיה ושנמצא בשכונת מגוריה.