מנכ"ל חברה כנושא משרה באמון

בהנתן כי הגרסה נארגה ושוכללה במשך מספר חודשים, מצופה היה לקבל ממיכה – מנכ"ל החברות ונושא המשרה בהן – תשובה קונקרטית ומדויקת, ביחס למקור ההסכמות בדבר שכרו של מיכה; למועד המדויק בו החל "השכר המוסכם" להימשך; לפרטים בדבר ההסכמה עם איציק על משיכת תשלום זהה כנגד כל תשלום שקבל איציק ממלונות שלום; לסכימת "השכר" ששולם למיכה עד לאותה נקודת זמן; לגובה ההתחייבויות, ככל שקיימות, ביחס להפרשים שלא שולמו וכו' (סעיף 422).

וכך נאמר בסעיף 770 לסיכומי התובע: "נזכיר, כי לחברה קיימת הזכות להשבת מלוא הכספים שהחברה הוציאה כתוצאה מהפרת האמון של נושא המשרה כלפי החברה, כתרופה הטבעית (אך לא היחידה) במקרים בהם נושא המשרה הפר את חובת האמון שלו כלפי החברה (ראה ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטוונגר בע"מ, לח(3) 253, 282 (1984))... [קטע ארוך מפסק הדין צוטט לאורך עמוד 167 לסיכומים].

...

ו.4.6 מיכה עושה שימוש נרחב בקופת החברות, על מנת לממן הגנה משפטית מפני התביעה שהגיש איציק בשמן של החברות ולטובתן, ובגין קיפוחו על ידי מיכה 824-849 ו.5.6 מידור איציק ממידע – לפני ההליך, במהלכו, לאחר הגשת התביעה דנן ועד לעצם היום הזה 850-930 ו.7 ההסכם להעברת מניות 931-936 ו.8 מניות ההנהלה של הנתבע – ההצדקות להשיבן להחברה או לביטולן 937-945 ו.9 העמדת החברות בסיכון מבחינת המס 946-953 ו.10 העתירות לביטול מינוים של רואי החשבון 954-984 ו.11 משיכות והפקדות בחברות 985-999 ו.12 זכויותיו של התובע כעובד 1000-1012 ו.13 התחשבנות בין בעלי המניות לבין החברות 1013-1023 ו.14 שינוי מבנה החזקות בחברות 1024-1030 ו.15 עבודתם של בני משפחת התובע בחברות 1031-1034 ו.16 הסיבה האמיתית לפרוץ הסכסוך 1035-1037 ו.17 שכר ראוי 1038-1047 ו.18 התביעה שכנגד 1048-1052 ו.19 הטרדה מאיימת או המשך קיפוח? 1053-1058 ו.20 סיכום הסעדים המבוקשים 1059 ו.21 סוף דבר 1060 סיכומי הנתבעים והתשובות עליהן 1061-1234 ז.1 מבוא – פתח דבר 1061-1083 ז.2 הרקע לסכסוך בין הצדדים – הליך זה הוא חלק מרצף של פעולות שביצע איציק במטרה להשתלט על החברות 1084-1095 ז.3 שכרו של מיכה היה ראוי, חוקי ומוסכם, ואין כל בסיס לדרישת איציק להשבתו לחברות 1096-1110 ז.4 אין יסוד לדרישת איציק להשבת כספים בהם נשאה החברה בגין נסיעותיו העסקיות של מיכה 1111-1117 ז.5 אין יסוד לטענות איציק להשבת כספים בגין צבירת ופדיון ימי החופש של מיכה 1118-1119 ז.6 איציק ממילא לא עומד בתנאים הנדרשים לאישור תובענה נגזרת 1120 ז.7 איציק מעולם לא קופח ומעולם לא נשללה ממנו זכות כלשהי לה הוא זכאי כבעל מניות בחברות 1121-1141 ז.8 ניסיונו (הקלוש) של איציק להפקיע את מניות הניהול שהוקנו למיכה כדין 1142-1151 ז.9 אין בסיס בדין ובעובדה לתביעת איציק לפיטוריי מנהל הכספים של החברות ורו"ח החשבון החיצוני 1152-1159 ז.10 אין יסוד (ובעיקר אין רלוונטיות) לטענה כאילו החברות "הועמדו

קיבלתי, בעיקרה, את תביעת איציק ואני מורה לחברות לשלם לאיציק את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורין בסך 425,712 ₪; שחרור כספים הנמצאים בקופות על פי כרטיסו האישי בסך 86,041 ₪ ; פדיון ימי חופשה בסך 20,000 ₪; הודעה מוקדמת בסך 13,173 ₪; פיצוי בגין אי שימוע – 10,000 ₪, ובסך הכל 554,962 ₪.

אני מקבל, בעיקרון, את עתירת איציק, כאשר הביצוע יהיה כמפורט להלן: 1524.

כל עתירה, בקשה או תביעה לסעד אשר לא התייחסתי אליה במפורש, משמעות הדבר היא כי היא נדחית.

הנתבע מבהיר כי לא שימש כנושא משרה בחברה שכן הסכם המייסדים וההוראות בדבר מינויו כמנכ"ל החברה לא קוימו.

חובותיו של הנתבע כנושא משרה בתובעות התובעות טוענות כי פרט להתחייבויות החוזיות להמנע מתחרות ולשמירה על סודיות המידע וקשרי הלקוחות, כפוף הנתבע לחובות אמונים לנטוורקס מכוח מעדו כנושא משרה בה. כדי לבחון את הטענות עלינו להגדיר מהן חובותיו של נושא משרה בחברה ולברר האם הנתבע היה נושא משרה החב בחבות אמון כלפיה.

...

עוד אני קובע כי התובעות זכאיות לפיצוי רק בגין השקעותיהן במיזם.

אשר על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות סך של 600,284 ₪.

כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות הוצאות המשפט ושכר הטרחה, בסך כולל של 60,000 ₪ וכן להשיב לתובעות את אגרות בית המשפט ששילמו.

בקצירת האומר טענה התובעת בתביעה שלפנינו להפרת אמון מצד הנתבע המתבטאת במשיכת כספים מחשבונה לטובתו האישית ולטובתם של שותפיו כמפורט בהמשך, בסכום כולל של 724,057 ₪.

חובות אלו כוללות את חובת הזהירות וחובת האמונים[footnoteRef:12] - החובה לנהוג בתום לב ולטובת החברה בהפעלת סמכויותיו כמנכ"ל. סעיף 256 לחוק החברות מתייחס למציאות של הפרת חובת האמונים מצד נושא משרה וקובע בסעיפים קטנים א ו-ב כדלקמן: [12: סעיפים 252 ו- 254 לחוק החברות תשנ"ט -1999 בהתאמה.

...

משנמצא כי התשלומים מתוך חשבון התובעת כמפורט בכתב התביעה נעשו בידיעה ובהשתתפות פעילה של הנתבע, נעשו תוך העדפת אינטרס זר ולא להבדיל לטובת החברה – המסקנה המתבקשת היא כי בכל אחת מההוצאות המפורטות הפר הנתבע את חוזה ההתקשרות בינו לתובעת באופן המקנה לתובעת את הזכות לדרוש את השבת הכספים שהוצאו מחשבונה שלא כדין.

לאור האמור התביעה מתקבלת באופן שנקבע כי על הנתבע להשיב לתובעת את הכספים שהוצאו מחשבונה בסכום כולל של 724,057 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

משהתקבלה התביעה ישלם הנתבע הוצאות התובעת בסך 30,000 ₪.

בסעיף 11.96 לתקנון שירות המדינה (להלן: תקשי"ר), המתעדכן מעת לעת, ניתן למצוא רשימה של כחמישים משרות בכירות שהממשלה החליטה לאורך השנים לפטור מחובת המיכרז בהתאם למסלול זה, ובהן: מזכיר הממשלה, החשב הכללי, הממונה על השכר במשרד האוצר, מנהל רשות החברות הממשלתיות, ראש המטה לבטחון לאומי, ראש מערך הסייבר הלאומי, ועוד.

א) שיקולים המתמקדים באופייה ובמאפייניה של המשרה הספציפית משרת המשנה למנכ"ל מצויה בקטגוריה של נושאי משרה בכירים המופקדים על ביצוע מדיניות הממשלה ויישומה באופן המחייב מידה גבוהה של אמון ותאום עם חברי הממשלה – כלשון החלטה 345 – אשר הפטור ממכרז הניתן להם הוא פטור מלא, הכפוף להליך המנהלי, שעל פרטיו עמדנו לעיל, הקבוע בחוק, בהחלטות הממשלה ובהנחיות הנציב.

...

המשיבים טוענים מנגד כי דין העתירות להידחות.

לפיכך ראיתי להדגיש כי המסקנה שאליה הגעתי בכל הנוגע לפטור ממכרז למינויים של משנים למנכ"לים, אין בה משום הבעת עמדה לגבי מידת התאמתן של משרות אחרות לאיוש בפטור ממכרז.

סוף דבר מן הטעמים המפורטים לעיל אציע לחבריי לדחות את העתירות וכפועל יוצא מכך להורות על ביטול צו הביניים שהוצא.

העתירות שהוגשו העלו סוגיות עקרוניות הראויות לדיון, ומשכך אציע לחבריי שלא לעשות בנסיבות העניין צו להוצאות, אף שבסופו של יום העתירות נדחות.

באותו מקרה דן בית המשפט בטענות מנכ"ל חברת ביטוח ונושאי משרה בה אשר הורשעו בעברות של עשיית הסדרים כובלים בענף הביטוח, בנגוד להוראות סעיף 4 לחוק ההגבלים העיסקיים, התשמ"ח – 1988, כי יש לבטל את כתב האישום שהוגש נגדם בשל הפלייתם לרעה לעומת אחרים שלא הועמדו לדין למרות שבצעו הסדרים כובלים דומים.

בית המשפט מנה את האינטרסים עליהם יש להגן: העמדת עבריינים לדין ומיצוי הדין, הוצאת האמת לאור, שמירה על ביטחון הציבור, הגנה על הקורבן, אל מול הגנה על זכויות הנאשם, פסילת מעשיה של הרשות לצורך הרתעה עתידית, שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת המשפטית.

...

השמאית מטעם התובעת טענה כי יש להוסיף 30% בשל מפלס העסק, בעוד השמאי מטעם הנתבעים טען כי יש לנכות סכומים בשל עקרון התועלת השולית הפוחתת בשים לב לכך שהחנות בשטח 143 מ"ר ושטח חנות סטנדרטית כ-60 מ"ר. אני דוחה את שתי הטענות.

סוף דבר ניתן בזאת צו המורה לנתבעים להפסיק את השימוש המסחרי שהם עושים שלא כדין במקרקעין לא יאוחר מיום 1.2.2020.

אני דוחה את הבקשה למתן צו הריסה למבנה.