7.4 כן הפנה התובע לראיונות נוספים עם מספר מתושבי המחנה במסגרתן הועלו טענות באשר להוצאות להורג של ילדים ושל מפגרים, רצח ילדים על ידי ריצוץ ראשיהם, הריסת בתים באמצעות דחפור על יושביהם, שימוש בילדים בדמות גדר חיה תוך איום על חייהם, ירי מכוון , מניעת פינוי לבתי חולים של ילד שנורה, ירי בחפים מפשע, דריסת תושבים באמצעות טנקים ומילוי בורות שנפערו בכבישי המחנה באמצעות "בצק אדם" שנוצר בעקבות הדריסה.
זאת ועוד; ההפניה לכלל ה- single publication rule, על ידי כב' השופט פוגלמן, לא כללה הוראה על פיה יוחל הכלל האמריקאי הנ"ל בדין הישראלי, ועיון באותה פסקה 3 בפסק הדין, אליה הפנה הנתבע (בעמוד 768 לפסק הדין), מלמד אך על הצגתה של סקירה משפטית של ההלכות במדינות שונות, וזאת לצורך בחינת שאלת התיישנותם של הפרסומים, ותוך ציון כי בתי משפט במדינות השונות, הגיעו לתוצאות שונות בסוגיה זו. אין בנקוב משום החלתו של הכלל בדין הישראלי, ואף לא בקירוב לכך.
איני שותפה למסקנותיו של הנתבע באשר לתאימות ההכרעות בפסק הדין בעיניין רוקה לטענותיו, עת עסקינן בפסק דין במסגרתו נדונו סוגיות חוזיות לרבות שאלת הפרתו של החוזה, ואף נקבע, עובדתית, כי התביעה היתיישנה עת כי התובעים באותו הליך, היו מודעים במשך עשרות שנים קודם להגשת התביעה, לפעולה החוזית המפירה, אשר הייתה ההחלטה באשר לדרך הפירסום (ולא הפירסום עצמו).
...
לאחר בחינה של טענות אלו, עקב בצד אגודל, נמצא כי דין חלק הארי של טענות הגנה אלו של הנתבע, להידחות, וכך אני מורה.
בהינתן כל אלה, אני מורה בזאת כדלהלן :
הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסכום של 175,000 ₪.
עוד אני מורה כי הנתבע יישא בהוצאות ההליך בהיקף של 50,000 ₪.
