מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מניעת פרסום חוזים על ידי שופטים

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להסכם הפשרה שבוצע בין הצדדים, מאמריה של התובעת נבחנו ע"י שני עורכים, והוסכם שאין לפרסמם.
ובע"א 151/87 ש.ארצי, חברה להשקעות בע"מ נ' אורי רחמני נאמר לעניין זה כך: "שני הנדבכים הללו, המרכזים את פסק הדין שבהסכמה, הם המכתיבים לו, לבעל הדין, את דרכי הפעולה לשינוי הפסק - הפן ההסכמי הוא המקנה אפשרות לביטול פסק הדין מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם (כגון - טעות, הטעה, אי-חוקיות, הפרה, או שינוי מהותי בנסיבות); והפן השפוטי שבפסק, היינו האישור שניתן להסכם על-ידי שופט, הוא שפותח את הדרך לנקוט הליכי ערעור רגילים - כגון מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין. ראה בספרו הנ"ל של ד"ר זוסמן, בעמ' 503-504, ובע"א 116/82 [4] הנ"ל, בעמ' 733, ... העולה מן האמור עד כה, שכל עוד לא בוטל פסק הדין, בעקבות תביעות מיוחדות בעיניין זה, הרי הוא שריר וקיים, ומה שחשוב מזה: "..
משקיבל הסכם הפשרה שהושג בתיק 19651-01-19 תוקף של פסק דין ביום 3.7.20019, מנועה התובעת לתקוף את הסכם הפשרה, הואיל ועל פי הפסיקה תקיפה כזו מותרת אך רק באותו מקרה בו תצביע התובעת על פגם מהותי, היורד לשורשו של עניין, בכריתת ההסכם נשוא הפשרה.
...
לאור כל האמור, אני קובעת כי פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה מהווה מעשה בית דין.
נתבעת 3 לא היתה בעלת דין בהליך הקודם אלא שמשה כנציגת הנתבעים 1ו-2 בהליך הגישור ומשכך התביעה נדחית בשל היעדר יריבות.
סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הריני מורה על דחיית התביעה, התובעת תישא בהוצאות הנתבעים על סך 600 ₪ בתוך 30 ימים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תפקיד זה מוטל עליו הן מכוח הדין, והוא לא ביצע דבר, לא טיפל במניעת חיוב במס, או במניעת קנסות.
והפן השפוטי שבפסק, היינו האישור שניתן להסכם על-ידי שופט, הוא שפותח את הדרך לנקוט הליכי ערעור רגילים - כגון מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין.
ראו והשוו לה"פ (נצרת) 434/97 לוי יפת נ' עזרא מכפש, [פורסם בנבו] עליו הוגש ערעור – "סעיף 368 (ה) ממשיך ואומר כי עם פירסום הודעת המחיקה, תחוסל החברה ובית המשפט רשאי לפרקה. כלומר קיימים מקרים בהם הגוף המשפטי ממשיך להיות בעל נכסים למרות ששמו נמחק, מעין המת החי, וקיימים מקרים שהוא גם ממשיך בעסקים ובמקרים אלה ניתן לבטל את המחיקה.
...
הלו הלו, שנייה אחת, אפשר עוד ציפי: אני לא יכולה מוטי: אני אומר, אני מבקש, לפני שאני מקבל החלטה, ציפי: אין לבקש, ככה זה מוטי: אני רוצה לבקר, אני רוצה ציפי: כרגע התשובה היא שלילית, מוטי.
סבורני כי הן "מחילה" זו על שיעור ארי מהחוב, מגלם קניית "סיכוי סיכון", אגב ויתורים הדדיים.
סוף דבר אשר על כן, ולאור כל המקובץ לעיל, לא השתכנעתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין, בענייננו.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בין לבין דאגה הנתבעת 2 לפרסם את העובדה שניתן צו מניעה זמני ושהקיבוץ הסכים לצוו מניעה קבוע וכך הגישו כמה עשרות אנשים שרכשו חלקת קבר במהלך תקופת הצוו, בקשה להצטרף להליך.
עיקר טענות רמ"י: רמ"י מיתנגדת להצהרה המבוקשת מן הטעמים הבאים: 7.1 ההסכמים שכרתו המבקשים, הם הסכמים בלתי חוקיים אשר נחתמו תוך הפרת צו המניעה הזמני שניתן על ידי כב' השופט גדעוני, ובהמשך, בפסק דין הסופי הם הוכרזו על־ידי בית המשפט כבטלים.
...
בני משפחה-העתירה החילופית על אף האמור ביחס למבקשים, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה למתן הצהרה חילופית המרחיבה את ההחרגה שנקבעה בצו המניעה שניתן בפסק הדין הסופי, באופן שזו תחול על "בן משפחה" – של מי שכבר נקבר במקום בעת ההסכם שנערך מולו ומול דלת אמות- כהגדרת מונח זה בחוק שירותי הדת.
העובדה שקיים שוני בין צו המניעה הזמני שניתן בראשית ההליך, בגדרו ההחרגה רחבה יותר מזו שנקבעה בסעיף 4 לפסק הדין, באופן הכולל "בן משפחה" כהגדרת מונח זה בסעיף 14א(ח) לחוק שירותי הדת, דהיינו– "תושב יהודי שהוא בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות", מובילה למסקנה כי בעת שערכו בני המשפחה את ההסכמים למתן שירותי קבורה, לא היה קיים כל צו מניעה שאסר זאת, וממילא בעניינם, קיים אינטרס לגיטימי להגן על רכישה זאת, שנעשתה כדין, ויש להחריגה מן האיסור הכולל לקבורה מסחרית בקיבוץ.
בכל הנוגע לאותם מבקשים, וככל שאלו אכן ייקברו בקיבוץ, יערכו הקיבוץ, דלת אמות ורמ"י את אותה התחשבנות שנקבעה ביחס לאותם צדדים שהוחרגו מפסק הדין בהליך הראשון בהתאם לרשימה שצורפה לו. סוף דבר לאור כל האמור התביעה העתירה העיקרית נדחית והעתירה החילופית מתקבלת, באופן שיותר למי מהמבקשים העונה על הגדרת בן משפחה כהגדרתו בסעיף 14א(ח)לחוק שירותי הדת שבן משפחתו נפטר ונקבר קודם להסכם שהוא ערך עם המשיבות, להיקבר בקיבוץ ולממש את זכותו בהתאם להסכם שערך עם דלת אמות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

7.4 כן הפנה התובע לראיונות נוספים עם מספר מתושבי המחנה במסגרתן הועלו טענות באשר להוצאות להורג של ילדים ושל מפגרים, רצח ילדים על ידי ריצוץ ראשיהם, הריסת בתים באמצעות דחפור על יושביהם, שימוש בילדים בדמות גדר חיה תוך איום על חייהם, ירי מכוון , מניעת פינוי לבתי חולים של ילד שנורה, ירי בחפים מפשע, דריסת תושבים באמצעות טנקים ומילוי בורות שנפערו בכבישי המחנה באמצעות "בצק אדם" שנוצר בעקבות הדריסה.
זאת ועוד; ההפניה לכלל ה- single publication rule, על ידי כב' השופט פוגלמן, לא כללה הוראה על פיה יוחל הכלל האמריקאי הנ"ל בדין הישראלי, ועיון באותה פסקה 3 בפסק הדין, אליה הפנה הנתבע (בעמוד 768 לפסק הדין), מלמד אך על הצגתה של סקירה משפטית של ההלכות במדינות שונות, וזאת לצורך בחינת שאלת התיישנותם של הפרסומים, ותוך ציון כי בתי משפט במדינות השונות, הגיעו לתוצאות שונות בסוגיה זו. אין בנקוב משום החלתו של הכלל בדין הישראלי, ואף לא בקירוב לכך.
איני שותפה למסקנותיו של הנתבע באשר לתאימות ההכרעות בפסק הדין בעיניין רוקה לטענותיו, עת עסקינן בפסק דין במסגרתו נדונו סוגיות חוזיות לרבות שאלת הפרתו של החוזה, ואף נקבע, עובדתית, כי התביעה היתיישנה עת כי התובעים באותו הליך, היו מודעים במשך עשרות שנים קודם להגשת התביעה, לפעולה החוזית המפירה, אשר הייתה ההחלטה באשר לדרך הפירסום (ולא הפירסום עצמו).
...
לאחר בחינה של טענות אלו, עקב בצד אגודל, נמצא כי דין חלק הארי של טענות הגנה אלו של הנתבע, להידחות, וכך אני מורה.
בהינתן כל אלה, אני מורה בזאת כדלהלן : הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסכום של 175,000 ₪.
עוד אני מורה כי הנתבע יישא בהוצאות ההליך בהיקף של 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכל הנוגע לגיימינג והימורים מקוונים נקבע בהסכם השמוש כי המבקשת צריכה לקבל "הרשאה מראש ובכתב לצורך ביצוע פירסום". בנוסף נקבע בכללים של המשיבות (נספח ב' עמ' 42 לנספחי הבקשה) כי: "אנו שומרים לעצמנו את הזכות לדחות, לאשר או להסיר כל מודעה מכל סיבה, לפי שיקול דעתנו הבלעדי, כולל מודעות המשפיעות לרעה על יחסינו עם המשתמשים שלנו או המקדמות תוכן, שירותים או פעילויות המנוגדים לעמדה התחרותית שלנו, לאינטרסים שלנו או להשקפה שלנו בנוגע לפירסום". על המבקשת יהיה להוכיח בתביעתה שהתנהלות המשיבות מהוה הפרת ההסכם או רשלנות או עוולות נוספות המפורטות בתביעה ואשר מצדיקות את דחיית תחולתה של המדיניות הגלובאלית החדשה של המשיבות בדבר איסור טוטלי של פירסום הימורים בישראל.
במסגרת תביעה שהוגשה בת"א 46456-07-15 לוטונס מועדון חברים בע"מ נ' ישרכארט ואח' שבה נדונה תביעה של חברות שונות כנגד חברת ישרכרט שמנעו מהן להמשיך להעניק שירותים פינאנסיים, ניתן פסק דין על-ידי כב' השופטת חנה פלינר ביום 13.7.21 שבו נקבע שעל אף האמור בנייר העמדה, אין מקום לאפשר את סגירת פעילותן הפיננסיות של אותן תובעות על-ידי חברות האשראי בהתבסס על נייר העמדה.
יחד עם זאת, לאור הקף פעילותן של המשיבות בתחום הפירסום והחשיבות הרבה של פירסום ברשתות פייסבוק ואינסטגרם, אין ספק שהנזק שייגרם למבקשת מהיעדר יכולת לפרסם בפלטפורמות אלו, הוא משמעותי ביותר כפי שהוצהר על ידי המבקשת וכאמור, המשיבה לא סתרה זאת ולו במלוא הנימה.
...
סיכומו של דבר: משהמשיבה לא הגישה תצהיר תשובה, לא הונח על ידה מסד עובדתי הסותר את העובדות שנטענו על-ידי המבקשת.
לפיכך, משקיימת עילת תביעה לכאורה ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, יש להיעתר לבקשה ולפיכך ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבות למנוע את המשך פרסום המודעות שהמשיבה כבר אישרה לפרסום לפני חודש אוגוסט 2022.
המשיבות ישלמו למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו