לכאורה יש לחייב גם את המבקשת לעבור בדיקה גנטית כאשר תרצה להנשא, משום שרוב זה אפשר לבררו וחוששים למיעוט המצוי!
אלא ששעור מיעוט המצוי נידון בפוסקים האחרונים: משכנות יעקב (יורה דיעה סימן י"ז) פסק שאחד מעשרה אחוז, נחשב למיעוט המצוי, על פי המבואר במשנה (גיטין לא.):
"המניח פירות [...] מפריש עליהם בחזקת שהם קיימים [...] בג' פרקים בשנה בודקים את היין, בקידום של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת המים לבוסר".
שיעור היין שעלול להחמיץ הוא עשרה אחוז, כמבואר במשנה במסכת בבא בתרא (צג:):
"המוכר מרתף לחברו, מקבל עליו עשרה קוססות למאה".
עולה ממשנה זו ששעור היין שעלול להתקלקל, הוא עשרה אחוז, ויש לבדוק את היין בשלושה פרקים בשנה, משום שחוששים למיעוט השכיח, ואין לסמוך לכתחילה על הרוב ועל החזקה.
לכן כאשר תגיע לרבנות לרישום נישואין, מעיקר הדין אין לנו לחייב את בת המבקשת והגבר המעוניין להנשא לבת המבקשת לבצע בדיקה גנטית, ואין למנוע ממנה להנשא לאיש שנפשה קשורה בנפשו, אם אינה מעוניינת בבדיקה.
אמנם, שם בהלכה כ"ז כתב הרמב"ם:
יראה לי שכל מדינה שיש בה שפחה או עכו"ם הראויה לילד, הואיל והאסופי הנמצא שם ספק עכו"ם או ספק עבד כשישא הגיורת כמו שביארנו הרי זו ספק אשת איש והבא עליה פטור שאין הורגין על ספק, וכן יראה לי שהשתוקי שנשא אשה שאפשר שהיא ערווה עליו והרי היא ספק אשת איש שאין קידושין תופסין בעריות.
אמנם, בדיעבד אם אדם נשא שתי נשים בשני מקומות, לא גזרו חכמים על בדיקה כלשהיא, אך ברור שאילו היתה האפשרות בימיהם, היו מחייבים על כך. משום כך, בימינו שהאפשרות קיימת, יש לחייב לעשות את הבדיקה כדי להמלט מחשש זה.
אמנם, אם אבי הבחור המיועד יצהיר כי המבקשת איננה בתו, יהיה די בכך וכפי שהובא באוצר הפוסקים סימן ד' ס"ק קע"ג, בשם הנתיבות לשבת ססקל"ה, לגבי שתוקי שנשא אשה שייתכן שהוא בן של אביה או אחיה, שאם אותו אב ואח יצהירו כי אין הוא בנם, הם יהיו נאמנים מדין "יכיר".
הרב חיים בזק – אב"ד
נימוקי דיין ג'
ראיתי את מה שכתבו חברי הרה"ג הרב יועזר אריאל ואב"ד הרה"ג חיים בזק שליט"א, וכיהודה ועוד לקרא, דעתי היא, שלכתחילה צריכה המבקשת, כשתרצה להנשא, לעשות את הבדיקה הגנטית, כדי לברר שאינה קרובה לחתן המיועד.
...
לפסק הדין, יש להוסיף הבהרה הנותנת מענה לשאלה הבאה: כאשר הבת תרצה להינשא לאחר, האם יש לחייב אותה לעבור בדיקה גנטית, כדי לוודא שאח לא יישא את אחותו?
דעת בית הדין היא כי מן הראוי לכתחילה, שתתבצע בדיקה כדי לוודא זאת, וכל אחד מהדיינים על פי דרכו הגיע למסקנה זו בנימוקיו.
כמו כן אני מקבל את הצעתו של ידידנו אב"ד הרה"ג חיים בזק שליט"א, שיש בידה אפשרות אחרת לכתחילה, והיא - לברר אצל אבי החתן האם תרם בעבר תרומת זרע, והאב נאמן על כך מדין יכיר.
הנה מצאנו בסוגיה במסכת נזיר דף יא ע"ב:
"אמר ר' יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אישה סתם אסור בכל הנשים שבעולם חזקה שליח עושה שליחותו וכיון דלא פריש ליה הא לא ידע הי ניהו קדיש ליה".
ופירש שם רש"י - חזקה שליח עושה שליחותו - והלך וקידש לו אישה וכיון שלא פירש לו הי מינייהו קדיש ליה ולא ידע איזו קידש לו ואי הדר אותו האיש ונסיב איתתא דלמא זו היא אמה או בתה או אחותה של אותה האישה שקידש לו שלוחו והן כולן אסורות לו כדאמר התם (קדושין עו) המקדש את אישה אוסר עליו שבע עריות.
שלמה שושן-דיין
מסקנה:
מי שנולדה מתרומת זרע שמותרת לבוא בקהל, הנה בשעה שתבוא להינשא, מעיקר הדין לא ניתן לחייב את המבקשת ואת הגבר המעוניין להינשא לה לבצע בדיקה גנטית לוודא שאינם קרובים.
