כאמור, תכליתו של סעיף 413י' לחוק העונשין היא כפולה: ראשית, ההנחה היא כי עברייני הרכוש המשיגים נכסים בדרכים בלתי חוקיות עושים זאת בידיעה כי אותם נכסים יימכרו לאחרים, ובהעדר אדם המעוניין ברכוש הגנוב, תקטן המוטיבציה לבצוע הגניבה.
על כן, לאור חומרת העבירות, נפיצותן והיותן "מכת מדינה", כמו גם פגיעתן האנושה באינטרסים חברתיים מוגנים של שמירה על קניינו ורכושו של הפרט, חזוק הביטחון הרכושי של אזרחי המדינה ומניעת עגמת נפש ופגיעה בשלוות החיים, הרי שהתייחסות בתי המשפט למבצעי עבירות אלה היא היתייחסות מחמירה, הכוללת הרשעה בדין ובמקרים המתאימים אף הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל.
הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל תעודה במקצוע בריאות, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי".
...
לאור האמור לעיל, לא מתקיימים בענייננו המבחנים שנקבעו בפסיקה המאפשרים הימנעות מהרשעת הנאשם בדין, ועל כן, אני מרשיע את הנאשם בעבירות של קבלת רכב גנוב, בניגוד לסעיף 413י' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ושיבוש מהלכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין.
מתחם העונש ההולם וקביעת עונשו של הנאשם בתוך המתחם
באשר לקביעת מתחם העונש ההולם, הרי שחרף הנסיבות לחומרא שבביצוע העבירות כנזכר על ידי בסעיף 11 לעיל, נראה לי כי מתחם העונש ההולם, בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.
בהיעדר עילה לסטות לחומרא או לקולא ממתחם העונש ההולם, ולאור הנסיבות שפורטו לעיל, ייקבע עונשו של הנאשם קרוב לתחתית המתחם, ואולם, המלצת שירות המבחן לחייב את הנאשם ב-220 שעות של"צ נראית לי מקילה מדי, אך גם אם לא אאמץ אותה כלשונה, הרי שאתחשב בה.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור במהלך תקופה זו כל עבירת רכוש, לרבות עבירה של שיבוש מהלכי משפט.
