מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מניעת התערבות בפסק בוררות

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

התוצאות המשפטיות הנגזרות מהשתלשלות העניינים לנוכח מכלול מהלך הדברים שתואר לעיל, לא הייתה כל מניעה שהבוררים יבחנו מחדש את שאלת החיוב של חיימוביץ בתשלום דמי תיווך בהנתן מה שנקבע בפסק הבוררות האחר (הנזכר בסעיף 10 (ו) דלעיל).
כאמור, במקרה דנן לא ביסס שנברגר עילת ביטול, אך אפילו היה מבסס, היה מקום לדחות את תובענתו מכח הוראת סעיף 26(א) הנ"ל. בשולי פסק דין זה אציין כי לתוצאה דלעיל אני מגיע גם ללא צורך להזקק לכללים שעל פיהם "מגמת בית המשפט היא לקיים את פסק הבוררות ככל שהדבר ניתן ולצמצם את התערבותו של בית המשפט בהכרעותיו של הבורר" (ע"א 823/87 דניה נ' רינגל, פ"ד מב(4) 605, 612 (1989)) וכן שהעילות לביטול פסקי בוררות "פורשו על דרך הצמצום ובצורה דווקנית ביותר, כשהנטייה הברורה היא להמנע, ככל האפשר, מהתערבות בפסק הבוררות" (רע"א 113/87 נתיבי איילון נ' שטאנג, פ"ד מה(5) 511, 517 (1991)).
...
שתי התובענות נדונו במאוחד (ראו ההחלטה מ-8.11.16) ובקדם המשפט צוין מפי הנוכחים כי "לנוכח אופי המחלוקות והעובדה שאיננו מגיעים לפשרה, מבקשים שיינתן פסק דין שיכלול הנמקה על יסוד מכלול החומר שבתיק". תוצאה סופית בקליפת אגוז לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התובענה לביטול פסק הבוררות שבו עסקינן ולקבל את התובענה שבה מבוקש אישורו.
בקשר לכך ניתנת "החלטת ביניים" ביום כ' בסיון תשע"ו (26.6.16) כהאי לישנא (נספח ה' לתשובה): "לאור החומר שהצטבר בתיק ובקשות הנתבע ומאידך התטבות הבלתי ענייניות של התובע ואי הסכמתו לבוא להמשך דיונים, - ובעקבות חוו"ד משפטית שגם אחרי פס"ד הביניים, או לחילופין בהתקבל טענות או ראיות חדשות עדיין בסמכות הבוררים להמשיך את הדיון ולתת פסק דין סופי, - רואים הבוררים לנכון להורות על הקפאת כל פסקי הדין / החלטות הקודמים ולעכב מיידית את כל ההליכים הנובעים מכוח פסקי דין אלו עד שיופיע התובע להמשך דיון בבקשות הנתבע כפי הנמצא בתיק וכפי שהובאו לידיעת התובע בעבר. על הצדדים להודיע למזכירות בית הדין בתוך שבועיים על מספר תאריכים נוחים להם להמשך הדיון לשם קביעת מועד לדיון ופסק דין. התעלמות נוספת מדברי ביה"ד תאלץ את הבוררים לקיים דיון במעמד צד א' או להוציא פס"ד סופי לפי החומר שבתיק לפי ההלכה ובהתאם לחוק". בעקבות ההחלטה הנ"ל שלח בא כוחו של שנברגר מכתב לבוררים מיום 3.7.16 (נספח ו' לתשובה), אשר במסגרתו הלין על זימון הצדדים להמשך הדיון, בהינתן השתלשלות העניינים שעד אז וטען כי אין לאפשר קיומם של הליכים נוספים.
אין לאפשר לו להיבנות מכך כשהתוצאה הסופית אינה נוחה לו. מכל המקובץ עולה כי שנברגר לא ביסס עילה לביטול הפסק שבו עסקינן ועל כן אין לבטלו וכפועל יוצא מכך יש לאשרו.
סוף דבר השורה התחתונה של פסק דין זה היא כאמור בסעיף 8 דלעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

החכ"ל מדגישה בבקשה (בסעיפים 16-17) כי "אילו החכ"ל הייתה מאפשרת לדני היי לפרק את חומות ההפרדה בתום ההיתקשרות, הייתה דני היי מקבלת לרשותה ולבעלותה את חומר הגלם ממנו עשויות החומות. הא ותו לא... בהתאם לחוות דעת המהנדס טומס קוויט, עלות ייצור והספקה של 90 יח' קיר טרומי מאלמנטי T... הנו 200,700 ₪. זהו הסכום הבסיסי אותו צריך להביא בחשבון לצורך קביעת הנזק של דני היי בגין מניעת האפשרות לפרק את חומות ההפרדה". החכ"ל מדגישה כי הסכום שלפיו ערכה הבוררות את החישוב משקף גם את עלות ההקמה של חומות חדשות במטווח בגן שמואל והוא כולל עלויות של הובלה, הספקה והרכבה שאין לחייב בהן את החכ"ל. בנוסף, טוענת הכח"ל כי שקולי צדק ומניעת עוות דין מצדיקים היתערבות בתיקון פסק הבוררות.
...
יפים בהקשר דבריו של כב' השופט דנציגר ברע"א 7443/12 שרבט נ' שרבט (23.4.2013), פסקה 11: "מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי כי אף אם מתקיימת במקרה דנן אחת מעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, הרי שלא נגרם למבקש כל עיוות דין בנסיבות העניין. כידוע, כל העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות כפופות למבחן עיוות הדין הקבוע בסעיף 26 לחוק הבוררות, ולא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם ייוותר פסק הבוררות על כנו". בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ושעה שדחיתי את הבקשה לגופה, אין אני נדרשת לטענת דני היי כי הבקשה הוגשה בהליך אל מתאים.
רק אציין בקצרה לעניין זה כי בקשת הביטול הוגשה יומיים לאחר שהוגשה בקשה לאישור הפסק ולאחר שניתנה החלטתי המורה על הגשת תגובה לבקשה לאישור הפסק.
בקשה הביטול הוגשה כתגובה לבקשה לאישור הפסק ובאותו הליך בהתאם לאפשרות הקיימת לפי תקנה 10 הנ"ל. לסיכום, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הבוררות ומאשרת את פסק הבוררות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעים 2-1 טוענים כי בית המשפט המחוזי בהליך הקודם קבע רק לעניין צו מניעה שאסר על התובעת לבנות גדר שתחסום שביל מעבר לבית המשותף וזאת לאחר שהצדדים הסכימו למתווה שהציג בית המשפט, כך שבית המשפט לא ביטל את פסקי הבוררות, אלא רק התערב בעיניין צו המניעה.
...
לסיכום התביעה שכנגד, עולה כי על התובעת לפצות את הנתבעים 2-1 כלהלן: פיצוי בגין השימוש בחצר – 23,750 ₪; פיצוי בגין דמי שכירות ראויים- 26,250 ₪.
סוף דבר מכל האמור לעיל, אני קובע כלהלן: דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה, כך שעל הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, לפצות את התובעת כלהלן: פיצוי בגין ליקויי בנייה – סך של 36,150 ₪ + מע"מ; פיצוי בגין ירידת שווי הנכס – 125,000 ₪; פיצוי בגין דמי שכירות ראויים – 59,500 ₪.
דין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה, כך שעל התובעת לפצות את הנתבעים 2-1 כלהלן: פיצוי בגין השימוש בחצר – 23,750 ₪; פיצוי בגין דמי שכירות ראויים- 26,250 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כידוע, רשות ערעור על פסקי דין בעינייני בוררות אינה ניתנת אלא במקרים חריגים בלבד המעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה, או אם נידרשת היתערבות בית המשפט משקולי צדק או לשם מניעת עוות דין (ראו למשל: רע"א 5991/02 גוירצמן נ' פריד, פ"ד נט(5) 1 (2004)‏‏, פסקה 10, כבוד השופט י' טירקל; רע"א 6727/10 עריית אופקים נ' האוסף חברה לשירותים בע"מ (6.10.2010)‏‏, פסקה 18, כבוד השופט י' דנציגר; רע"א 5448/20 אמירי זיכרון יעקב בע"מ נ' האחים אבו עיאש בע"מ (23.9.2020)‏‏, פסקה 17, כבוד השופט ד' מינץ).
...
מאחר שלא נאמר כי ההצעה בלתי הדירה, המשיב לא פעל על-פיה והמבקשים מיהרו לחזור בהם מהסכמתם, הרי שהמסקנה היא כי אין הסכם מחייב; שלישית, בית המשפט קמא התעלם מקיומו של תנאי מתלה שנקבע בפסק הבוררות, שלפיו על המועצה האזורית להנפיק שרטוט לוועדה המחוזית וכי עד היום הדבר לא נעשה.
לאחר עיון זה החלטתי לדון בבקשה הנדונה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, לדון בערעור על יסוד החומר בכתב שלפניי (בהתאם לתקנה 149(2)(ב) ולתקנה 138(א)(5) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018), ולקבל את הערעור.
נושא הסכמת הצדדים מיום 15.5.2023 לנוכח המסקנה כי יש לבטל את פסק הבוררות בשל הפגם החמור שנפל בו, ספק אם נדרשת בחינת שאלת המשמעות של ההסכמה החלקית במסמך הסכמת הצדדים מיום 15.5.2022.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 5.4.2023 דחה בית הדין את בקשת המבקשת לצוו מניעה לביטול פיטורי המבקשת ונקבע דיון במעמד הצדדים.
בקשת המבקשת אינה נופלת לאף אחת מחלופות סעיף 22(א)(1) או (2) לחוק הבוררות וגם לא לאף אחת מעשר העילות להתערבות בית משפט בפסק בוררות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות (ס' 20-38 לתגובה).
...
לא מצאנו כי יש בהסכם קושי פרוצדוראלי ולעניין עילות ה"סל", לא מצאנו כי יש בהסכם עצמו או בקיום ההסכם כדי לפגוע ב"תקנת הציבור" וממילא, בית המשפט רשאי לפסול פסק בוררות רק אם תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור, להבדיל מתוצאותיו (רע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (נבו 4.3.2010).
כן לא מצאנו כי במקרה דנן מתקיימת עילה "שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד", היינו אין מדובר במקרה קיצון של פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, תרמית ועוד (רע"א 7818/11 אברהם כבודה נ' עיריית גבעת שמואל (נבו 6.10.2013).
יפים דבריו של כב' הנשיא אדלר בע"ע 1586/04 - ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' תמר זסלנסקי ואח': "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קיבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קיבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסכסוך בבית הדין, יש להתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהווה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטרלי אשר יכריע בסכסוכים באופן ענייני, נכון, יעיל והוגן". סוף דבר: הבקשה למתן הוראות לעניין הסכם הבוררות אשר נחתם בין המבקשת להסתדרות - נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו