ממצאי בדיקת CT המעידים על בלטי דיסק עם לחץ על השק התקאלי

הועדה היתעלמה מכלל המסמכים הרפואיים, לרבות הבדיקות שהונחו בפניה ואשר מעידות על מצבה הרפואי של המערערת בעקבות וכתוצאה מהתאונה.

עוד נטען כי איך אפשר להסביר 3 בלטי דיסק עם לחצים על השק התקאלי ואיך אפשר להסביר שמדובר בשינויים נווניים תוך היתעלמות מוחלטת כי מדובר בתאונה קשה יחסית עם פגיעה צוארית מוכחת.

יש לדחות טיעוני ב"כ המערערת ופרשנותו כי על סמך מימצאי הועדה עצמה היה על הועדה לקבוע נכות, המדובר בטיעון רפואי בלתי מבוסס אשר מובא לבית הדין "בידיים חשופות". ב"כ המערערת שב וטען כי על פי מימצאי הועדה עצמה המדובר בהגבלה קלה כך גם על פי מימצאי בדיקת ה CT לא מדובר בשינויים נווניים, שכן מדובר בבחורה צעירה ובלטי דיסק כאלה אינם שינויים נווניים.

...

בבדיקה הרפואית של הוועדה נפלו פגמים, הבדיקה היתה שטחית וללא ממצה והתעלמה מהתיעוד הרפואי לרבות בדיקת ה- CT. מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות.

מקובלת עליי טענת המשיב כי פיענוח בדיקת CT מסור לשיקול דעתה של הוועדה ובית הדין לא יתערב בשיקול דעתה הרפואי מקצועי של הוועדה, מה גם ממילא נכות נקבעת על בסיס בדיקה קלינית שכאמור נמצאה תקינה.

לסיכום- מדובר לטעמי בהנמקה ברורה המבוססת על שיקולים רפואיים-מקצועיים, המצויה בגדר מתחם הסבירות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל באופן חלקי, בהתאם להסכמת המשיב, בנושאים: צלקת וברך ימין, כך שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, בנושא הצלקת וברך ימין.

המערערת הוסיפה וטענה, כי הועדה היתעלמה מימצאי בדיקת CT המעידים על בלטי דיסק עם לחץ על השק התקאלי.

...

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

טענת המערערת, בעניין חובת הוועדה לציין טווחי תנועה, דינה להידחות.

בשים לב לכל האמור לעיל, משקבעה הוועדה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, תוך עיגון מסקנותיה בקביעותיה הרפואיות – הרי שלא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

לאור כל האמור – על כן הערעור נדחה בזאת.

ממצא CT ע"ש מותני מ 6.2.14 – הדגימו בגובה 5L-4L בקע דיסק אחורי כמו כן בגובה 5L-1S עם לחץ על השק התקאלי, כמו כן ב-5L נמצא ספונדילוליזיס משמאל.

כמו כן, מימצאי בדיקת ה-CT שנערכה למבקשת מעידה באופן מפורש על פגיעה בעמוד השידרה המותני בגינה יש לקבוע לה דרגת נכות.

אשר לטענות המבקשת בנוגע לכך שמסקנות הועדה אינן תואמות את מימצאי בדיקת ה-CT שנערכה לה יצוין, כי הועדה פרטה את מימצאי הבדיקה הכוללים בלטי דיסק אחוריים עם לחץ על השק הטאקלי בגובה 5L-1S, וכן ספונדילוליזיס משמאל בגובה חוליה 5L. הועדה ציינה כי ממצאים אלה אינם באים לידי ביטוי בדמות מיגבלה בתנועות או חסר נורולוגי, ועל כן אין לקבוע בגינם דרגת נכות.

...

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות.

לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בתוספת הסבר זו. סוף דבר לאור כלל האמור מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין המחזיר, ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי.

על כן, הבקשה נדחית בזאת.

מנגד לטענת המשיבה, דין הבקשה להדחות, שכן "הממצאים החדשים" שאליהם מפנה המבקשת בבקשתה: שינויים נווניים ובלטי דיסק, אינם מעידים על החמרת מצב, אלא מדובר על שינויים שהנם תוצאה של הליך תחלואתי שאינו קשור לתאונה, כפי שאף צוין ע"י הוועדות השונות כאשר הובחן בקיומם של שינויים נווניים מפוזרים ובלטי דיסק בחוליות C4-C5 L4-L5 L5-S1.

עמוד השידרה המותני - בבדיקה אשר בוצעה ביום 1.12.08 היתקבל, בין היתר, הממצא הבא: "L3-L4: סחוס הדיסקית הבינחוליתית תקין, ללא בלט צדדי או אחורי משמעותי" לעומת זאת, בבדיקה מיום 23.9.13 הודגמו בחוליות אלו "שינויים נווניים קלים של הדיסקית, בלט אנולרי דפוזי מינימלי שטוח מאחור, ללא לחץ על השק הדוראלי" הוא הדין גם לגבי מימצאי בדיקות ה-C.T. של עמוד השידרה הצוארי.

שם נרשם, בן היתר, כדלקמן: "הוועדה עיינה בתשובת C.T. של ע"ש צוארי מיום 15.4.09. ב-C.T. זה נראה בלט דיסקלי קל של האנולוס פיברוזוס (אין מדובר כלל בבלט דיסקאלי). שאינו לוחץ על השק התקלי ו/או על חוט השידרה או שורשי עצבים. ממצא זה אינו חבלתי כי אם תוצאה של תהליך תחלואי רגיל ובכל מקרה ממצא זה אינו סימפטומטי ואינו גורם לסבל כלשהוא" במילים אחרות, לגישת הוועדה אין קשר סיבתי בין התאונה לבין הווצרות הבלט הנ"ל. אולם, האם יש באמור לעיל כדי ללמד בהכרח על אי קיומו של קשר סיבתי גם לגבי ייתר הממצאים החדשים שנתגלו? סבורני כי התשובה לכך הנה שלילית.

...

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף גם לאור מכתבו של ד"ר גנטוס, מיום 8.2.14, שבו נרשם, בין היתר, כי קיימת הגבלה ניכרת בתנועות כש"בבדיקות סי.טי. אחרונות אובחנה החמרה בממצאים בדיסקופטיה הצוארית והמותנית".

לאור האמור לעיל, דין הבקשה להבאת ראיות לסתור להתקבל וזאת בכל הנוגע לנכות בתחום האורתופדי.

כפי שצוין לגבי התחום האורתופדי הרי שגם ממצאים אלה מצדיקים מינוי מומחה שיחווה דעתו הן בשאלת הנכות והן בשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות ככל שתיקבע לבין התאונה עסקינן סיכום הנני מקבלת את הבקשה להבאת ראיות לסתור ומורה על מינוי מומחה בתחום האורתופדי ומומחה בתחום הנוירולוגי.

/03/2014 CT. בנוסף לשינויים ארטרוטיים בינחולייתיים קיים בלט במעבר S1 L5 ללא לחץ על השק 18/06/19 MRI – מדגים הווצרות בלט נוסף באותו סדר גודל בגובה שמעל המצויין לעיל, שני הבלטים מצויינים כבלטים בלבד.

כמו כן, הוועדה לא התייחסה למלוא מימצאי בדיקת ה- CT, כך למשל הוועדה לא התייחסה לחוליות L3-L4 וכן לחוליות L4-L5 המציינות בלט דיסק דפוזי הלוחץ על השק התקאלי.

לטענת המערערת, הוועדה לא התייחסה למלוא מימצאי בדיקת ה-CT אשר מעידים כי בחוליות L5-S1 ישנו בקע דיסק ולא בלט.

...

אציין בהקשר זה, כי אומנם הוועדה אינה נדרשת להתייחס לכל חוליה וחוליה בבדיקת ה- CT, עם זאת השילוב של היעדר התייחסות עם עמדתה לפיה ממצאיו ד"ר דוידוביץ הם על רקע ניווני – אינה נהירה דיה ולכן, יש לקבל את הערעור בעניין זה. לטענת המערערת, הועדה לא התייחסה לאישורו של ד"ר שלמה דוידוביץ מיום 21.7.19 המציין כי ככל הנראה מדובר בפגיעה עצבית קבועה.

לאחר שבחנתי את טענת המערערת אל מול הוראת פסק הדין המחזיר ולשון פרוטוקול הועדה מצאתי שאכן הועדה לא מציינת כי עיינה במסמכים רפואיים מטעם ד"ר דוידוביץ מיום 10.2.2019 ומיום 21.7.2019 אולם בפרק "מסקנות" מציינת הועדה את ממצאי ד"ר דוידוביץ ומסבירה כי "הם על ממצא דיסקוגני ללא פריצת דיסק וללא היצרות התעלה". מצאתי שגם בעניין זה החלטת הועדה אינה ברורה דיה וכי לא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה ולהבין על מה נסמכת קביעתה, שעה שבבדיקת ה-CT נרשם כי מדובר בבקע דיסק.

סוף דבר על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל.