מכתב פיטורים לאחר חופשת לידה

במכתב זה, כתבה הנתבעת כדלקמן: "לאחר סיום חופשת לידה החלטת להאריך את חופשת הלידה מבלי ליידע את העמותה על תאריך חזרתך. אנו מנסים ליצור איתך קשר טלפוני ואין מענה. באוגוסט המעון ניסגר עקב חופשה ולקראת השנה החדשה אנו מנסים להרכיב את צוות המעון לשנה החדשה ולא מצאנו לנכון לשלב אותך מאחר ואת לא יוצרת קשר מתי תחזרי לעבודה. אנו מאחרים לך המשך חופשה נעימה. אם לא נקבל תשובה לאחר המכתב נראה לנכון כי את לא מעוניינת לחזור".[footnoteRef:19] אומנם גב' דוד כתבה במכתב כי אינה משלבת את התובעת בצוות המעון לקראת השנה החדשה וזאת מאחר והתובעת לטענתה לא יצרה קשר, אולם אין בכך משום הודעת פיטורים, וזאת מאחר והיא הוסיפה וציינה במפורש במכתב כי היא מצפה לשמוע בחזרה מהתובעת וכי אם לא תיתקבל תשובה, תראה אותה כמי שאינה מעוניינת להמשיך ולעבוד.

...

] לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין גובה הפיצוי שיש לפסוק, אם בכלל, לפי הוראת חוק זו (ע"ע (ארצי) 39970-03-14 שומרוני חברה להשקעות נ' דאוד טארק, מיום 19.3.19), תשלם הנתבעת לתובעת סך של 2,000 ₪ בלבד בגין רכיב זה. קיזוז הודעה מוקדמת הנתבעת טוענת כי יש לקזז מכל סכום המגיע לתובעת סך של 3,700 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

עם זאת, לאחר בחינת נסיבות העניין, לא מצאנו כי יש לקזז את תמורת ההודעה המוקדמת.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והתובעת זכאית לסכומים הבאים: א. פדיון חופשה בסך 740 ₪ ב. דמי הבראה בסך 1,710 ₪ ג. הפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך 5,976 ₪ ד. פיצוי בגין העדר הודעה על תנאי עבודה בסך 2,000 ₪ לסכומים האמורים יצטרפו הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.10.2014 ועד למועד התשלום בפועל.

התובעת המשיכה לעבודה בנתבעת עד ליציאתה לחופשת לידה (גם לאחר קבלת מכתב הפיטורים השני).

...

הצדדים חלוקים על תוכן הפגישה כמו גם מוועדה, כאשר לטענת התובעת, במהלך הפגישה ולאחר שיידעה את מנכ"ל הנתבעת בדבר הריונה היא פוטרה על ידו לאלתר, בעוד שלטענת הנתבעת, התובעת הודיעה שהיא לא מסוגלת לחזור לעבודה עקב בעיות הגב ומצבה הרפואי לאחר התאונה וביקשה מכתב פיטורים לצורך הגשת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח.

האם פיטורי התובעת נעשו בנגוד לחוק עבודת נשים? סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים אוסר על פיטורי עובדת בהריון וטרם יציאתה לחופשת הלידה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות ובלשון הסעיף: "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות". בהתאם להוראת סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים מעסיק מחויב לקבל היתר לפיטורי עובדת בהריון גם אם הפיטורים אינם קשורים בהריון וגם אם המעסיק לא ידע על ההריון במועד קבלת ההחלטה על הפיטורים ו/או במועד כניסת הפיטורים לתוקף.

התקופה המוגנת הנה מלוא התקופה שממועד הפיטורים עד הלידה ובנוסף לכך 60 יום לאחר חופשת הלידה ו – 30 יום הודעה מוקדמת (אותה לא ניתן לחפוף עם תקופת הגבלת הפיטורים שלאחר חופשת הלידה), ובעניינינו 8.433 חודשים.

...

התובעת הודתה שקיבלה דמי אבטלה ולא הוכח שהיה לה צורך באישור על תקופת העבודה לצרכים אחרים ועל כן לא מצאנו הצדקה לפסיקת פיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת העסקה.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים.

בנוסף לאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 12,000 ₪.

עובדת זכאית לאחר ותק של שנת עבודה במקום עבודה אחד לחופשת לידה של 26 שבועות שמתוכם 15 שבועות הם בתשלום.

(סעיף 7 לחוק עבודת נשים) התקופה המוגנת האוסרת את פיטורי העובדת חלה עד 60 יום לאחר חופשת הלידה.

עו''ד שטנוביץ: כשהיא התחילה לעבוד? העד, מר אלמוג: כן. עו''ד שטנוביץ: תיסתכל מעל חתימת העובד, רשום יום 10 חודש 7 2019 שזה המועד שנימסר לה מכתב הפיטורים, זה מקרי? העד, מר אלמוג: אני לא יודע.

...

בנסיבות אלו אנו מחייבים את הנתבעת ב- 9 ימי חג לשנה.

פיצויי הלנה נוכח דחיית תביעתה של התובעת לפיצויים ולשאר רכיבי התביעה הרלוונטיים להלנה, נדחה רכיב תביעה זה. סוף דבר: התביעה נדחית ברובה.

נוכח דחיית מרבית התביעה, התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובמסגרת הדיון המוקדם מיום 3.1.2024 עולה, כי מוסכם על הצדדים מועד תחילת העסקה מחודש 7.2016 אך לא מועד סיום העסקה, המבקשת טוענת לסיום העסקתה בחודש 9.2020 לאור התפטרות המשיבה לאחר שהוצאה לחופשה ללא תשלום בעקבות פרוץ מגיפת הקורונה בישראל מחודש 3.2020 ולאחר שהובהר לה, כי מקום העבודה סגור לאור מיגבלות מגיפת הקורונה ואילו המשיבה טוענת, כי נאמר לה בחודש 5.2020 להגיש מכתב פיטורים על מנת לקבל את הזכויות במסגרת גמר החשבון ולאחר כשבועיים הבינה שנמצאת בהיריון, הודיעה למבקשת אך בכל זאת פוטרה.

בעיון בסעדי התביעה בכתב התביעה בתיק, ישנם רכיבים מכח נסיבות סיום העסקתה, האם בחודש 9.2020 כטענת המבקשת או האם בחודש 8.2021 כטענת המשיבה, כאשר המשיבה לא העלתה ולו ראשית ראיה להוכחת טענותיה, כי אולצה לחתום על מסמכים סיום העסקה בחודש 9.2020 ולמעשה מתקיימים יחסי עבודה עד לחודש 8.2021 ובכך, ישנה חבות למבקשת לתשלום פיצוי פיטורים לכל תקופת העסקה הנטענת כאמור על ידה לרבות פיצוי בשל פיטורים ללא שימוע, שכר עבודה לתקופה המוגנת בשל היותה בהיריון וכן הודעה מוקדמת ובהתאם פיצוי של פיטורים שלא כדין מכח חוק עבודת נשים ורכיב פנסיוני, לאחר חופשת הלידה.

...

המשיבה לא הגישה תגובתה על מנת להציג טיעוניה ולמעשה להתנגד לבקשה להפקדת ערובה על ידי הצגת ראשית ראייה או יכולת פירעון או טעמים מיוחדים ולכאורה, רק בשל כך יש להיעתר לבקשת המשיבה.

בעיון בפרוטוקול הדיון המוקדם ניתן להבין את הרצון לצמצום את המחלוקת מאת התביעה שכן נטען ונרשם, כי "אגיש כתב תביעה מתוקן שמתייתר חלק מרכיבי התביעה ומצמצם משמעותית את המחלוקות, בתוך 7 ימים מהיום" אך חרף האמור, לא הוגש כתב התביעה מתוקן ולפיכך, החלטתי הינה בשים לב לכתב התביעה הקיים בתיק.

אשר לסכום הערובה – באיזון שבין זכות הגישה לערכאות, בפרט בעת הגשת תביעה למימוש זכויות סוציאליות מכוח חקיקת המגן; לבין זכותה של המבקשת שלא להיגרר להליך סרק שאף יקשה עליו להיפרע את הוצאותיה בגינו, ובהתאם לשיעורים המקובלים בפסיקת בתי הדין לעבודה ולנוכח סכום התביעה, על המשיבה להפקיד בקופת בית הדין ערובה בסך כולל של 4,000 ₪, בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו. סוף דבר, הבקשה מתקבלת.