מכת מעבדות הסמים: ענישה לא מרתיעה מובילה להמשך הפשיעה

הנאשם צרף תיקים בתחום הסמים והאלימות ונדון במסגרת הסדר טיעון לעונש של 14 חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם למשך שלוש שנים עבירת פשע בה הורשע, ו-3 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת עוון בה הורשע.

תופעת מעבדות הקנביס הן מכת מדינה, המאופיינת בפוטנציאל עצום לרווחים והרווח הפוטנציאלי בתיק זה הוא מעל לעשרים מיליון ₪.

עם זאת, מדיניות הענישה הנוהגת לגבי מגדלי המעבדות והסוחרים בסם זה, לא נועדה להקל עם מי שנימצא בשלבי הייצור או ההספקה של הסמים, אלא נותרה משמעותית ומרתיעה (ראו דברי של כב' השופט י' עמית בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל [12.8.18], דברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל [18.6.18], דברי כב' הש' קרא ברע"פ 174/21 סוויסה נ' מדינת ישראל [25.2.21] וכן ראו ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל [4.2.21]).

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף גבוה וזאת בשים לב לכך שמדובר בגידול קנביס במשקל משמעותי של כ-544 ק"ג, לצד ציוד רב וגניבת חשמל בשווי של כ-259,000 ₪.

בית המשפט העליון קבע כי לאור הודאתם המידית, התסקירים החיוביים וכדי לעודדם להמשיך בדרך השיקומית יש להקל בעונשם והעמיד את עונשיהם על 28 ו-24 חודשי מאסר בפועל (חלף 30 ו-34 חודשים).

עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדריו של המיתחם, וזאת בשים לב לכך שסנקציות קודמות ובכללן עונש מאסר וכן מאסר מותנה שתלוי ועומד נגדו, לא הוו גורם ממתן ומרתיע ולא מנעו את ביצוע העבירה הנוכחית, וכן בשים לב להערכת שירות המבחן לסיכון במצבו בין היתר נוכח דפוסיו האימפולסיביים, קשייו בוויסות דחפים, דפוסי חשיבה שוליים וקשייו בהצבת גבולות פנימיים.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-3 ועד ל-5.5 שנות מאסר בפועל.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בשליש התחתון של מתחם העונש ולהפעיל את עונש המאסר המותנה במצטבר לו. זאת בנוסף למאסר מותנה וקנס משמעתי, שבקביעת גובהו נתתי דעתי אף לשיקול ההרתעה, וזאת בשים לב לרווח המשמעותי שהיה צפוי לנאשם מביצוע העבירות והצורך בהרתעת הרבים מביצוע עבירות דומות תוך העברת המסר כי הן אינן בעלות תוחלת כלכלית (בעניין זה ראו בע"פ 4387/20 מדינת ישראל נ' דרור [8.2.21]).

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 43 חודשי מאסר בפועל אשר מניינם מיום מעצרו 3.5.20.

דחיית עתירתה של ההגנה לביטול ההרשעה: ההגנה עותרת לאימוץ המלצתו של שירות המבחן ולבטל את הרשעתו של הנאשם, מחשש לפגיעה תעסוקתית: הנאשם מועסק כמורה וכמרצה במכללה, והרשעתו עלולה לסכן את המשך העסקתו.

עם-זאת, בפסק דין שניתן בימים אלו, היתייחס בית המשפט המחוזי מרכז – לוד, כעניין של מדיניות ענישה, לעומק ההבדל בין גידול מסחרי לבין גידול 'לשימוש עצמי', בעיניינו של נאשם שגידל 650 גרם קאנבוס והחזיק בציוד גידול (עפ"ג 47293-04-17 מ.י. נ' ססי (13.11.17)): "איננו מקלים ראש בגידול סמים במעבדה אך במקרה זה לא מדובר במעבדה מצוידת באמצעים לגידול סמים שניקנו בכסף רב שנמצאת בדירה שהוחזקה למטרה זו, כפי שלמרבה הצער מגיעה לפתחנו במקרים לא מעטים עד כדי היותה "מכת מדינה" שאותה יש לעקור מהשורש.

יש לזקוף לזכות הנאשם גורמים כבדי משקל: העדר עבר פלילי; אורח חיים נורמאטיבי וחיובי, שיש עמו תרומה לחברה; הודאה ונטילת אחריות; מאמצי שקום, המתבטאים בעיקר בהפסקת השמוש בסם; חלוף הזמן, במהלכו לא הסתבך הנאשם בעיניין נוסף; יש לקבוע איפוא את עונשו של הנאשם בתחתית המיתחם: חיוב בשל"צ והטלת עיצום כספי בעין ישרתו את הצורך בענישה קונקרטית, ואילו מאסר מותנה והתחייבות ישרתו את הצורך בהרתעה.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת סם שהיא פשע; קנס בסך 1,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו.

לא תחתם ההיתחייבות, יאסר הנאשם למשך חודש ימים; 240 שעות של"צ, בהסכמת הנאשם, שהוזהר כי אי-ציות להוראות שירות המבחן או הממונים במקום השל"צ, יוביל להשבת התיק לבית המשפט ולהטלת עונש חלופי נוסף.

...

עתירת ההגנה נדחית, וההרשעה תעמוד על כנה.

יש לזקוף לזכות הנאשם גורמים כבדי משקל: היעדר עבר פלילי; אורח חיים נורמטיבי וחיובי, שיש עמו תרומה לחברה; הודאה ונטילת אחריות; מאמצי שיקום, המתבטאים בעיקר בהפסקת השימוש בסם; חלוף הזמן, במהלכו לא הסתבך הנאשם בעניין נוסף; יש לקבוע אפוא את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם: חיוב בשל"צ והטלת עיצום כספי בעין ישרתו את הצורך בענישה קונקרטית, ואילו מאסר מותנה והתחייבות ישרתו את הצורך בהרתעה.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת סם שהיא פשע; קנס בסך 1,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו.

מכת המדינה היא באותן מעבדות לגידול סמים בכמויות מסיביות ויש המכנים אותן "הידרו" (קיצור של שיטת "הידרופוניות") משום ששיטת גידול זו מתאימה לגידול בחממה או גידול בתוך דירת מגורים.

הפצת הסמים בקרב הציבור היא תופעת פשיעה הפוגעת פגיעה קשה בחברה.

על פי הנסיבות ולפי הקשר ההדוק שלה עם ביצוע העבירה העיקרית, היא לא מחייבת החמרה בעונש תוך קביעת מיתחם עונש חמור יותר מזה, שקבע לעיל בקשר לעבירת גידול הסמים בדרך של מעבדה.

מהפסיקה שהוצגה לביהמ"ש עולה שהמגמה שאומצה על ידו באשר למיתחם הראוי ובכלל למגמה הרווחת בקרב ביהמ"ש המחוזי בת"א בדבר הצורך להחמיר בענישה אינה עולה בקנה אחד עם פסיקה אחרת לרבות זו של ביהמ"ש העליון.

שרות המבחן הבהיר ששליחתו למאסר בעת הזו תוביל לרגרסיה חמורה במצבו.

ב"כ המשיבה עומד על הצורך להרתיע אחרים כמו המערער מלבצע את העבירות נושא הרשעתו, שהן, כאמור, מכת מדינה.

כנגד כל אלה עומדות נסיבות חייו של המערער ושל משפחתו, כמתואר בתסקירי המבחן שהיו בפני בית משפט קמא ובפנינו, וכאשר אלה מצטרפות להליכים הטיפוליים בהם החל המערער לפני מתן גזר הדין נושא העירעור, והמשיך בהם ביתר שאת לאחר מתן גזר הדין, כמתואר בתסקיר שרות המבחן האחרון ובמכתבה של העובדת הסוציאלית שמטפלת במערער ובמשפחתו, במיוחד בכל הקשור לטפול בבנו, יש בהם כדי להפחית מעונש המאסר שהוטל על המערער על-ידי בית משפט קמא, ואשר היה מוצדק בזמן נתינתו על-ידי בית משפט קמא.

...

יש הרבה מאוד מהאנשים מהנאשמים שכבודכם נדרש לעניינם שהם לא שונים וחריגים במאפייניהם ובנסיבות חייהם מהמערער שנמצא פה, אין שום שוני בינם לבינו ואנשים כאלה ויש פסיקה של ביהמ"ש העליון, ובכל עבירה רואים שיש פערים זה נכון וזה 9, וזה 12 וזה – 14, אבל אנו רואים שבסופו של דבר כולם הולכים למאסרים בפועל.

אלא ששיקולי ההחמרה בדין, לנוכח הפגיעה החמורה שפגע או שעתיד היה המערער לפגוע בכוח בציבור, הביאו אותו למסקנה כי יש להחמיר בדינו של המערער.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי המערער ירצה שנת מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו.

מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון הרשעות קודמות (ת/1) – לחובת הנאשם, הרשעה מיום 18.07.19, בגין מספר תיקים, בהם הואשם בעבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לצד עבירות של יצוא / ייבוא / מסחר / הספקה של סם מסוכן; · צילומים של מעבדת הסמים אותה הקים הנאשם (ת/2א' + ת/2ב'); · גזר דין במסגרת ת"פ 7151-03-17, להוכחת מאסר מותנה ופסילה מותנית (ת/3).

לדברי העד, הנאשם עוסק בבישול, התמקצע בתחום, ואף מישתתף בתכנית מציאות ("ריאליטי") בערוץ 13, תכנית בישול, "המסעדה הבאה של ישראל", אשר הובילה אותו לחשיפה, בעקבותיה השתנה לטובה.

לאחר שיחרורו של הנאשם ממעצר, הישתלב שוב בתעסוקה ונראה כי תעסוקתו בעולם הקולינרי חשובה לו. לאחרונה, שולב הנאשם במסגרת טיפולית לצעירים, ושרות המבחן התרשם, כי הנאשם עשוי להפיק תועלת מהמשך שלובו במסגרת זו. לאור האמור, המליץ שירות המבחן על ענישה שיקומית בדמות צו לשירות הציבור בהקף 500 שעות, ועל הטלת צו מבחן למשך שנה, במהלכה, ימשיך הנאשם במסגרת הטיפולית.

לא זו בלבד, אלא שבהנתן המציאות הנוכחית שבה גידול הסמים הפך להיות למכת מדינה יש להלחם בו בחומרה כאשר הביטוי לכך יהיה בהרמת רף הענישה.

לחובת הנאשם, הרשעה בגין עבירות של אספקת סם (מספר מקרים) ואחזקת סם שלא לצריכה עצמית, בגינה, נגזר דינו והוטל עליו מאסר מותנה בן 3 חודשים, אשר הנו בר הפעלה ואף פסילת רישיון נהיגה על תנאי, אשר הנה ברת הפעלה גם כן. בכל אלה – לא היה כדי להרתיע הנאשם מלעבור שוב עבירות בתחום הסמים.

סיכום לאחר שבית המשפט שמע טענות הצדדים על פה; עיין בטיעוני התביעה בכתב; עיין בראיות לענין העונש; עיין בתסקיר שירות המבחן למבוגרים; עיין בפסיקה שהוגשה; ולאחר ששמע את דברו האחרון של הנאשם; גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן: 14 חודשים מאסר בפועל; הפעל עונש מאסר מותנה בן 3 חודשים מיגזר הדין ת/3, כך שחודשיים מתוכו ירוצו בחופף, וחודש במצטבר; סך הכל, ירצה הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו על פי רשומי שב"ס; 12 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שיחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה בנגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, שהיא מסוג פשע, או עבירה מסוג פשע בנגוד לחוק המאבק בתופעת השמוש בחומרים מסוכנים, תשע"ג - 2013; 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שיחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה בנגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, שהיא מסוג עוון, או עבירה מסוג עוון בנגוד לחוק המאבק בתופעת השמוש בחומרים מסוכנים, תשע"ג – 2013; קנס בסך 12,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-12 תשלומים שוים, החל מיום 15.12.22 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.

...

בית המשפט נעתר לבקשת ההגנה, אלא, שגם זו הפעם, נמנע הנאשם מלהתייצב לראיון.

בערעור שהוגש על חומרת העונש, לא מצא בית המשפט המחוזי להתערב ברכיב המאסר, אך הקל על הנאשם ברכיב הקנס ורכיב פסילת רישיון הנהיגה, כך שהעמיד את הקנס על סך של 20,000 ₪ והעמיד את תקופת פסילת רישיון הנהיגה בפועל למשך 12 חודשים.

בהקשר לעבירות של גידול סם, סבורני כי החומרה נלמדת משילוב מספר השתילים יחד עם משקל הסם.

תמצית הטיעונים לעונש המאשימה, באמצעות עו"ד שילוני, עמדה על החומרה היתרה הגלומה במעשיו הנלמדת מכמות השתילים ומשקל הסם הגבוה, כ-80 ק"ג, ומעבירת גניבת החשמל, שהסתבכה והובילה לשריפה בארון החשמל בבניין.

התופעה של הקמת מעבדות לגידול סמים בדירות מגורים הפכה "מכת מדינה" של ממש.

בעניינינו, נסיבות מעשיו של הנאשם חמורות - הנאשם הקים ותפעל במשך חמישה חודשים מעבדת סמים בדירה ייעודית ששכר, וגידל קאנבוס במשקל לא מבוטל של כ-80 ק"ג נטו; מהשתלשלות הדברים נלמד כי לולא השריפה שפרצה בדירה, בכוונתו הייתה להמשיך בגידול הסם במשך תקופה ארוכה, ולראיה אף חתם על חוזה להארכת תקופת השכירות; הנאשם פעל נמרצות להסתיר ולטשטש את מעשיו - חיבר חיבור פיראטי את מעבדת הסמים ללוח חשמל הבניין במטרה להמנע מתשלום בעבור צריכת החשמל הגבוהה ורשם את הדירה ע"ש בעלים אחר; מעשיו לוו בתכנון מוקפד תוך השקעת משאבים רבים לצורך הקמתה של המעבדה ותפעולה.

עוד החל להרצות בהיתנדבות בפני בני נוער בנושאי מניעת פשיעה ושימוש בסם כשלדברי סנגורו, מדובר בנערים המצויים בסיכון דומה, ממכתב מטעם העמותה במסגרתה מרצה (נ/4) נראה כי מפגין מסירות ומוטיבציה.

העבירות בהן הורשע מקימות "צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת בין היתר, במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה המתפשטות כאש בשדה קוצים" (ע"פ 4387/20 מדינת ישראל נ' דרור, פסקה 13 (8.2.2021).

עוד הובהר בפסיקה, כי גם לאחר שנויי החקיקה שהתקבלו בנוגע לשימוש עצמי בסמים קלים, לא השתנתה מדיניות הענישה ביחס לבצוע עבירות של הפצת סם, גידולם או מכירתם "סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים. גם סמים 'קלים', תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה" (ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (12.8.2018).

...

ובחזרה לנאשם שלפניי- לאחר ששקלתי, בזהירות המתבקשת, את כלל השיקולים, שוכנעתי כי עניינו נופל בגדר מקרי השיקום המובהקים המאפשרים חריגה משמעותית ממתחם הענישה והימנעות משליחתו למאסר.

סיכומם של דברים , על יסוד כל אלו, מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן, ליתן מעמד בכורה לשיקול השיקומי ולגזור על הנאשם עונש ההולם את סיכויי שיקומו, עוד שוכנעתי שענישה בדרך של מאסר ממש עשויה לפגוע פגיעה ממשית בהליך שיקומו.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות בבית אבות סיעודי בכתובת שלמה המלך 27 בני ברק.