כללי
פסק דין בעתירה מנהלית שהוגשה כנגד החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1 מיום 14.10.2020, לפיה הוכרזו המשיבות 2 - 5 [להלן - "קבוצת תנופה" או "תנופה"] כזוכות במיכרז להפעלת קוי תחבורה ציבורית באשכול פרוזדור ירושלים, וכלפי החלטת וועדת המכרזים מיום 15.11.2020, שהכריזה על קבוצת תנופה כזוכה בהקשר דומה, באשכול השומרון.
...
פסיקה זו משקפת מדיניות עקבית שקיבלה ביטוי בפסקי דין רבים:-
"נראה כי ביסוד טענותיה של האגודה עומדת אי שביעות רצון מן הציון שקיבלה ורצון להשיג על גובהו; דא עקא, שלא לנו ההכרעה בשאלות מעין אלה. ועדת המכרזים שהיא הגוף המוסמך, ישבה על המדוכה, בחנה את הפרמטרים השונים ועל יסוד זה נתנה הכרעתה. בית המשפט קמא לא מצא כי נפל כל פגם בהכרעה. החלטתו זו בדין יסודה. כידוע, בית המשפט אינו יושב כ'ועדת מכרזים עליונה' ואינו ממיר את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו. כך, בפרט, כשהחלטה הנתקפת נוגעת למתן ציונים ולחלוקת ניקוד, המצויים ב'גרעין הקשה' של שיקול הדעת המקצועי של הוועדה, ונסמכים על ניסיונה ומומחיותה בתחום. הביקורת השיפוטית בהקשר זה נועדה לבחון האם החלטת הוועדה הינה סבירה, והאם נתקבלה כדין ומשיקולים ענייניים, או שמא נפל בה פגם מהותי שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המכרז הציבורי.. כאמור, במקרה דנן, מצאתי כי בדין נקבע על ידי בית המשפט קמא כי לא נפל בהחלטת ועדת המכרזים פגם מן הסוג האמור, ומכאן שטענות האגודה בהקשר זה להידחות" [עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.2.2011)].
סוף דבר, על הפרק עתירה שאינה מתבססת על טענות שיש בהן ממש, ודומה, יותר מכל, ממחישה זאת הטענה ביחס לערבות הבנקאית.
על יסוד כל האמור, נדחית בזה עתירה זו;
הוצאות הדיון בסך של 35,000 ₪ למשיבה 1, ובנוסף, באותו סכום, למשיבות 2 – 5, על העותרת.