מכרז עיצוב ארכיטקטוני על ידי מהנדס

בהקשר זה הדגיש בית המשפט קמא, כי דרישות מהנדס העיר באשר לעיצוב הקיר כתנאי למתן ההיתר לא באו בעקבות שינוי באלמנט החיפוי, אלא התברר כי הוא מיתנגד לתכניות הקיר, כפי שהוכנו על ידי פוירשטיין, ועומד על שינוי העיצוב האדריכלי.

בית המשפט קמא הטעים, כי עניין קבלת אישורו של מהנדס העיר לפן הארכיטקטוני של הקיר הוזנח על ידי ח.פ.ת ופוירשטיין בעת הכנת המיכרז, ועלה בשלב שבו כבר היתקשרה יעקב יעקב בחוזה עם כל המעורבים, ובכלל זה המערערת, על בסיס ההצעה שניתנה בהסתמך על התיכנון המקורי.

...

כן אני סבור, כי תוספת התשלום אותה קיבלה המערערת עבור השינוי בחזיתו של הקיר (במדידת פני שטח הקיר) אינה נותנת מענה לראש נזק זה. סוף דבר – הערעור מתקבל בכל הנוגע לעבודות המילוי הנוספות והתארכות משך הביצוע.

גם הטענה לפיה חישוב הוצאותיה של המערערת בשיטת המדידה, כפי שנקבעה במסמכי המכרז, מכסה את כל הוצאותיה של המערערת - נטענה באופן סתמי ודינה להידחות.

משכך, אף אני סבור כי המערערת זכאית לתשלום נוסף, כפי המפורט לעיל.

בסעיף 18 לתכנית נקבע כי: "על מנת להבטיח תיכנון ובצוע נאות לכל השימושים המותרים בתכנית וכן כדי להבטיח רצף ארכיטקטוני לאורך רחבות, סביב הכיכרות וסביב השטחים הפרטיים הפתוחים, יוכן תשריט בינוי ועיצוב לכל התכנית או לקטעים עפ"י שיקול מהנדס העיר". עוד נקבע כי התשריט יאושר על ידי הוועדה המקומית וכי היתרי בניה יוצאו עפ"י תכניות הבינוי והתשריטים בלבד.

" ובעמוד 29 שורות 27-32: "עשינו את הבדיקות שלנו בעיניין הזה, ידענו מה צריך לשלם, את אגרת העל אני מכיר בעל פה, ידענו מה צריך לשלם, שילמנו אותה, אמרתי, בפרויקטים רבים אחרים. הבעיה הייתה רק הנושא של הריבית שזה, זה חדש שנקלענו ולא ידענו אותו. ראינו במסגרת מיסמכי המיכרז שיש תכנית עיצוב מ-2009. הבנו, ראינו שאין פיתוח ואין כלום אז הבנו שזה מ-2009." (ההדגשה שלי ל.ב.) יתרה מכך, הנני סבורה כי עדות לכך שהתובעים לא הוטעו על ידי רמ"י, אף ניתן למצוא בכך שעל אף שפנו לרמ"י מספר פעמים -מיום 2/1/11 - בסמוך למועד בו נודע להם לטענתם על על דבר חיובם בריבית ועד לפנייתם האחרונה ביום 29/10/12 ועדכנו את רמ"י באשר לטענת הערייה בנוגע לתוספת ריבית על התשלום המיוחד, כמו גם דבר מגעיהם עם הערייה בהקשר זה, הרי שהם לא מצאו ולו במילה ועד להגשת התביעה באוקטובר 2013, לטעון כלפי רמ"י כי זו הטעיתה אותם במסגרת המיכרז לחשוב כי אין תוספת ריבית על התשלום המיוחד.

...

לאור כל האמור הנני דוחה גם את התביעה כנגד רמ"י. שתי הערות לפני סיום; בשולי הדברים הנני מוצאת להתייחס לשתי סוגיות אשר - כפועל יוצא מתוצאות ההליך, נותרו בגדר תהיות אשר אינן טעונות הכרעה או שאין צורך בקביעת ממצאים הנובעים מהן.

כאמור, בהינתן קביעתי ולפיה ממילא דין התביעה כלפי עיריית תל אביב להידחות- בין מפאת התיישנותה ובין לגופה ובהינתן שממילא לתובעים 128-137 אין כל טענה כלפי רמ"י- אינני נדרשת לקבוע ההשלכות הנובעות מהתנהלות התובעים 128-137, כמו גם מהחסרים הראייתיים והתהיות כפי שנותרו בסיום ההליך באשר לתובעים אלו.

סוף דבר; אשר על כן התביעה נדחית.

מהנדס העיר דרש לבצע מספר שינויים בתוכניות שהוכנו על-ידי פויירשטיין לצורך המיכרז, לרבות שינוי בעיצוב האדריכלי של הקיר התומך.

פסיקת ריבית והצמדה על חיוב שנפסק על ידי בית משפט מצויה, ככלל, במסגרת שיקול הדעת של בית המשפט שהטיל את החיוב (ראו למשל: סעיפים 3-2א לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; רע"א 6450/12 קול הכרמל חברה לבניין ועבודות ציבוריות (1990) בע"מ נ' אדלשטיין, פסקה י' (17.10.2012)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

שנית, גם טענותיה של המבקשת בדבר עיוות דין דינן להידחות.

סוף דבר: דין הבקשה להידחות.

בהתאם לתנאי המיכרז, כל קונה התחייב לבנות בית מגורים על המיגרש הנרכש על ידו כאשר הבנייה תתבצע באמצעות קבלן בנייה, שנבחר במיכרז שנערך על ידי החברה הכלכלית.

למען השלמת התמונה אקדים את המאוחר ואציין, כי ביום 27.10.2020 נשלחה הודעה מתוקנת כלפי צדדים רביעיים, במסגרתה בנוסף למהנדס הקונסטרוקציה וליועץ הקרקע נשלחה הודעה גם לאדריכלית הפרוייקט, אביגיל שמלה- מרחב ירוק אדריכלות נוף ועיצוב ערוני.

אולם כאשר התבקש מומחה בית המשפט להבהיר האם הוא סבור כי יש לפנות את הבית כבר במועד זה (נכון ליום מתן חוות הדעת) קבע כי לצורך כך יש לבצע מעקב צמוד אחר שקיעת הבית תוך תיכנון חזוק מידי של אחד מעמודיו על ידי מהנדס קונסטרוקטור (כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מיום 18.8.2020).

...

כאשר בוחנים את השאלה האם נסיבות ענייננו עומדות באמות המידה שנקבעו להענקת סעד כספי זמני לשם מימון דיור חלופי, אני סבורה כי התשובה על כך היא שלילית.

המקרים בהם בית המשפט נעתר לסעד חריג זה עסקו במקרים בהם הייתה קביעה ברורה וחד משמעית כי לא ניתן להתגורר בבית, בנוסף לתנאים נוספים (שיפורטו בהמשך).

לסיכום מכל המקובץ עולה כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

לטענת התובעת, נחתם בין הצדדים הסכם לבצוע העבודות בשלושה שלבים: הקמת 3 גני ילדים בשטח כולל של 765 מ"ר בשיטה פאושלית וחצרות ופיתוח סביבתי לפי מדידה, תוך 9 חודשים מצו התחלת עבודה בשלב זה. הקמת מבנה של 3 קומות בשטח כולל של 835 מ"ר הכולל מרכז לבריאות המשפחה בשתי הקומות הראשונות, ומרכז לגיל הרך בקומה העליונה, בשיטה פאושלית, תוך 6 חודשים מצו התחלת עבודה בשלב זה. עבודות פיתוח באתר לפי מדידה תוך חודשיים מצו התחלת עבודה בשלב זה. ביום 18.11.18 ניתן לתובעת צו התחלת עבודה על ידי מהנדס העיר לכל שלושת השלבים במקשה אחת.

על כך יש להוסיף את העובדה שעל פי התוספת להסכם, ויתרה התובעת על כל טענה הקודמת לתוספת להסכם, ומאחר שטענה זו עלתה קודם לכן, ויתרה גם על טענה זו. אין חולק שבקרקע שבה היה אמור לקום הפרויקט היו עוגנים, והצורך בסילוקם הביא לסכסוך בין הערייה לבין הקבלן הקודם, לפרישתו מן המיכרז ולהעברת המיכרז לתובעת.

זאת, בנוסף על כך שת/96 אינו האישור התקציבי אלא הערכה של עלות הפרוייקט על ידי מנכ"לית הקרן נכון ל- 27.5.20, שאין ספק שלא היתה מדוייקת שכן כללה הערכות כמו 2,000,000 ₪ עבור עיצוב פנים והצטיידות שכפי שנאמר במייל התשובה של תמיר תוהמי, "טרם היתקבל פירוט תרכיבי התיקצוב". לטענת התובעת, לנוכח העובדה שהודיעה שייגרמו לה נזקים כבדים והיא תתקשה להמשיך בבצוע הפרויקט בלי שישולם לה עבור העבודות החריגות שבוצעו כשנה קודם לכן, הוסכם בין הצדדים ביום 1.12.19 שהעירייה תשלם לתובעת 505,888 ₪ בתוספת מע"מ מתוך 1.5 מיליון ₪ שנדרשו על ידה, כשאין בכך כדי לגרוע מזכותה של התובעת לעמוד על מלוא החשבון שהוגש על ידה.

לטענת הנתבעות, הסעיף אכן אושר על ידי האדריכלית אך בסך 9,217 ₪ ולא בסכום המופרז אותו דורשת התובעת.

...

בהתאם לתקנה 153, על פי התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, והיחס בין סכום התביעה לסכום שנפסק, תשלם התובעת/הנתבעת שכנגד לנתבעות/התובעת שכנגד שכר טרחת עורך דין בסך 234,000 ₪, ולנתבע 3 שכר טרחת עורך דין בסך 140,400 ₪, בנוסף על עלות המומחה מטעם הנתבעים.

לפיכך, אני מקבל את התביעה ואת התביעה שכנגד באופן חלקי, ומורה כדלקמן: עיריית חדרה הנתבעת 1 תשלם לתובעת אל.די.שיא הנדסה בע"מ 190,922.82 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.12.21 ועד לתשלום בפועל.

אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעים 2-3.