מכרז מסגרות דיור חוץ-ביתי לאנשים עם מוגבלות שכלית

תאריך הישיבה: א' בטבת התשע"]ה (23.12.2014) בשם המערערת: עו"ד אבינעם סגל-אלעד בשם המשיבות 6-1: עו"ד איתן צחור בשם המשיבות 19-7: עו"ד ארי הלל פסק-דין השופט ע' פוגלמן: משרד הרווחה והשירותים החברתיים ערך מיכרז לרכישת שירותי דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.

ביום 6.11.2012 פירסם המשרד מיכרז פומבי מס' 154/2012 "לקבלת הצעות להשמת דיירים חדשים ולהרחבת ההיתקשרות עם מפעילי מסגרות לדיור חוץ-ביתי, עבור אנשים עם פגור שיכלי בפריסה ארצית" (להלן: המיכרז).

...

בנוסף, נדחתה טענת המערער שלפיה יש לדחות את העתירה מפאת העלות התקציבית הכרוכה בקבלתה.

פגיעה בשוויון ותוצאתה – בחינה בראי חובת הסבירות מצאנו אפוא כי ההבחנה שננקטה בין חברות לבין עמותות פוגעת בעיקרון השוויון שבו חבה הרשות המינהלית.

לשיטתו, במקרה שלפנינו מדובר בהפליה קלת ערך הנדחית מפני האינטרס הציבורי המשמעותי בחיסכון התקציבי.

סבורני כי גם דינה של טענה זו להידחות.

המיכרז סב על השמת דיירים חדשים, ועל הרחבת ההיתקשרות עם מפעילי מסגרות לדיור חוץ ביתי, עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (פגור שיכלי), בפריסה ארצית (להלן – הזכאים).

...

התוצאה היא, כי גם בנימוק האמור אין כדי להצדיק את ההבחנה נשוא העתירה[footnoteRef:4].

] נוכח כל האמור, אני קובע כי המשיב לא הניח תשתית מספקת, הן במישור העובדתי, הן במישור הנורמטיבי, המבססת קיומו של שוני רלוונטי העשוי להצדיק את האבחנה שעשה בין גופים עסקיים ובין עמותות, לעניין הכללתו של מרכיב הרווח בתעריף המשולם לגופים האמורים בגין השירותים נשוא המכרז (ראו, לעניין טיבה של התשתית הנדרש, בפסק הדין הנ"ל בעניין יורונט, בעמודים 423 – 425).

התוצאה נוכח כל האמור, דין העתירה להתקבל.

יצוין, כי המעון בכסיפה מופעל בעקבות זכיית מפעיליו במיכרז שפירסם המשיב בשנת 2006, להפעלת "מעונות פנימייתיות לאנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית". מפעילי המעון גם זכו במיכרז שני, מחודש יולי 2012, "להשמת דיירים חדשים ולהרחבת ההתקשרויות עם מפעילי מסגרות לדיור חוץ ביתי, עבור אנשים עם פגור שיכלי בפריסה ארצית". העותרים, שהם הוריהם של עשרה חוסים מבין 49 החוסים במעון, מבקשים במסגרת הסעד העקרי בעתירה לבטל את ההחלטה האמורה; ולחלופין מבקשים שועדות השמה של משרד העבודה והרווחה, יציעו לכל אחד מהחוסים לפחות שתי מסגרות לבחירה, זאת בהתאם לתנאים שנקבעו במיכרז השני.

...

בנוסף ציין בית-המשפט כי דין הבקשה להידחות הואיל ולא צורפו כמשיבים כל האחראים או האפוטרופסים על שאר החוסים במעון, המאכלס 49 חוסים.

הואיל ובעתירה הועלו טענות הנוגעות להחלטות (או אי-מתן החלטות) בעניין מתן האפשרות לחוסים לבחור את המעון שבו ישובצו, ובדבר אי-בטיחות או היעדר עמידה בתנאי רישוי של המעון במיקומו החדש, נתבקש ב"כ העותרים להבהיר, על-פי החלטתי מיום 23.10.13, מה מקור סמכותו העניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה.

אשר על כל האמור לעיל, הבקשה לצו ביניים נדחית; והואיל ולא נתבקשה תגובת המשיבים – אין צו להוצאות.

בשם המבקשת: עו"ד אבינעם סגל-אלעד בשם המשיבות 6-1: עו"ד איתן צחור בשם המשיבות 19-7: עו"ד ליאור גרו; עו"ד ארי הלל ][ החלטה המבקשת פירסמה מיכרז לרכישת שירותי מסגרות לדיור חוץ-ביתי עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (פגור שיכלי) בפריסה ארצית.

...

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל.

אשר למאזן הנוחות, לא שוכנעתי כי הנזק שייגרם לעמותות אם פסק הדין יעוכב והערעור יידחה עולה על שיעור הנזק שייגרם למבקשת אם ביצועו של פסק הדין לא יעוכב והערעור יתקבל.

הבקשה מתקבלת אפוא.

השופט י' דנציגר: בעתירה המקורית שהוגשה ביום 22.2.2012 ביקשו העותרים להוציא צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יעמידו לרשות העותרים 4-2 ולרשות אנשים נוספים בעלי איבחנה כפולה של מוגבלות שכלית (בדרגות שונות) ושל מוגבלות נפשית, מסגרות דיור חוץ-ביתי מוגנות מתאימות לצרכיהם, שאינן מסגרות אשפוזיות, במימון ובפיקוח של המדינה.

בדיון שהתקיים ביום 10.3.2012 נקבע כי המשיבים יגישו הודעה מעדכנת הן בנוגע לעותרים הקונקרטיים והן בנוגע למכרז שמשרד הרווחה הצהיר שבכוונתו לפרסם להקמת יחידה ארצית בתוך מעון כפנימייה לאנשים עם איבחנה כפולה.

...

אנו סבורים כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ובפרט בשל השינוי במצב הדברים העובדתי, בהשוואה לזה שהיה נכון במועד הגשת העתירה ואף במועד הוצאת הצו על תנאי.

אנו מורים איפוא על מחיקת העתירה.