מכרז ממלא מקום בתפקיד בכיר

בפנינו ערעור המבקש על החלטת נציבות שירות המדינה לפסילת מועמדותו למכרז 10-2022 לתפקיד ממלא מקום למשרת ראש אגף בכיר (גיור) (להלן – "התפקיד" ו - "המיכרז") ובקשה למתן צו דחוף למניעת כנוס ועדת הבוחנים למכרז, שנועדה למחר (23.5.22).

...

בנסיבות אלה, ולאור המסקנה הלכאורית שאליה הגענו בכל הנוגע לעילת התביעה, החלטנו להורות על הקפאת כינוסה של ועדת המכרזים שנועדה למחר עד למתן פסק דין בהליך העיקרי או עד למתן החלטה אחרת, לפי המוקדם.

יחד עם זאת, לאור המסקנה אליה הגענו בכל הנוגע לפגיעה שעשויה להיגרם לאגף הגיור בהיעדר מנהל (גם אם במילוי מקום), ובשים לב לעובדה שמדובר בהליך לאיוש זמני של המשרה, החלטנו לאפשר למשיבים להחליט לקיים את המכרז, תוך מתן אפשרות למבקש להופיע בפני ועדה הבוחנים, ככל המועמדים האחרים שעמדו בתנאי הסף.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה למתן סעדים זמניים מתקבלת כאמור בסעיף 23 לעיל.

לטענת המבקש, החלטת בית הדין האיזורי לאחד את הדיון עלולה לרוקן מתוכן את הסעד שהתבקש בבית הדין קמא, אשר הנו הצהרתי בעקרו, וביתר שאת עת הסעד המתבקש בתביעה התומכת בבקשה אינו כספי; בנגוד להנחיית נש"מ הליך המיכרז לא הוקפא עם קבלת השגת המבקש, והזוכה המשיך לכהן בתפקיד ולצבור ניסיון; התנהלותם של המשיבים והישענותם על הטענה שלפיה הזוכה מאייש את המשרה מרגע זכייתו להוכחת הנזק שייגרם לו אם הבקשה תיתקבל מעידה על חוסר תום לב משווע, שכן איוש זה היה בנגוד להנחית נש"מ להקפיא את הליכי המיכרז כבר ביום 20.9.2015; הזוכה ממלא מקום בתפקיד מושא המיכרז כבר מחודש יוני 2015, עוד בטרם פורסם המיכרז וללא כל קשר לתוצאותיו כך שאין מקום ליתן משקל כלשהוא לשיקול זה; גם אם יש מקום ליתן משקל כלשהוא לפגיעה בזוכה, הפגיעה במבקש, בציבור בכלל ובקבוצה עימה נימנה המבקש אשר אינה זוכה לייצוג הולם בפרקליטות ואף לא בייצוג מינורי בתפקידים בכירים עולה בהרבה על הפגיעה במי שצפה, מלכתחילה, עת החליט לאייש משרה כלשהיא כממלא מקום, כי אין הדבר סופי והוא עלול לאבד משרה זו עם תום הליכי המיכרז; הותרת החלטת בית הדין האיזורי על כנה, עת הדיון עלול להימשך ארוכות, הגם שדיון ההוכחות נקבע למועד מוקדם יחסית, וזאת מבלי שניתנה כל החלטה לעניין הקפאת המיכרז, עלולה להוביל בסופו של יום למצב בו השיקול לפיו המשרה אוישה על ידי הזוכה תקופה ניכרת תהווה גורם מכריע, ובכך תפחית את סכוייו של המבקש לזכות בסעד המבוקש; ההחלטה עלולה לפעול לרעת המבקש בטענה כי המצב העובדתי אינו מאפשר את מתן הסעד שהתבקש על ידי המבקש, ומשכך לפגוע בזכותו הבסיסית של המבקש למצות את זכותו להשיג על המיכרז.

...

לאחר בחינת טענות המבקש וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד.

במקרה הנדון, אני סבורה כי נוכח מהות ההליך ומורכבותו, צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי נכון יותר לאחד את הדיון בבקשה לסעד זמני עם הדיון בהליך העיקרי, ולא לקיים נפרד בבקשה לסעד זמני.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

מר מסינגר טוען כי הדברים הוצאו מהקשרם, לא מדובר היה בתפירת מכרזים אלא בעיניין מציאת ממלא מקום למנהל החוף עד להוצאת מיכרז והוא מסביר כי נוכח כעסו באותה עת, הרשה לעצמו להתבטא באופן חופשי בשיחה פרטית עם התובע שמצידו ניסה להרגיעו.

לגירסת מר נשליס, היות והתובע נושא בתפקיד צבורי בכיר, מקבל את שכרו מהציבור ומטפל עבורו במגוון עניינים במסגרת תפקידו, והיות וגם מר מסינגר גם הוא איש ציבור, הרי נתונים הם לבקורת ציבורית ותקשורתית, יש לומר שבעדותו ציין מר נישליס באופן נחרץ כי בכל הפרשה הזו למר מסינגר אין שום משקל ואילו היה מדובר רק בו, הנתבעים כלל לא היו עוסקים בה ומי שעניין את הנתבעים וכפועל יוצא לטענתם עניין את הציבור, הוא התובע ורק הוא.

...

הנזק היות ואנו נמצאים מחוץ למסגרתו של חוק איסור לשון הרע (שכן התביעה על פיו נדחית נוכח קיומה של הגנה לנתבעים) הרי המדדים לקביעת גובה הנזק הם נזיקיים.

אינני רואה מקום לחייב את כל הנתבעים בתשלום הנזק שכן עריכת השידורים הם באחריות הנתבעת 1 והנתבע 2 שלמעשה עונה על הגדרת "עורך אמצעי תקשורת" על פי הודאתו במהלך חקירתו ולכן התביעה נגד שאר הנתבעים נדחית.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובע פיצוי בסך 40,000 ₪ בצירוף הוצאות יחסיות בסך 1,000 ₪ ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 6,000₪+מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

לפיכך, ככל שלא ניתן לאיישם באופן זה, על משרד הבריאות לפעול מיידת לאייש את המשרות הזמניות באמצעות מיכרז או באמצעות פניה לקבלת פטור ממכרז למשרות זמניות בהתאם לסעיף 37 לחוק המינויים ולהליך הקבוע בנסמן 11.983(ג) לתקשי"ר. מר רוזן הוסיף כי "בהיתחשב בנסיבות החריגות והמיוחדות בהן מצוי משרד הבריאות – מאבק בהתפשטות גוברת של נגיף הקורונה ובמקביל ניהול מבצע לחיסון האוכלוסייה מפני הנגיף – לאור חשיבות המשרות שאושרו במסגרת סיכום הדיון לתיאום ובקרה על פעולות הגורמים השונים העוסקים בעיניין, ועל מנת שלא להותיר את משרד הבריאות ללא מענה בעיניין זה, מאושר להמשך את העסקת ממלא המקום בתפקיד מנהל תחום בכיר (תאום בקרה ומעקב קורונה) עד ליום 31.3.2021 או עד לאיוש המשרה באופן קבוע, לפי המוקדם. זאת בהתאם לתנאים שבהם הועסק עד סוף חודש דצמבר 2020 על פי סיכום הדיון". המבקש כותב להודעה זו. סמוך לאחר מכן, ביום 18.1.21, פנה המבקש לנציב שירות המדינה והביע את הפתעתו על כך שניתן אישור כפי שפורט בהודעת מר רוזן "מבלי שהעובדות התבררו גם מולי כממונה על מערכת הבריאות ומבלי שנשמעה עמדתי המקצועית". המבקש הוסיף כי "לצערי החלטתך התבססה על תמונה מוטה ומטעה כפי שהוצגה בפניך על ידי המשרד. להלן העובדות: 1. בנגוד לסיכום שלי מול המנכ"ל מר ויצנר המשיך וממשיך לשמש הלכה למעשה כראש מטה המנכ"ל בנוסף ליועצת בכירה אותה מינה המנכ"ל וזאת בנגוד לחוזר הנציב בעיניין העסקת יועצים בלשכות מנכ"ל והנחיה מפורשת שלך אותי שלא לאשר זאת. מר ויצנר מציג עצמו בכתובים ובע"פ כראש מטה המנכ"ל ולמעשה מדובר בפיקציה. 2. השכר שמשולם למר ויצנר הנו גבוה משמעותית מהשכר ששולם לו כראש מטה וזאת בנגוד לסיכום עם המשרד והנחייתנו בעיניין שימור השכר לפיו ישולם השכר ששולם ערב סיום תפקידו כראש מטה מנכ"ל (סעיף 5 בסיכום). חמור מכך, התוספות שאושרו לצורך שמירת השכר ניתנו בהתבסס על נתנוים מטעים שלא הציגו תמונה נכונה ומלאה". סמוך לאחר מכן, בהמשך יום 18.1.21, כתב נציב שירות המדינה למבקש: "יוני שלום, עמדותיכם הובאו בצורה ברורה במיילים של טל רגב. לגופו של עניין, כל שאושר היה המשך בשלושה חודשים בלבד של הסיכום של עימם כלשונו". לכך השיב המבקש: "מאה אחוז, תודה. להבנתי לא צורפה ההתכתבות האחרונה שלי עם חשב המשרד ועם דב פסט מיום חמישי האחרון (אליה כיתבתי גם את יעל מזרחי). ראה במצ"ב ההנחיה שלי לדב". ביום 19.1.21 בשעה 8:18 כתב המבקש למנכ"ל משרד הבריאות ולסמנכ"ל המשרד, מר דב פסט, כלהלן: חזי ודב שלום רב. נציב שירות המדינה אישר את המשך האמור בסיכום הדיון מיום 5.7.20 (המצ"ב) עד ליום 31.3.21 כלשונו.

...

בשעה 13:12 הודיע נציב שירות המדינה למבקש כי "בעקבות מכתבך מהבוקר לחזי לוי, החלטתי בשלב זה על הפקעת סמכויותיך כמנהל אגף בכיר מערכות בריאות. בשלב הבא אקיים שימוע כמתבקש". עיקרי טענות המבקש להלן עיקרי טענות המבקש בבקשה: הליך הפיטורים של המבקש פגום מעיקרו, בשל כך שנערך על ידי גורם שיש לו נגיעה לעילת הפיטורים, בשל איבה אישית של ממש שהנציב חש כלפי המבקש, ובעטיה, הוא "צד מעוניין" שאינו יכול להכריע באופן אובייקטיבי בעניינו של המבקש.

התוצאה הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪.

נוסיף כי בהודעה נכתב 'שחור על גבי לבן' כי ועדת הקבלה "מצאה אותך כשיר למשרת רכז/ת בכיר/ה נכסים ולוגיסטיקה – משרת מילוי מקום" (נספח 2 לתגובת המדינה).

לאורך התקופה היתקיימו שיחות עמך, בהם הוסבר לך מה מצופה ממך ביחידה ובאגף מידע ופירסום, ועל אף ניסיונות סיוע להשתלבותך מצד כל הנוגעים בדבר, לא השתלבת ביחידה, ואף הסתכסכת עם אנשים שונים שם. נציבות שירות המדינה, במכתבה אליך ביום 12.3.23, הציעה לך חלופה להעסקתך במילוי מקום במשרדינו בתפקיד שהתייתר כאמור, בתפקיד במקום אחר.

משמע, לא רק שהמבקש הבין היטב את התהליך אלא שדבריו סותרים את הטענה כאילו השרה הבטיחה לו מעבר "רק עם תקן מלא וקבוע". לא למותר להוסיף, כי דומה שעניין איוש תקן פנוי בדרך של מיכרז פומבי היה ידוע למבקש גם במשרד ראש הממשלה, כפי שמלמד בברור טופס הערכת העובד ממשרד ראש הממשלה שצרף לעיוננו, שם בפרק היתייחסות של המוערך לדברים שנאמרו לו הוא מבקש לקבל תקן קבוע ולחדול להיות במעמד של ממלא מקום (נספח א' לבקשה, בעמ' 65).

...

בעניין אחרון זה נטעים כי לא נעלמה מעינינו העובדה שהליך עיקרי טרם הוגש, ומשכך יכול שכבר מטעם זה דין הבקשה היה דחיה.

סוף דבר - על יסוד כל האמור הבקשה למתן צו מניעה זמני המורה על ביטול פיטוריו של המבקש והשבתו לעבודה במשרד העלייה והקליטה, בתפקיד רכז בכיר נכסים ולוגיסטיקה, נדחית.

לא בלי היסוס, ואך בשל הקושי הברור שאליו נקלע המבקש בשל פיטוריו החלטנו לעשות צו להוצאות על הצד הנמוך.