מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מכרז לחכירת מגרשים לבניה למגורים משולב מסחר

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

(ב) הוראות המיכרז: (1) בסעיף שכותרתו "פרטי המיכרז", צוין כי מדובר במיכרז "פינוי בינוי", והודגש: "במסגרת מיכרז זה מוצעים לשיווק מגרשים המיועדים ל-113 יח"ד סה"כ (להלן: המגרשים), חלק מהמגרשים תפושים ע"י מס' מחזיקים". עוד צוין, כי אם הזוכה יעמוד בתנאי המיכרז, ייחתם עמו הסכם פיתוח לתקופה בת שלוש שנים שבעקבותיו ייחתם חוזה חכירה.
" (3) נספח ב' בחוברת המיכרז הוא הצעה לחתימה על חוזה פיתוח, וכותרתה: "הזמנה לקבלת הצעות לחכירת מגרשים למגורים (סה"כ 113 יח"ד) משולב עם מסחר ולבצוע פינויים בשכונת אלי כהן - בטירת הכרמל" (להלן – "מיסמך ההצעה").
...
סוף דבר אשר על כל האמור לעיל אציע לחברי כדלקמן: (א) ערעור המערערת בתיק ע"א 20441-04-18 יתקבל, במובן זה שיינתן צו המופנה אל המשיבים, ולפיו על כל אחד מהמשיבים לפנות את המקרקעין המוחזקים על ידם במקרקעין נשוא חוזה הפיתוח שנכרת בין המערערת ורשות מקרקעי ישראל (המפורטים בסעיף 5 שלעיל).
יחד עם זאת, כשבאים להתחקות אחר זכויותיהם הקנייניות של המשיבים לגבי המקרקעין עולה כי אלה חלשות עד מאוד, שכן הם מעולם לא שכרו או חכרו את המקרקעין, ומעמדם לגביהם אינו יותר מבעלי "זכות רשות מכללא". הא ותו לא. זהו המסד עליו נבנתה המסקנה והתוצאה אליה הגיע חברי כב' השופט כהן.
איל באומגרט - שופט אשר על כל האמור לעיל, הוחלט כדלקמן: (א) הוחלט לקבל את ערעור המערערת בתיק ע"א 20441-04-18, ולפיכך ניתן בזה צו המופנה אל המשיבים, ולפיו על כל אחד מהמשיבים לפנות את המקרקעין המוחזקים על ידו במקרקעין נשוא חוזה הפיתוח שנכרת בין המערערת ורשות מקרקעי ישראל (המפורטים בסעיף 5 שלעיל).

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 9.1.13 זכתה המשיבה במיכרז שנערך ע"י משרד הבינוי והשיכון בשיתוף המנהל האזרחי באיו"ש לשיווק מיגרש (סומן מר-2) הנמצא בשטחה המוניציפאלי של עריית בית"ר עילית, ולפי הוראות התב"ע ניתן לבנות במקום שטחי מסחר בהקף של 6,700 מ"ר, לרבות אולם אירועים לאיכלוס של כ-1,000 אורחים וכן כ-16 דירות מגורים, ובסך הכול כ-10,000 מטרים בנויים.
המבקשת הנה בעלת זכויות חכירה במיגרש (סומן מר-4) הנמצא אף הוא בשטחה המוניציפאלי של העיר בית"ר עילית, לאחר שרכשה את מלוא הזכויות בחברה שהחזיקה את המיגרש ואת הבנוי עליו בשלמות.
טוענת המבקשת, כי המשיבה מבצעת עבודות בנייה להקמת מבנה מגורים משולב עם מסחר, תוך פלישה לחניון המבקשת עם טרקטורים, משאיות, וכלים הנדסיים כבדים.
...
לא שוכנעתי כי החלטת בית משפט קמא נסמכה על בסיס רופף ומוטעה של הדין או של העובדות, וגם אם הייתי מפעיל שיקול דעת בצורה מעט שונה, אין בכך כדי להצדיק התערבות בשיקול דעתה של הערכאה קמא.
נחה דעתי, כי הערכאה הדיונית בחנה לעומק את טענות הצדדים, נערך דיון מקדמי בפניה בנוכחות הצדדים, במהלכו שטחו הם את טענותיהם, הגישו מסמכים וראיות לתיק בית המשפט, ובסופו של יום לא הוכחה עילה למתן הצו הזמני ולא הוכח כל נזק של המבקשת המצדיק את הוצאת צו המניעה הזמני, לא כל שכן נזק אשר איננו ניתן לשיפוי כספי.
אשר על כן, באיזון המתבקש בין האינטרסים המנוגדים, אינני רואה מקום להיעתר גם לבקשה העיקרית והיא נדחית בזאת.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי בחודש נובמבר 2009 פירסמה הנתבעת מיכרז לקבלת הצעות לחכירת שני מגרשים לבניה למגורים, משולב עם מסחר, בטירת הכרמל (מיכרז מס' חי/284/2009).
...
בסופו של דבר, מדובר בהעתקת קו באורך של 3 ק"מ, ובעבודה שהיה מקום לבצע לפני זמן רב. על כן, הנני סבור, שניתן להגביל ביצוע העבודות עד לתום שנת 2014, דהיינו 31.12.2014.
סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני מצווה על הנתבעת (רשות מקרקעי ישראל) להשלים את העתקת קו המתח העליון, על פי הנדרש בתכנית המפורטת מכ/448, עד לתאריך 31.12.2014.
(ב) הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום כולל של 18,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 17.10.12 נשלחה אליה הודעה בדבר הזכייה שכותרתה "אישור זכיה במיכרז מספר חי/103/2012 לחכירת מגרשים לבניית 113 יח"ד למגורים משולב עם מסחר לבצוע פינויים בשכונת אלי כהן בטירת הכרמל". הצעתה עמדה על 730,000 ₪.
...
לפיכך, אני סבור שגם ביחס לתביעה שכנגד שהגישה רמ"י יש תחולה מלאה לסעיף 2 לחוק עשיית עושר, ואין מקום לפסוק דמי שימוש בנסיבות החריגות והמיוחדות העולות ממקרה זה. התוצאה נוכח כל האמור, דין התביעה והתביעות שכנגד להידחות במלואן.
ראשית, יש לקחת בחשבון שהתובע נדרש להתמודד עם שתי תביעות שכנגד, שלא נראה לי כי היה מקום להגישן.
בסופו של דבר הן נדחו, אך מאבקו היה ראוי.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מינהל מקרקעי ישראל יצא בחודש דצמבר 2010 במיכרז, שעניינו חכירת מגרשים לבנייה למגורים ומסחר בהקף של 212 יחידות דיור בעשרה מיתחמי משנה באיזור הכפר ליפתא שבירושלים.
בתכנית נעשתה חלוקה לאזורים שונים: "איזור מגורים מיוחד", בו הותרה הקמת בנייני מגורים בשילוב חדרי אירוח וכן משרדים; "איזור מגורים מיוחד לשימור", שכלל מיגבלות בנייה מעבר לאיזור המגורים המיוחד; וכן "איזור למסחר ולמגורים מיוחד לשימור – גרעין הכפר", שקבע מיגבלות בנייה נוספות וייחודיות.
...
אלא שבנסיבות המקרה שלפניי מסקנתי היא, כי אין מנוס מביטול המכרז.
משעה שהוגשו הצעות למכרז, ובמיוחד משעה שתיבת המכרזים לא נפתחה, הרי שנוכח השינויים הנ"ל ומשמעותם – אין מנוס בנסיבות המקרה מביטול המכרז.
התוצאה העתירה מתקבלת אפוא במובן זה, שמכרז 405/2010 – מבוטל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו