מכרז לאספקה, התקנה ותחזוקה של מערכות ממוחשבות

עניינו של המיכרז היה באספקה, התקנה ותחזוקה של מערכות ממוחשבות לאיתור וזיהוי אוטומאטי (בתנועה, או במצב נייח) של לוחיות רשוי של כלי רכב הנעים בכבישים (להלן: המיכרז).

...

אשר לשאלת "מאזן הנוחות", אני סבור כי זה נוטה פה ולוּ בשלב זה לטובת המשיבות, וזאת מהטעמים הבאים: (א) חרף העובדה שמדובר במכרז המעורב בהקמת פרוייקט, להבדיל ממכרז שהוא לתפעול בלבד, אני סבור כי בנסיבות העניין, הנזק שעלול להיגרם למבקשת הינו נזק מתוחם.

אשר לסיכויי הערעור, אציין, מבלי לקבוע מסמרות, כי לאחר שעיינתי בפסק-דינו של בית המשפט הנכבד קמא, כמו גם בטענות המבקשת לעניין זה ובתגובות המשיבות לטענות אלו – מצאתי שגם סיכויי הערעור אינם מצדיקים כאן את הוצאת הסעדים הזמניים המבוקשים על-ידי המבקשת.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית בזאת.

" ביום 18.3.2021 שלחה המשיבה מכתב לעותרת בו הורתה לה להעביר עד ליום 25.3.2021 אסמכתות בכתב המעידות מעל לכל ספק כי העותרת ביצעה בעצמה את הדרוש בסעיף 1 לתנאי הסף של המיכרז, קרי, כי העותרת ביצעה בעצמה אספקה, התקנה, תיחזוקה בגין המערכת הכוללת מערכת ממוחשבת אוטומאטית לניהול, מעקב ושקילה של כלי רכב ומצלמות LPR ומחסומים אוטומאטיים לשלושה גופים העומדים בתנאי הסף.

סעיף 1 לתנאי הסף עוסק בניסיון המציעים וזו לשונו: "למציע ניסיון באספקה, התקנה ותחזוקה של מערכת ממוחשבת אוטומאטית לניהול, מעקב ושקילה של כלי רכב הכוללת מצלמות LRP ומחסומים אוטומאטיים עבור 3 לקוחות לפחות, במהלך 3 השנים האחרונות (2017-2019) לפחות מתוכם שני לקוחות לפחות הכוללים 500 רשומי מעבר בחודש לפחות (כל אחד משני הלקוחות) ובנוסף לפחות לקוח אחד הכולל 1,000 רשומי מעבר בחודש לפחות. לעניין סעיף זה רישום מעבר הנו "כניסה" או "יציאה" של כלי רכב".

...

רביעית, שוכנעתי כי יש היגיון מאחורי ניסוח המכרז כפי שנוסח, שהרי אכן יש הבדל בין דרישת הניסיון לבין דרישת הבעלות.

סיכום – לאור המקובץ, אני דוחה את העתירה.

העותרת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ (כולל מע"מ) תוך 30 יום מהיום.

עניינו של המיכרז באספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות שייעודן איתור וזיהוי אוטומאטי, תוך כדי נסיעה או במצב נייח, של לוחיות רשוי של כלי רכב הנעים בכביש.

...

לכן גם טענה זו של העותרת נדחית.

מאחר ואני סבור שלא מדובר בפגם, אני דוחה אף טענה זו של העותרת.

לאור כל האמור ומאחר כל טענות העותרת נדחו, אני דוחה את העתירה ומחייב את העותרת לשלם לכל אחת מן המשיבות 1-3 את הוצאותיהן ושכ"ט עורכי דינן, בסך של 25,000 ₪ לכל אחת מהן ובסה"כ – 75,000 ₪.

העותרת עותרת, במסגרת העתירה שבכותרת, להורות על ביטול החלטת המשיבה 1 – עריית עפולה, באמצעות ועדת המכרזים שלה (להלן: "הערייה") אשר הכריזה על הצעת המשיבה 2 - אש. בינה הדרכה, ייעוץ ופיתוח בע"מ (להלן: "הזוכה" או "המשיבה") כהצעה הזוכה במיכרז שפירסמה הערייה ב- 06/2022 למתן שירותי אספקה, התקנה, הטמעה ותחזוקת מערכת רשות ממוחשבת לניהול ותפעול עיר ופניות ציבור (להלן: "המיכרז") הטענות העיקריות של העותרת מיתמקדות באי עמידת הזוכה בשניים מתנאי הסף שנקבעו במיכרז (סע' 4.8 ו- 7.2), ובניקוד מוטה של הערייה שהביא לקביעת המשיבה כזוכה.

עוד אני רואה להפנות לכך שבמסגרת מיסמך השינויים, ביקשה העותרת הבהרה, הרלוואנטית לענייננו, לפיה על המציעה להיות "... בעלת יכולת למתן פיתרון כולל של סעיף 4.8...". בהבהרה זו, על פי נוסחה, למעשה ביקשה העותרת כי יובהר שביחס לקיומה של מערכת כוללת, המיכרז מסתפק ביכולת למתן פיתרון, בלשון עתיד.

...

יחד עם זאת, אם לוקחים בחשבון את תקופת הפגרה אשר אינה באה במניין הימים לטענת השיהוי, ומצרפים לכך את האישור המקדים של העירייה, כי חל עיכוב בהמצאת מלוא הממסכים בשל חופשה, כמו גם את אישור היועץ המשפטי של העירייה שנמסר לעותרת (ראה מכתבו מיום 19.9.22 – נספח יא' לעתירה) לפיו, הוחלט להעביר טענות העותרת לתגובת המשיבה ולבחינת היועץ המקצועי וכי העירייה בהמשך תבחן את הצורך להעלות את טענותיה בפני ועדת המכרזים כשעד אז מוקפאות תוצאות המכרז, הרי שמוצדקת מסקנה, כי אין לזקוף לחובת העותרת, את ההמתנה עד להחלטה המאוחרת של ועדת המכרזים, לדחות את טענותיה (החלטה שנתקבלה ב-10/22 והובאה לידיעת העותרת רק ב-2.11.22).

לסיכום אם כן, אני מורה על דחיית העתירה לגופה.

לאור התוצאה ודרך ההתנהלות, אני מחייב את העותרת בהוצאות המשיבות, כולל שכ"ט עו"ד, בסך 20,000 ₪ לכל אחת מהמשיבות (סה"כ 40,000 ₪).

בגדרה התבקש סעד זמני לתקופת העירעור המורה למשיבות "לחדול לאלתר ממימוש ו/או קידום ו/או יישום החלטת ועדת המכרזים מיום 19.10.2022, בעיניין מיכרז פומבי פומבי [כך במקור – ח' כ'] 6/22 לאספקה, התקנה, הטמעה ותחזוקת מערכת רשותית ממוחשבת לניהול ותפעול עיר ופניות ציבור [...] ובתוך כך להמנע מבצוע כל הסבה/פיתוח/הטמעה/ממשק של מערכת התפעול [...] [ו]להמנע מכל פעולה העלולה לסכל את הסעדים נשוא העירעור". כל זאת, "לשם שימור המצב הקיים, שכן ליישום ולהטמעת המערכות המורכבות נושא ההליך צפויות להיות השלכות תפעוליות של ממש", תוך שנטען באריכות בהקשר זה. לחילופין התבקש "להורות על קביעת מועד מוקדם ככל הניתן לדיון בעירעור, בשל אותם נימוקים". בבקשה נטען כי סכויי העירעור להיתקבל גבוהים, נוכח השגיאות שנפלו בפסק הדין והטענות המוצקות שלא ניתן להיתעלם מהן; ובשים לב לכך שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה.

...

בהקשר אחרון זה הוטעם, כי "בשלב זה ודאי אין כל ממשק של מערכת התפעול למודולים שונים אצל העירייה, אך כשזאת ייעשה, וכשמערכת התפעול תעלה לאוויר [...] צפויות להיות ליישום ולהטמעת המערכות השלכות תפעוליות של ממש כלפי עובדי הרשות, ספקיה, נותני השירות לה ותושביה, אשר יגדלו כמובן באופן משמעותי, כמו גם פוטנציאל נזק לנתונים. זאת ועוד המדובר בפרויקט המתוקצב באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי [...] ככל וישולם הסכום במלואו למשיבה 2 בגין פיתוח מערכת והטמעתה בפועל, לא ניתן יהיה להשיב הגלגל לאחור ללא שייגרם לעירייה נזק כלכלי משמעותי [...] הנה כי כן, סעד הביניים נדרש אף בשל נחיצות השמירה על הקופה הציבורית. מאידך גיסא, העירייה לא תיפגע [...] שכן ביכולתה להמשיך לקבל מאת המשיבה 2 את השירותים במערכת 106 לפרק הזמן אשר יידרש לבירור הסוגיה. גם המשיבה 2 לא תינזק [...] שכן באם זכייתה תיוותר על כנה, הרי אותו פרק זמן למתן השירותים הקבוע בהסכם יישמר לה מעת תחילת ההתקשרות בפועל". בתשובותיהן לבקשה טענו המשיבות כי דינה להידחות.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות ובתשובה – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.