מכרז ביטול זכייה עקב תשלום באיחור

וועדת המכרזים אינה מבססת את החלטת הביטול על האיחור בקבלת אישור חברת ערים, כך שניתן להבין כי העותרת שיכנעה את הוועדה לקבל את עמדתה בהקשר זה, אך הועדה החליטה לבטל את הזכייה בשל האיחור בבצוע התשלום השני.

...

עתה, יש "לחזור" אל עניין סאבא, ולהפנות אליו כאל פסק דין שניתן אך לאחרונה, ובו נפסק כי ההקפדה על עיקרון השוויון מחייבת את המסקנה כי לא ניתן "למחול" על הפרות, אף אם קלות ואף אם בתום לב. בנוסף, ראו את עת"מ (מינהליים מרכז) 5083-03-20 אסמעיל נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (23.7.2020), בו התברר עניין דומה.

בית המשפט שם הגיע למסקנה כי אין מנוס אלא מביטול הזכייה בשל האיחור, למרות שהמדובר היה באיחור של יום בלבד, ואף מפנה לעע"מ 5159/08 מיציוסי הסעות בע"מ נ' אור הסעות ג.ד, פיסקה כ"ה (4.3.2008), לאמור: "אומר בגילוי לב: יתכנו מקרים שבהם "יפלו שבבים" בשל ההקפדה, כגון שפלוני איחר להגיש מכרז כיון שרכבו "נתקע" או אירעה חלילה תאונה בהיותו בדרך וכדומה.

סיכום – אכן, התוצאה מבחינת העותרת קשה, ונחזית "טכנית" או "פורמלית", אלא שלפי מהותם של דברים ובהתאם להלכות של בית המשפט העליון כפי שנסקרו מעלה, לא אוכל לקבל את העתירה, ויפים כאן הדברים שנכתבו בסיכומו של פסק הדין בעניין סלימאן, פסקה 28, לאמור: "ממבט ראשון, תוצאותיו של הכלל בדבר ביטול הזכייה בעקבות איחור הזוכה בתשלום אכן נראות קשות ובלתי מוצדקות – וזאת במיוחד כאשר מדובר באיחור קל ובסכום כסף קטן, יחסית לסכומים שהזוכה כבר שילם לרשות. דא עקא, את פועלם של כלל זה וכללים אחרים, הנוקשים באותה מידה, אין לאמוד לפי תוצאה פרטיקולרית אשר מתקבלת במקרה זה או אחר ותחושות של צדק או אי-צדק שהיא מעוררות, אלא לאור התוצאה המערכתית הכוללת. ביתר דיוק: את תוצאותיו של הכלל יש לאמוד לפי השפעתו על הפרקטיקה שבמסגרתה הוא פועל ואותה הוא מקיים יחד עם כללים אחרים. ... בהתאם לכך, את תוצאותיו של הכלל הנוקשה והבלתי מתפשר בדבר ביטול הזכייה במכרז בשל איחור הזוכה בתשלום יש לבחון לפי השלכותיו על מערכת המכרזים הציבוריים בכללותה. השלכות אלה כוללות את העצמתו של עיקרון השוויון ואת חיזוקן של הוגנות, ודאות ויציבות בהחלטותיהן של ועדות מכרזים שונות. השלכות אלה כוללות גם נזקים אקראיים אשר נגרמים למשתתפים תמי-לב, דוגמת המשיב דכאן, אולם, יתרונותיו המערכתיים של הכלל, כאחד מכללי היסוד שמקיימים את הפרקטיקה של מכרזים ציבורים, עולים בהרבה על נזקים אלו – מה גם שכל משתתף במכרז, אשר פועל בשקידה ראויה, יכול למנוע מעצמו את הנזק האישי...". לכן – העתירה נדחית.

הבקשה הנ"ל נדונה ונדחתה על ידי ועדת המכרזים בהחלטה מיום 27.10.20, בנימוק לפיו מפעלי טוף הייתה מודעת לתנאי המיכרז, למועדי התשלום ולצורך בהסדרת סוגיות תכנוניות, עת בחרה להישתתף במיכרז, ואין בטיעוניה כדי להצדיק עיכוב בתשלום.

רמ"י דחתה מנגד את בקשת מפעלי טוף לממש את זכייתה במיכרז למרות האיחור בתשלום ומהנימוקים שהציגה.

אשלים ואדגיש, כי בנסיבות שנוצרו בעניינינו כשמחד הזוכה לא עמדה בתנאי המיכרז ולא שילמה במועד הקבוע במיכרז תשלום מתשלומי המיכרז באופן המחייב את ביטול זכייתה ומאידך, אין מציע אחר, אשר ביקש וזכאי להבחר כזוכה על פי תנאי סעיף 25 לתנאי המיכרז, הרי שלא היה מנוס, אלא לעמוד על ההחלטה לבטל את המיכרז ולצאת למכרז חדש כשבעניינינו, יפה שעה אחת קודם וללא כל עיכוב נוסף.

...

עוד אשלים כי המציעה אבן ארי, למעשה אינה חולקת עוד על כך שבנסיבות שנוצרו אין מנוס מיציאה למכרז חדש, תוך דחיית עתירת העותרת.

על יסוד מכלול המפורט בפסק דין זה, אני מורה, אם כן, על דחיית העתירה.

לאור התוצאה, אני מחייב את העותרת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ לכל אחת מהמשיבות (סה"כ 45,000 ₪).

לקיצור התקופה, עקב האיחור במשלוח הודעת הזכייה, שני היבטים: האחד קיצור אבסולוטי של התקופה שהובטחה במיכרז להסדרת תשלום הוצאות הפיתוח, והשני קיצור יחסי ממשי באשר לתקופה שהתאפשרה לשאר הזוכים המיכרז.

כשל זה של המינהל, לרקע הנסיבות האחרות, צריך היה להביא את המינהל שלא לעמוד על ביטול הזכייה עקב האיחור" (עת"מ (מרכז) 48303-10-10 מיטל חן נ' מינהל מקרקעי ישראל – מחוז מרכז (ניתן ביום 13.3.2011).

...

יצוין כי סעיף 5.4.2 למכרז, הנוקב במדד תשומות הבנייה לחודש דצמבר 2021, אינו מתייחס לערבות שאותה יש להמציא כאמור בסעיף 10 לחוזה התשתיות, אלא לתשלומי הזוכה לרמ"י. נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את טענת העותרת כי לא היה בידיה להשלים את הפקת הערבות הבנקאית ללא הבהרות חכ"ל. במסמכי המכרז היו חסרים פרטים מהותיים שבלעדיהם לא יכול היה הבנק להפיק כתב ערבות בנקאית.

סוף דבר – העתירה מתקבלת.

המשיבות ישלמו לעותרת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של 15,000 ₪ כל אחת (30,000 ₪ בסך הכל).

כך נקבע בהוראות המיכרז: "5.1.1 סכומי ומועדי התשלום עבור הקרקע, ועבור סך הכל תשלום הוצאות הפיתוח והוצאות הפיתוח הנוספות (בהתאם לפרוט בטבלה שבסעיף 1) הנם, בין היתר, תנאים יסודיים למימוש הזכייה במיכרז זה, והם יחולו על אף האמור בכל מקום אחר במסמכי המיכרז, ובמקרה של איחור כל שהוא, תהיה הזכייה במיכרז בטלה ומבוטלת". וכן נקבע, בין היתר, בסעיף 9: "9.1.1. הזוכה שילם לרמ"י במועד את מלוא התמורה עבור הקרקע.

...

לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את העתירה.

לא למותר להוסיף כי יש לקבל את טענת המשיבות לפיה יש לדחות את העתירה גם בשל השיהוי בהגשת העתירה.

לפיכך ומשהוגשה העתירה בשיהוי, יש לדחות את העתירה גם מטעם זה. העתירה נדחית.

רקע עובדתי על פי עובדות כתב התביעה, התובעת הישתתפה במיכרז "מחיר למישתכן" אשר הוצא על ידי הנתבעת וביום 19/5/16 קיבלה הודעת זכייה, בה צוין כי מועד הזכייה נקבע ליום 16/5/16 והתובעת נידרשת לשלם סכומי כסף בגין המיגרש תוך 180 ימים, דהיינו עד ליום 12/11/16.

ובפירוט הנזק עתרה להשבה של סכומי החילוט; פיצוי בגין הפרת ההסכם; פיצוי בגין איחור במתן הודעת הביטול לתובעת עבור עבודות תיכנון ועבודת מנהל התובעת ופצוי בגין עיכוב הודעת ביטול, עיכוב בפירסום מיכרז ו/או עיכוב ההשבה.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים וכן את טענות התובעת כפי שהועלו במסגרת כתב התביעה , ככלל מקובלת עלי עמדת הנתבעת כי עסקינן בתובענה אשר עיקרה בתחום דיני המכרזים בהנתן כי העסקה שבבסיסה הנה זכיית התובעת במיכרז הרשות וביטולו ע"פ שיקול דעת וועדת המכרזים ברשות, לאחר שזו בחנה את נסיבות ההיתקשרות עם התובעת, לרבות מחדלי התובעת, ונתנה את החלטתה כפי סמכותה, הכל כפי שצוין בהחלטת בית משפט זה מיום 27.03.19.

...

אשר לטענת התובעת בדבר קיומו של הסדר דיוני המתיר לתובעת להגיש תובענה נזיקית , תוך השתקת הנתבעת מלטעון כנגד הגשתה, על כך נתתי את דעתי בהחלטה משלימה מיום 27.03.19 , שם נקבע, לאחר עיון בפרוטוקול הדיון בפני בית המשפט המחוזי וההסדר הדיוני אליו הגיעו ב"כ הצדדים, כי אין יסוד לטענה זו ולפיכך היא נדחית.

סוף דבר – התוצאה היא איפוא כי טענות התובעת כנגד החלטת ועדת המכרזים ברשות, לגופה, לעניין עצם ביטול זכית התובעת במכרז וכן ביחס לשיעור חילוט כספי הערבות וכן ביחס להליכי פרסום המכרז החדש ומועדו, כל אלה אינן בסמכות בית משפט זה ולפיכך הבקשה מתקבלת בעניינן.

מנגד מצאתי , כפי שפורט לעיל, כי יתר טענות התובעת לעניין נזק כספי אשר נגרם לה בגין עיכוב בהודעת הביטול והשבת יתרת הכספים ששולמו על ידה , מעבר לחילוט מחצית כספי הערבות , וכן הסתמכותה על מצג שווא לכאורה במשך הזמן האמור, לרבות אי משלוח שובר לתשלום המועד, כטענתה, אלה הן טענות אשר יש בסמכותו של בית המשפט לדון ולפיכך בעניינן בקשת הנתבעת - נדחית.