מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מכס: סמכות המנהל ליטול טובין במחיר המוצהר

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המדינה איננה חולקת על טענת המבקש לפיה הפער בין מחיר המחירון של הרכב בשעתו ולבין ההצהרה שנתן ברשימון הייבוא הוא פער סביר ולכן לטעמה גם לא ראה מעריך המכס בשעתו סיבה שלא להאמין לתובע ומשכך גם לא התבקשו מסמכים נוספים, לא נעשתה הערכת ע"י שמאי, לא פנייה למחירון ולא שום פעולה החורגת מתקנה 2(א) לתקנות המכס.
מכאן יש לפנות לטענה שמעלה המבקש לגביה ההכרעה שונה, טענה זו נוגעת לשאלת ההתערבות בגובה המס הנידרש: "מתן פטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים": סעיף זה מקנה למנהל אגף המכס (להלן:"המנהל") סמכות לפטור מתשלום מס חסר בהתקיים מספר תנאים מצטברים: החסר לא נבע מחמת מידע לא נכון שמסר הנישום או מחמת מידע שהוסתר.
המכלול של שני התנאים הראשונים נועד לוודא קיומו של תום לב מצידו של הנישום, התנאי השלישי דורש קיומו של נזק שניגרם לנישום, נזק שמקורו בכך שהנישום לא יתכנן נכונה את צעדיו וייתכן כי ימכור את הטובין במחיר נמוך אשר לא לוקח בחשבון את המס החסר וכאשר יידרש לשלמו בדיעבד, יצא מופסד.
...
האם כפי שטוען המבקש, יש מניעה מצד המשיבה, לאחר שגילתה שערך העסקה המוצהר איננו נכון ולאחר שחקרה ומצאה מסמכים לפיהם ערך העסקה גבוה יותר, לחזור ולבקש תשלום מיסים לפי הערך "החדש" שהתגלה? סבורני כי אין מניעה כזו, הדבר אף מוסדר באופן מפורש בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968.
טענות המבקש כי מכר את הרכב לפני שקיבל את הודעת תשלום המס החסר וכי תמחר את מכירתו בהתאם למה ששילם בעבור קנייתו כולל תשלום המס, לא נסתרו גם הן. האם יש לפטור כליל את המבקש מתשלום המס החסר? המסקנה המתבקשת שלילית.
מעבר לכך, יש בכל זאת מקום גם לתת משקל להסתמכות המבקש על אישור המכס לשחרור רכבו, יש לתת ביטוי לפרק הזמן הארוך יחסית שחלף בין שחרור הרכב להוצאת דרישת תשלום המס החסר, פרק זמן במהלכו שינה המבקש את מצבו לרעה הן במובן הכלכלי והן במובן של נזק ראייתי, כאמור המבקש איננו טלית שכולה תכלת אך גם לא דבק בו זדון ומשכך מסקנתי היא שיש להפחית את כל הריביות וההצמדות ולחייב את המבקש בתשלום מחצית מקרן המס החסר נשוא הודעת החיוב הנדונה בתיק זה כערכה ליום הוצאת ההודעה המתוקנת כאשר לא ראיתי לנכון לצרף הפרשים נוכח היותה של המחלוקת כנה וראשונית שהצריכה התדיינות שארכה זמן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

גם בהסכם על הספק נכתב שהוא אינו אחראי לתקינות המכשירים, ולצורך כך על כל הזמנה הוא מוסיף כמות בשיעור 5% ממספר הטלפונים שבהזמנה; 4) לגבי מכשירי ה- HHPP ערך העסקה הוא המחיר ששולם בפועל עבור מכשירי הטלפון שנרכשו במסגרת תכנית זו; 5) ככל שהיו הגבלות אשר השפיעו על מכירת המכשירים הנ"ל, הגבלות אלו אינן מהותיות; 6) המבקשת אינה חייבת בתשלום מס קנייה בגין מכשירי HHPP מכוח הסייג הקבוע בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים; 7) מאחר ולמשיבה לא הייתה כל סמכות להוציא הודעת גירעון, ממילא חיובי המע"מ בטלים מעיקרם; 8) יש לבטל את קנסות הפיגורים שכן הם הוטלו במועדים מוקדמים; 9) קיימות ראיות המעידות על התשלומים בהם נשאה המבקשת בפועל.
אם מחיר העסקה הושפע ממגבלות מסוימות המוטלות על הטובין, יש לפנות לשיטות הערכה חילופיות; 6) המבקשת אינה עומדת בדרישות סעיף 132(א) לפקודה; 7) אין לקבל את ערך העסקה כערך לצורכי מכס בטובין המיובאים במסגרת אחריות; 8) לאור הדיווחים של המבקשת עצמה, יש לדחות את תביעת המבקשת להשבת מס, ובמיוחד כאשר יש כפילות לגבי מספר רשימונים הנכללים בהודעת הגירעון; 9) המבקשת לא פנתה לועדה להחזר מסים עקיפים, ויש לדחות את בקשתה עקב אי מיצוי ההליכים בפני הועדה.
9) במהלך החקירה בה נטלה חלק, נבדקו מספר חשבונות שצורפו לרשימוני היצוא ההונגריים, בהם דווחו מחירי הרכישה של המכשירים במסגרת תוספת ה- SWAP והמכשירים שניתנו במסגרת קידום המכירות, והם אומתו מול החשבונות שצורפו לרשימוני היבוא כפי שהוגשו למכס הישראלי.
(ב) ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה: (1) אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן, למעט – (א) הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי דין; (ב) הגבלות לגבי האזורים הגיאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין; (ג) הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין; (2) מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם, שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין; (3) לא ניתן ליחס למוכר הטובין, בין במישרין ובין בעקיפין, כל חלק בתקבולים הצפויים ממכירת הטובין או משימוש בהם על ידי היבואן, למעט ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, אם אינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה; (4) (א) אין יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן; (ב) היו יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן – ערך העסקה לא הושפע מאותם יחסים; לעניין זה, יראו את ערך העסקה כאילו לא הושפע מיחסים מיוחדים אם הוכיח היבואן שערך העסקה קרוב, ככל האפשר, לאחד מהערכים המפורטים להלן – (1) ערך העסקה במכירתם לייצוא לישראל של טובין זהים או דומים, ליבואנים שאין ביניהם לבין המוכר יחסים מיוחדים; (2) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ד; (3) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ה; (ג) סבר המנהל כי ערך העסקה הושפע מיחסים מיוחדים, יודיע על כך ליבואן ויתן לו היזדמנות להשמיע בפניו את טענותיו.
(ד) בקביעת ערך עסקה לא תובא בחשבון ריבית על פי הסדרי מימון שעשה היבואן בקשר לייבוא הטובין, אם נתקיימו כל אלה: (1) דמי הריבית נפרדים ממחיר העסקה; (2) הסדרי המימון נעשו בכתב; (3) היבואן הוכיח, אם נידרש לעשות זאת, שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר, אינו עולה על הרמה המקובלת בעיסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון, בעת שנעשה הסדר המימון.
...
טענות הצדדים: המבקשת פנתה לבית המשפט בבקשה ליתן צו הצהרתי כדלקמן: 1) כי הערך לצורכי תשלום מס קניה ביבואם של מכשירי הטלפון ע"י המבקשת הוא המחיר שהיא שילמה בפועל לספק בחו"ל, שהוא המחיר שנקבע על פי סעיף 130(1) וסעיף 132(א) לפקודת המכס; 2) לחילופין, אם ימצא בית המשפט כי לגבי מכשירי טלפון מסוימים לא יהווה המחיר ששולם בפועל כערך לצרכי מס קניה, יתבקש בית המשפט להצהיר כי על היבוא נשוא הודעת הגרעון חל סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968 (להלן-"חוק מסים עקיפים") (להלן-"הסעד החילופי הראשון"); 3) לחילופי חילופין, אם ימצא בית המשפט כי על הודעת הגרעון לא חל סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, יתבקש בית המשפט להצהיר כי מס ערך המוסף וקנסות הפיגורים שנכללו בהודעת הגרעון אינם כדין, ולכן הם בטלים מעיקרם.
המשיבה טענה שיש לדחות את בקשת המבקשת מהסיבות כדלקמן: 1) על המבקשת להוכיח את טענותיה העובדתיות; 2) המשיבה ערכה חקירות בהן התברר שהמבקשת לא הצהירה על הערך המלא של המכשירים שיובאו ארצה; 3) קיים לפחות מקרה אחד בו הספק דיווח ברומניה על ערך טובין גבוה ואילו המבקשת הצהירה על ערך טובין נמוך; 4) הכללים לקביעת ערכם של טובין לצרכי מכס מפורטים בהסכם ליישום פרק VII להסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר (GATT) אשר נחתם על ידי המדינות החברות בארגון ה- WTO (להלן-"הסכם גאט"ט" או "הסכם היישום").
אם מחיר העסקה הושפע ממגבלות מסוימות המוטלות על הטובין, יש לפנות לשיטות הערכה חילופיות; 6) המבקשת אינה עומדת בדרישות סעיף 132(א) לפקודה; 7) אין לקבל את ערך העסקה כערך לצורכי מכס בטובין המיובאים במסגרת אחריות; 8) לאור הדיווחים של המבקשת עצמה, יש לדחות את תביעת המבקשת להשבת מס, ובמיוחד כאשר יש כפילות לגבי מספר רשימונים הנכללים בהודעת הגרעון; 9) המבקשת לא פנתה לוועדה להחזר מסים עקיפים, ויש לדחות את בקשתה עקב אי מיצוי ההליכים בפני הוועדה.
לאור האמור לעיל, סבור אני שמחיר הרכישה של מכשירי ה- HHPP עליו הצהירה המבקשת, הוא מחיר העסקה האמתי.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש להיעתר לסעד העיקרי של המבקשת ואני מצהיר כי הערך לצרכי תשלום מס קניה ביבואם של מכשירי הטלפון על ידי המבקשת, הוא המחיר שהיא שילמה בפועל לספק בחו"ל, שהוא המחיר שנקבע על פי סעיף 130(1) וסעיף 132(א) לפקודת המכס.
המשיבה תשלם למבקשת כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 100,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התוצאה אינה שונה אם קובעים את מחיר העסקה לפי סעיף 130(2) לפקודת המכס (הצהרות שניתנו ביחס לטובין דומים), שכן ההצהרות עליהן הסתמכה הנתבעת אינן רלבאנטיות.
משכך, עשתה הנתבעת שימוש בסמכותה המנהלית, פסלה את מחיר העסקה ועשתה שימוש בשיטת הערכה חלופית, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 130(1) לפקודת המכס.
לעניין זה ראו דברי בית המשפט בבג"ץ 551/99‏ שקם בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פ''ד נד(1) 112: "בית-המשפט, כרגיל, אינו אמור לבצע אלא לבקר. הוא מבקר אם אין פגם משפטי במעשה או במחדל של הרשות המוסמכת, כגון פגם של חוסר סבירות או פגם של שיקולים זרים". ד.3 – המסגרת הסטאטוטורית ההוראות להערכת שווי טובין מצויות בסעיפים 129 עד 134א' לפקודת המכס (תיקון 15 לפקודת המכס).
כדבריו: "לשאלת בית המשפט איך בחרת את העיסקאות, אני משיב עשיתי בדיקות לקחתי מספר הצהרות שבאו יפה בקפה מאתיופיה. בחרתי את העיסקאות, מה שבא מאתיופיה, או בדרגה שנייה או ביבוא ישיר מאתיופיה. בחשבון המכס שהוגש לא הי האת האיכות של הקפה, לקחתי את דרג 2 עד דרג 5. הסוגים העקריים שבאים לארץ הם בדרג 2 ו-5. לא נתקלתי בדרג 3 ו-4. לשאלת בית המשפט האם אלה הן כל עיסקאות הקפה שהגיעו לארץ בין 11/19 עד 6/20 אני משיב שאלה לא כל העיסקאות.
...
התוצאה היא 2,550 דולר לטון.
משכך, היה על התובעת לשלם מע"מ בסכום הבא: (2,550 – 2,125) * 76 טון – 32,300 דולר 32,300 * 17% = 5,491 דולר שער הדולר במועד החיוב – 3.268 5,491 דולר * 3.268 = 17,945 ₪ 66,501 – 17,945 = 48,556 ₪ אשר על כן, אני מורה לנתבעת להשיב לתובעת סכום של 48,556 ₪.
עוד תשלם הנתבעת לתובעת הוצאותיה (אגרת בית המשפט) בסך 1,662 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1983 בעליון נפסק כדקלמן:

(ג) נטילת סמכות: לפי הצוו בדבר מינויים לפי חוקי המכס והבלו (איזור יהודה והשומרון) (מס' 31), תשכ"ז-1967, שתחילתו מיום 27.6.67 (וראה גם: צו בדבר מינויים לפי חוקי המכס והבלו (איזור יהודה והשומרון) (תיקון מס' 1) (מס' 75), תשכ"ז-1967), הוקנו הסמכויות של הממשלה הירדנית ורשויותיה לפי כל חוקי המכס והבלו הנ"ל ובכלל זה לפי חוק מס' 16 (כאמור בסעיף 1(ו) לצוו), לממונה, שנתמנה לפי הצוו האמור.
כך שונתה ההוראה המרכזית שבסעיף 2 בדבר הטלת הבלו ושיעורו לפי צו בדבר בלו על טובין (רצועת עזה וצפון סיני) (תיקון מס' 1) (צו מס' 112), תשכ"ח-1967, צו בדבר בלו על טובין (רצועת עזה וצפון סיני) (תיקון מס' 3) (צו מס' 251), תשכ"ט-1969, וצו בדבר בלו על טובין (רצועת עזה וצפון סיני) (תיקון מס' 7) (צו מס' 362), תשל"א-1970; בין היתר נבע מן התיקון, כי שיעורו של הבלו נקבע לפי אחוזים מן המחיר הסיטונאי של הטובין.
הצוו בדבר סימון טובין (רצועת עזה וצפון סיני) (מס' 168), תשכ"ח-1968, העניק לממונה לפי חוקי המכס והבלו סמכות להורות על סימון טובין.
בקשר להטלת מסוי חדש כותב HYDE, כי מדריך משרד המילחמה של ארצות-הברית, שפורסם בשנת 1934, אמנם ציין, כי הטלתו של מס חדש אסורה, מאחר שסמכות כאמור שמורה לריבון בלבד וכי השילטון הצבאי רשאי להטיל רק היטלים או לתפוס נכסים; אולם HYDE רואה להדגיש, כי הצהרה כגון זו לא נכללה שוב בהוצאה החדשה של המדריך הצבאי של ארצות-הברית משנת 1940.
בהמשך דבריו מוסיף LUBRANO-LAVADERA, כי השילטון הצבאי רשאי להטיל היטלים נוספים לצורכי צבא או לניהולו של השטח, והפניה זו היא, כמובן, אל האמור בסימן 49, אם כי גם סימן זה לא הוזכר על-ידיו מפורשות בהקשר זה. L'OCCUPATION MILITAIRE (PARIS, 1962) 39.34 של DEBBASCH גורס, כי אין בידי הכובש סמכות לחוקק חוקי מסים חדשים, ומסקנה זו מעוגנת, לפי סברת המחבר, "במשפט הבנלאומי וברוח דבריהן של תקנות האג" (‎LE DROIT INTERNATIONAL "ET L'ESPRIT D REGLEMENT DE LA HAYE).
...
לשם הסרת ספק אוסיף, כי אימוצו של המבחן הנ"ל בא כדי להוסיף על האמור לעיל, היינו הוא מצטרף כשיקול נוסף למסקנה, לפיה פגיעה בכלכלה של השטח, על-ידי נתוק כוח העבודה שלו והסחר שלו מסביבתו בתנאים המדיניים הקיימים, פוגעת באוכלוסיה ויוצרת-אותה שעה ממש ובמקביל-גם סיכון בטחוני מובהק.
(ג) סיכומו של דבר, לאור המציאות הכלכלית, הנובעת ממסכת נתונים מדינית (הממשל הצבאי) וגיאוגרפית (הרצף הטריטוריאלי), וכרוכה במישרין בהיקפן היחסי של המערכות המשקיות ובמאפייניהן ובמגזרים הכלכליים המרכיבים אותן (החקלאיים, התעשייתיים והתעסוקתיים), נקשרה כלכלת השטחים בטבורה לכלכלתה של ישראל.
אולם, על-פי שיקול הדעת, המסור, לדעתי, בידי בית המשפט הגבוה לצדק בכגון דא, ולאור ההשלכות מרחיקות הלכת של העניין, החלטנו כי נכון יהיה אם המחלוקת תוכרע לגופה ולא על סוד טענה דיונית גרידא.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1975 בעליון נפסק כדקלמן:

כלום לא יוכל המנהל לחזור בו מהנטילה ולהחזיר את הטובין לבעליהם כנגד תשלום המכס? ומאי נפקא מינה, אם תחת זאת נוכח המנהל לדעת לאחר הנטילה, שהמחיר המוצהר לא רק שהוא נמוך מדי אלא שהוא כוזב לחלוטין ונתקיימו בו תנאי סעיף 204(9) לפקודה? מדוע לא יוכל גם במקרה כזה, על-סמך ידיעות מהימנות חדשות שהגיעו אליו לאחר הנטילה, לחזור בו ממנה ולפעול על-פי הידיעות החדשות? החלטת המנהל להשתמש בסמכותו לפי סעיף 149 אינה החלטה שיפוטית.
...
לאור התוצאה שאני מגיע אליה כי החילוט בדין יסוו, אין עוד חשיבות לכל שאר טענותיה של המערערת, ואשר-על-כן אנו מחליטים לדחות את הערעור ומחייבים את המערערת לשלם למשיבה את הוצאותיה בערעור בסכום כולל של 3,000 ל"י. ניתן היום, י' בסיון תשל"ה (20.5.1975).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו