לטענתו, גם גיסו, מר זנגי, הגיע עם רכב שטח לבית המשפחה במושב זוהר.
האמנם יש נפקות לנתונים שביקשה לבחון? האמנם האדם הסביר צריך לזכור אם הנייד שלו היה על רטט בלילה מסוים או על צילצול? והאם לפרט זה יש בכלל רלוואנטיות לארוע?
ויודגש- ככל שהנתבעת היתה משכילה להוכיח סתירה בין גרסאות התובע, דהיינו, שטען בחקירה עם חוקר חברת הביטוח כי הנייד היה על רטט, ובדיון עצמו טען בפני שהנייד היה על מצב טיסה, כלום יש לכך משמעות לענייננו? כלום ניתן להקיש מכך על רמת המהימנות של התובע ועל כך שרקם מזימה להונות את חברת הביטוח?
הרושם הנו כי הנתבעת התבלבלה ושכחה מהו תפקידה ומהי מערכת היחסים אשר בינה לבין התובע, המבוטח שלה.
מה זה הוצע למכירה, שקלנו אולי למכור אותו כדי לבדוק כמה הוא שווה, כי הוא רצה לעשות הסבה מקצועית, ושקלנו אולי למכור אותו ולא היינו סגורים על זה.
אם אתם רוצים לדעת כמה הוא שווה, מספיק להסתכל במחירון של הרכב, הרי יש מחירוני רכב או ללכת לסוחר, זו היתנהלות שלא עולה בקנה אחד עם ההגיון.
האם זהו המקרה? האם שיחה עם פלוני אלמוני או העידר שיחה עימו הנה פרט רלוואנטי וכה מהותי? לצורך כתיבת תיק זה, עיינתי בפסיקה ובה הוצגו מקרים בהם חברת ביטוח סרבה לפצות כאשר באופן מובהק היה שקר אשר הנו בעל משמעות, כגון אי דיוק לגבי פרטים מהותיים, כגון זהות הנוסע ברכב, מתוך שאיפה לחמוק מן הדין, וכיוב'.
...
דא עקא כי התובע לא הציג נתונים מפורטים לגבי הפגיעה בעסק, ולא פעל להגיש ראיות מטעמו להוכחת טענותיו ובשל כך דין תביעתו בעניין הנזקים בסך של 59,500 ₪ להידחות מחוסר ראיות.
סיכום
נוכח כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע את תגמולי הביטוח, בגין האירוע הבטוחי מיום 17/11/17 בהתאם לתנאי הפוליסה מושא התביעה בתוך 45 יום, הכול כמפורט בסעיף 141 לעיל.
בנסיבות העניין, בשל התנהלות הנתבעת, אשר למעשה התנכרותה למבוטח מטעמה היא שהובילה להגעתה של תביעה זו לעולם, אשר הינה מיותרת לחלוטין, ובשל עינוי הדין שנגרם לתובע אשר הלך חזור ושוב, וביקש המגיע לו בזכות, בשל התנהלות הנתבעת, הנני מחייבת הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת התובע על הסך של 35,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.
